לא יכולה יותר עם המצב הזה :/

לא יכולה יותר עם המצב הזה :/

אני לא יכולה כבר אני מרגישה כל כך לבד :( אני נערה בת 16, שחייה עם אמא שלה ולידינו ממש גרים הסבים שלי שעוזרים לנו בעצם בכל ! כאילו בלעדיהם לא היינו חיים עכשיו, אבא שלי גר בחו"ל ובא לבקר אותי ואת אחותי 3 פעמים בשנה .. אמא שלי, לא עובדת, לא לומדת, אין לה חברות, היא לא יוצאת כמעט לשום מקום לא עושה כלום רק יושנת ואוכלת... היא נהייתה ממש ממורמרת :( ולפעמים מדברת שטויות ומוציאה ת'עצבים שלה עלינו (ההורים שלה, עליי ועל אחותי). קשה לי להיות איתה באותו בית, אני מרגישה שזה משפיע עליי גם אני מרגישה שאני גם מידרדרת לאט לאט... כבר רואים את זה, קשהלי בלימודים, אני הפסדתי מלא, בוא נגיד ש -3 שנים אחרונות בקושי למדתי בקושי הגעתי לבצפר, לפעמים יש לי ימי דיכאון (כל היום למשל) שאני לא יכולה בכלל, ואני מרגישה שזה הכל השפעה שלה... כי תכלס אנשים חיים לפי הסביבה שלהם אני לא רוצה להיות כמוהה בחיים שלי ! אני מפחדת שאם אני אמשיך איתה אני יהיה בסוף כמוהה וזה מפחיד לחשוב ככה בכלל . עכשיו, יש לי הזדמנות לעבור לגור בעיר אחרת... עיר יותר טובה יותר גדולה עם הרבה אפשרויות, ויש לי שם דודים שעוזרים לי, ואני אלך לגור עם סבתא שלי (מצד אבא) אבא שלי הציע תרעיון וכ הדודים התחילו לשכנע אותי שהכי כדאי שם גם אני אלמד ! אני מפחדת להיות לבד. אני לא יכולה עם המצב הזה זה כל כך מבלבל אותי אני לא יודעת מה לעשות. זה כמו להתחיל עכשיו הכל מחדש. עיר חדשה, אנשים חדשים, סביבה חדשה, חברים חדשים, אני מפחדת להיות לבד זה כל כך קשה לי כל המצב הזה ! אני מרגישה צורך שמישו יעזור לי אבל אף אחד לא מבין אותי אני מרגישה כה בודדה :(
 
היי

נשמע שמאוד קשה לך בבית. את רואה את אמא שלך במצב לא פשוט, ואת מרגישה שזה משפיע עליך, ושקשה לך. יש מישהו שאת מדברת איתו על כל התחושות הקשות שלך, מישהו שאת יכולה לשתף? חברה טובה? יועצת בבי"ס? מישהו מהמשפחה? כתבת על אפשרות לעבור לעיר אחר, ולעבור לגור שם עם סבתא שלך מצד אבא. ברור שמעבר למקום חדש הוא לא פשוט, וזה מאוד טבעי שאת חוששת. השאלה היא איפה יהיה לך טוב יותר, איפה תרגישי שאת רגועה ומתפקדת טוב יותר? אני מבינה שאם תחליטי לעבור, יש לך שם משפחה, שתוכלי להעזר בה בהתחלה, סבתא ודודים. את קרובה אליהם? יצא לך לדבר עם אמא שלך כבר על האפשרות של לעבור? איך היא הגיבה לזה?
 
כן...

דיברתי עם המשפחה שלי מצד אבא והם מאוד דואגים לי ויש לי הרגשה שהם ייתנו לי עזרה ואני לא יהיה שם לבד ! אבל הפחד להיות רחוקה מאמא שלי והיא תשאר בבית לבד ואני מאוד דואגת לה חוששת עלייה :/ זה מאוד משפיע עליי ... אבל לעבור לנתניה אני לא יודעת אם יהיה יותר טוב... תמיד יש את הפחדים אבל אם אני לא אעבור אני אשאר עם סימן שאלה אולי הייתי צריכה לעבור? ואולי היה לי שם יותר טוב? כי איפה שאני נמצאת לא טוב לי פה.. גם בקושי יש לי חברות אף על פי שאני חברותית :/ אני מאוד מבולבלת ... אני מרגישה לבד בגלל כל המצב הזה !
 
היי

כתבת שדברת עם המשפחה מצד אבא שלך. יצא לך גם לדבר עם אמא שלך על המעבר? את מספרת שאיפה שאת עכשיו לא טוב לך. אני חושבת שאת לא צריכה להשאר עם כל הקשיים האלה לבד. מה עם לפנות לטיפול כדי שתוכלי לקבל עזרה בהתמודדות עם התחושות קשות?
 
למעלה