לא יכול יותר בבית הזה !?!!?!!

[h a j b i]

אם אתה חושב שאין עבודה במקצוע שאתה לומד

אז אולי כדאי שתחליף תחום לימודים?

בנוגע לשאלות שלך, לא יודע אם יש גיל נורמלי אבל כן. אני בטח לא "נרתע" מבני 30 שגרים אצל ההורים אבל גם לא רואה את זה לחיוב יותר מידי. אם אתה מדבר בקטע של בני זוג וכאלה אז לא ממש מפריע לי אם היא גרה אצל ההורים כל עוד היא לא מצפה שאני אבוא לישון אצלהם כי את השלב הזה באמת כבר עברתי...

ולשאלה האחרונה, אני חושב שאדם בן 30 אמור להיות עצמאי לגמרי. אולי לא הכי מבוסס אבל כן עצמאי (דירה, תחבורה וכו).

 

[קופיפה טובעת]

אין חוקיות

וזה באמת תלוי מה אורך החיים שאתה מנהל.
אם היית כותב שאתה בן 30 ועובד ולא לומד, הייתי תוהה למה אתה עדיין בבית ולא מנסה לגור מחוצה לו.
אבל אתה גם סטודנט, אתה חייב להשאיר זמן גם ללימודים, לא רק לעבודה שתכניס לך הרבה כסף.

אני עוד מעט בת 23 והייתי מתה לצאת מהבית, פשוט כי הבית לא עושה לי טוב, לא כי אני מתביישת להציג את עצמי כאחת שגרה אצל אמא.
אבל אני לומדת, ובזמן שאני לא לומדת אני נוסעת ללימודים או מהלימודים (גוזל ממני 4, 4 וחצי שעות מהיום בממוצע), מה שלא מותיר לי הרבה זמן לעבוד (לומדת חמישה ימים בשבוע).
ואני עובדת אבל ממש ממש מעט שעות בשבוע.
בסמסטר שעבר המערכת שלי היתה פחות עמוסה ועבדתי 4 או 5 משמרות בשבוע והייתי מגיעה לשכר של פחות מ2000 ש"ח, פשוט כי עבדתי מעט שעות בכל משמרת.

ועם שכר כזה, תבין לבד שאי אפשר להתקיים בלי לגור אצל ההורים.
השנה אני מממנת את השכר לימוד על חשבון הפיקדון אבל החל מהשנה הבאה זה מהכיס שלי.
שלא נדבר על הכמה אלפים שהולכים לי על הנסיעות...
שלא נדבר על ההדפסות והצילומים ויתר הדברים שאני זקוקה להם לטובת הלימודים, בין אם זה איזו חוברת או אפילו טושים או שטות אחרת.
שלא נדבר על ההוצאות במהלך הלימודים כמו על כוס קפה או איזה טוסט או מאפה או וואטבר... (ואני גם מביאה דברים מהבית)

אז אם מישהו חושב שבמצב כזה אני יכולה להרשות לעצמי לגור מחוץ לבית, שיחיה יום אחד בנעליים שלי ואז נדבר!

 

[Purple Mushroom]

זה מאוד אינדבדואלי.

הדוגמא שלי מאוד מיוחדת. כי נפגעתי בצבא, ולא הוכרתי כנכה של משרד הבטחון, אלא של ביטוח לאומי.
ורוב הכנסותי, כל חיי הבוגרים כמעט, הם מהמדינה.
זה התחיל בשנת 1995, עם כ700 ש"ח בחודש. וכיום אני עובד במשרה מאוד נמוכה,
וההכנסות שלי החודש הזה, עומדות על 3750 ש"ח, שהשנה כל חודש זה 3030 ש"ח מהמדינה, מ-2 גופים.

אני שוכר כעת חדר בדירת שותפים בכפר שלם (דרום מזרח תל אביב, דרום מזרח לשכונת התקווה), בסכום כולל של כ 1300 ש"ח במסגרת דיור מוגן.

התחלתי לצאת מהבית של אמא שלי, אחרי 3 שנות לימודי ערב של הנדסת תוכנה, (והסיפור העצוב הוא שלא עבדתי בזה אחרי ממש),
בגיל 24 וחצי. ואחרי כמה חודשים של היי-ובזבוז כספים, מצאתי את עצמי באוברדראפט הראשון שלי, שנמשך כ-3 וחצי שנים, וגם התחלתי לעבוד פה ושם, בערך בתקופה שהתחלתי לכתוב בפורום הזה.

זה מאוד אינדבדואלי, ואחרי זה חזרתי לבית של אמא שלי עוד כמה תקופות, עד שעכשיו כבר לא יכול טכנית. זה הדוגמא שלי,
הרבה בהצלחה בעבודה, שיעלה לך השכר, וכן, אפשר למצוא גם בתל אביב, דירות וחדרים יותר זולים, שמתאימים לתקציב.
המחאה החברתית תפרוץ הקיץ בכל מקרה, יכול לנסות לגור באוהל, למרות התנגדות עריית תל אביב, מוזמן לאי של שפיות ב5.5 בככר רבין
אלון,
מהפכן של אהבה גם

-=] ...

 

[einat162]

האינסטינקט הראשוני שלי הוא לחשוב

דברים לא טובים ("טפיל, עצלן, ילד של אמא" וכו'), אבל צריך להתרגל שההפך הוא לא תמיד נכון - לצאת "בכוח" לגור בשכירות אחרי הצבא "כי צריך" ולחיות עם 1 ש"ח ביתרה (במקרה הטוב) או בחובות (במקרה הרע) זה יותר גרוע לדעתי.

אני כמעט בת שלושים .... ממש מבוגר אחראי.....

אותי חינכו שלשכור דירה זה בזבוז כסף, ועדיף "לזרוק" את הכסף על משכנתא (ברגע שיש לך סכום התחלתי לדירה, מה שחיים בבית של ההורים כן מאפשרים לך).

אבל גם מה זה "מבוסס וחי טוב" - בהכרח נשוי עם משפחה? המציאות החברתית של נשים יותר קשה לדעתי, כי כל עניין הדודה הפולניה ו-"אוי יו יוי הרווקה הזקנה" זה עול כפול מלגברים (30 הוא עדיין בשיא הפוריות ונחשב "מציאה"). לא קשור להודעה שלך, אבל זה משהו שרציתי להתייחס אליו (מבחינת עמדות ותפיסות).
גבר שהוא בעל דירה ורווק בגיל 30 פלוס,
יסתכלו עליו יותר טוב מאישה באותו גיל, רווקה, ובעלת דירה.
(לא לכולם מתאימה מסגרת זוגית או אפילו הולדת ילדים).

 

[irreplacable]

זה מאד תלוי..

אני אישית קבעתי לעצמי שעד גיל 30 אני אעזוב את הבית כשהשאיפה היא עוד קודם (בשאיפה לחיות עם בנזוג..)..

אני חושבת שזה תלוי מאד במצב של הבנאדם.. אם מדובר בבטלן שלא עובד ויושב בבית של ההורים שלו וחי על חשבונם אז

מצד שני, אם מדובר בסטודנט לרפואה שמן הסתם במצב כזה לא מרוויחים מספיק כסף וחייבים עזרה מההורים אז זה בסדר..

ואותו הדבר בקשר אליך.. לדעתי זה בסדר כל עוד אתה מתאמץ ולומד, וברגע שתסיים את הלימודים ותעבוד אז תעזוב..

 

[טרבלסי]

אצלי יש מישהי במשפחה בת 60 שעוד גרה איתם

ולפעמים אתה כבר לא יודע מי האם ומי הבת