לא יכול להתעלם יותר

[james1989]

לא יכול להתעלם יותר

אני נשוי שנתיים וחצי. עם ילד קטן ואחד בדרך. ישנה בעיה קשה. אני לא יכול להתעלם ממנה. אשתי כבר במהלך ההכרות הייתה די שמנה 90 ק"ג על גובה של 1.73 מ'. אבל בגלל הגובה לא רואים את זה עליה וזה לא כל כך הפריע לי. כשהיא הגיעה ל 106 ק"ג כבר דיברנו על זה שהיא חייבת דיאטה אבל היא לא עשתה שום דבר רציני ולא מראה נכונות וזה תמיד נגמר בזה שהיא מטיחה בי עלבונות על דברים אחרים שאני לא בסדר בהם והיא לא אומרת עליהם כלום.
כרגע היא בחודש שביעי. משקלה הינו 122! ק"ג. בפעם הראשונה מזה 6 שנים שאנחנו ביחד שאני ממש מרגיש פיזית שאני לא רוצה לגעת בה.
לפני חצי שעה (6.6.17, בשעה 22:00) נכנסנו למיטה בידיעה שהיא רוצה סקס. היא שוכבת לידי ערומה ואני מסתכל עליה ופשוט מרגיש (גם למטה) שאני לא מסוגל לעשות את זה.
בגלל שאני יודע את ההמשך אמרתי לה שלא בא לי. היא בתגובה שאלה מה קרה ואמרתי לה שבכלל לא בא לי בזמן האחרון. היא אמרה שזה לא מתאים לי ואמרתי לה שהיא צודקת אבל שאני מעדיף לא לדבר על זה. היא ביקשה שאגיד לה ואמרתי שאני לא יכול יותר והמשקל שלה מפריע לי. בתגובה היא הלכה לישון בחדר של הילד ואמרה בדרך שהיא תפנה לעורך דין לענייני גירושין.
אני לא יודע אם היא חושבת שאני נהנה מהמצב כי בפירוש אני לא. אבל קשה להגיד את זה בצורה אחרת. אני לא רוצה לגעת בה!
אני לא יודע מה לעשות. אין לי איך לשכנע אותה לעשות דיאטה. איך ממשיכים מכאן?

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, זו ממש חוצפה מצדך

להעביר ביקורת על המשקל של מישהי בחודש שביעי עם הילד שלך. לא היית צריך לומר את זה, ואתה צריך להתנצל. אם אתה לא מעוניין במין יש הרבה תרוצים שיכולת לחשוב עליהם אבל בחרת לומר לה, לאישה שנושאת את הילד שלך ברחמה, שזה כי היא שמנה. די הזוי.
דבר שני, זה שהיא השמינה בהריון לא אומר שהיא לא תרזה אחריו, אבל זה כן אומר שדיאטת הרזייה היא לא יכולה לעשות עכשיו, אז מה בדיוק ציפית שהיא תעשה בחודשיים הקרובים חוץ מלשבת ולהרהר בכך שבעלה חושב שהיא שמנה ודוחה?
אישית, עליתי שלושים קילו בהריון הראשון הורדתי את כולם לפני השני, והדבר היחיד שבעלי אמר לי בהריון הוא להבטיח לעשות לי עיסוי רגליים בכל יום אחרי שבתנו הבכורה תיוולד (כי אסור עיסוי בהריון למי שלא מתמחה בעניין), כי הוא היה אסיר תודה על כך שאני עוברת את הקשיים של ההריון כדי "לייצר" לו ילד.
תתבייש לך, היא צודקת, ואתה צריך להתנצל ולנסות לכפר על זה או שהיא תתגרש, באופן מוצדק ביותר.

 

[מיידלע קוראת ספרים]

הוא יכול להתבייש לו בפינה

זה יעזור לו להימשך אליה?

זה ממש לא מקרה הזוי, אלא מקרה עצוב בו המשיכה התנדפה ושניהם מתייסרים.

 

[חייבתלהגיב]

אבל היא בהריון! בהריון משמינים! זה חלק מהעניין וזה זמני!

 

[מיידלע קוראת ספרים]

לא צריך לצעוק

אני שומעת היטב.
המשקל היווה בעיה עוד לפני ההריון. לפי מה שנראה המשקל הוא רק הקצה הגלוי של הקרחון. מאבקי הכוחות הזוגיים מתגלמים אצלו בחוסר משיכה שנתלית בעניין המשקל.

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שלא מן הנמנע

שיש משקל מסוים שבו הוא באמת לא נמשך אליה. אני בסוף ההריון גם שמנה וגם נפוחה כמו בלון (כולל הפנים והשפתיים) ואם יש מישהו בעולם שנמשך אליי בסוף ההריון אז יש לו בעיות רציניות - וזה כולל את בעלי. אבל הרעיון שמידת המשיכה של בעלי אליי באופן כללי קשורה איכשהו למידת המשיכה שלו אליי בסוף ההריון הוא פשוט הזוי. לכן לא ברור לי הסיפור ולמה הוא בכלל מתייחס למידת המשיכה שלו לאשתו כשהיא בחודש השביעי כאילו זה רלוונטי למשהו.

 

[B l u e D e v i l]

את מפספסת את הנקודה

זו לא בחורה של 50 קילו ביום יום ובהריון מה לעשות עלתה ל80 ואולי אחריו היא תרד, וגם אם לא את כל המשקל היא עדין תהיה במשקל שמוגדר סביר.

זו בחורה שבלי הריון שוקולת מעל 100 קילו. ועכשיו המשקל שלה פשוט מסוכן (לעובר, סכרת הריון, ועוד).

הדבר היחיד שאני מסכימה עליו כי אני אומרת אותו כל הזמן (גם לבחורה שכתבה פה שחבר שלה התחיל להעיר לה) שבחורה בהריון תשמין. אז אם המשקל שלך הוא X את תהי Xּ+10 ואם המשקל שלך הוא כבר X+10 את תהיה X+20.
ואם התחתנת עם אשה שמנה היה ברור שהיא תהיה יותר.
ובהאמר כל זאת, האם הוא אמור בגלל זה להיחנק עם הנתונים?

עזבי רגע את ההריון. השאלה אם אחרי שהיא תלד היא תהיה מסוגלת ומעוניינת להרזות או פשוט תמשיך ככה לבא בתור כמו שהסתמן עד כה, רק לא איתו.

 

[חייבתלהגיב]

אבל למה שאעזוב את ההריון?

לטענתו היא דוחה אותו רק עכשיו, רק בחודש שביעי - לא כשהיא מאה קילו אלא כשהיא יותר מ-120. מה שיקרה אחרי ההריון - אלוהים גדול. קודם שהיא תלד, ואז נדבר. בינתיים אין לה כלום, פשוט כלום, לעשות עם מה שהוא אמר לה חוץ מלצבור עוד ועוד כעס במשך חודשיים - וזה אפילו בלי לדבר על כך שהמצב הזה של לחץ וכעס עלול לגרום נזק לתינוק שלו!
אגב, לא ידעתי שאת רופאה, ועוד יותר לא ידעתי שרופאים מסוגלים לאבחן סכרת הריון רק על סמך משקל שנאמר באינטרנט.

אגב, אני לא יודעת מתי היא שקלה מאה קילו - למשל מה הקשר להריון הקודם (שאולי היא לא הספיקה להוריד את כל המשקל אחריו לפני שנכנסה להריון שוב).

 

[B l u e D e v i l]

לטענתו המשקל שלה מהווה בעיה

נכון שכרגע היא בהריון אז האפשרות של להוריד משקל פחות על הפרק. אבל הבעיה היא לא ההריון. אלא המשקל העודף. אשה לא מסיימת הריון והקילוגרמים נושרים ממנה. במיוחד אם היא מראש לא מישהי שבגנטיקה שלה אינה רזה.

אני לא רופאה, אני יודעת לבדוק מתי הריון נכנס להריון בסיכון. לא אמרתי שיש לה סכרת. תקראי שוב את מה שכתבתי על סיכון.

משהו אחד, גם אני עליתי בהריון 30 קילו. אבל את לוקחת את הנושא הזה ברגישות יתר בלי לראות את התמונה הגדולה וחבל.

 

[חייבתלהגיב]

אני לא עשיתי כלום

כדי לרדת במשקל אחרי הלידה הראשונה - 9 ק"ג (או משהו כזה) ירדו עם הלידה, והיתר ירדו כשבגיל שנה וחצי לקחתי את הילדה לגן ובחזרה בעגלה (פשוט רק בגיל הזה היא נכנסה לגן). לא הייתי צריכה לשמוע קיטורים והצקות מצד הבעל שלי - והקילוגרמים ירדו בלי מאמץ מיוחד.

לטענתו לא הפריע לו כשהיא שקלה תשעים, ור-ק כשהיא שוקלת 122 ק"ג, עכשיו בהריון, זה מפריע לו פיזית. את פשוט משליכה כל מיני סוגיות שלא מעניינות אותו בכלל (כמו השלכות בריאותיות שאו שיש או שאין להשמנה שלה) על התלונה שלו על זה שאשתו שמנה וזה לא אטרקטיבי בעיניו. לתת לאשתך ללדת שני ילדים עבורך, ולרדת עליה תוך כדי ההריון השני על כך שהיא השמינה - זו התנהגות מגעילה ואגואיסטית שמצדיקה לחלוטין גירושין, וחרטה מצדה על הנישואין מלכתחילה.

 

[B l u e D e v i l]

לא אצל כולן

המשקל יורד בלי מאמץ.
מפריע לו המשקל שלה. הוא "שכח" שבהריון משמינים ואם הוא מראש בחר מישהי לא רזה, היא לא תהיה רזה גם במהלך ההריון, ולאחריו זה לגמרי תלוי בה וביכולת שלה.

אני לא משליחה שום דבר. ציינתי שמשקל גבוה יכל לגרום גם ל. משהו שהוא יכל להציף מולה כדאגה לילד ואליה. כי זה כן משהו חשוב, וחלק עיקרי מהסיבה שיש מעקב הריון בטיפת חלב ולא רק אצל רופא.

לדעתי - ברור שהוא לא בסדר כמו שכתבתי למעלה שהוא בחר להתחתן עם אשה במשקל מסויים ואז הוא עוד מתלונן על זה.
יחד עם זאת את או אני לא יכולות לשכנע אותו להמשך אליה רק מעצם זה שהוא לא בסדר. אז או שהם ימצאו לזה פתרון כלשהו או שהם באמת יפרדו. רק חבל על הילדים.

 

[חייבתלהגיב]

הוא לא בחר להתחתן

עם אישה במשקל 122 ק"ג, אלא עם אישה במשקל 90 ק"ג - וגם אם הוא היה מתחתן עם אשה במשקל 60 ק"ג שעלתה במשקל בעקבות ההריונות (כמו שקורה לעתים תכופות) הוא לא יכול להתלונן על זה! אם הוא לא רוצה שאשתו תשמין בעשרות ק"ג - קודם כל שיוותר על ילדים, או שימצא אישה שמעדיפה פונדקאות או משהו בסגנון. אחר כך שיבשל לה את כל הארוחות ויילך איתה למכון כושר. וכו' וכו'. מתחתנים עם בן אדם - לא עם מסה.
הוא לא צריך להימשך אליה כשהיא שוקלת 122 ק"ג - מה שהוא צריך לעשות זה לשמור על הפה שלו כשאשתו בהריון! הבעייה היא לא המשקל שלה אלא חוסר היכולת שלו לחשוב על מה שהוא אומר. הוא יכול היה לתת תרוץ אחר - אפילו "מפחד לפגוע בעובר" יכול ללכת. הפתרון הוא קודם כל שיתנצל בפניה, ואחר כך שילמד לשקר כדי לא לפגוע באשתו שמשמינה כדי לייצר לו ילדים!

 

[my dark side1]

 

[מריוס זכריה]

נשמע לי שעורך דין הוא כנראה הצעד הבא...

אין פה בכלל עניין של מי צודק.
זכותך לא להימשך לאישה שמנה.
זכותה להיות אישה שמנה. זכותה לעשות או לא לעשות דיאטה. זה רק לשיקולה.
מי צודק זה ממש לא חשוב.
אהבה בנויה על העיקרון של לאהוב את השני כמו שהוא/היא.
אם אתה לא יכול לאהוב את מי שהיא כרגע, אז אין כל כך מה לעשות.
צר לי מאוד בשביל שניכם.
&nbsp

 

[חובטת שטיחים]

למרות שמדובר על משקל, אני לא חושבת שמדובר "רק" על משקל...

אתה מעיר הערה, היא מטיחה עלבונות, אתה "מעניש" באין סקס והיא מחזירה לך בעורך דין... קוראים לזה מאבק כח.
בינינו, אם לא היית כועס עליה על כך שהיא לא עושה מה שאתה רוצה (דיאטה), אז היית יכול בקלות להתחבק איתה, להתנשק איתה ולעורר אצלך איזו "תשוקונת" אבל אתה בחרת אפילו לא לנסות אלא פשוט לשכב על ידה כמו פסל ולהעניש אותה בפאסיביות.
עכשיו, בניגוד למריוס, אני לא חושבת שזה הולך כל כך מהר לגירושין, אחרי הכל זה לא שלגרושה (שמנה) עם שני תינוקות מצפה בחוץ איזה לונה פארק... (וגם להיות גרוש עם מזונות בשמיים ושני תינוקות זה לא פיקניק) ככה שבגלל שיש לכם עוד הרבה מה להפסיד, אז יש פה גם סיכוי לשיקום...
אז מה עושים - מתחילים בלהתנצל ולהגיד שאתה אוהב אותה ורוצה לגדל יחד את המשפחה שלכם (כמובן אם זה מה שאתה מרגיש).
איך ממשיכים - מודים (בפני עצמך ובפניה) שגם אם האירוע אתמול לכאורה נסב סביב המשקל שלה, ברור שמדובר במאבק כח שזה רק קצה הקרחון שלו וכדי להתמודד עם זה (בין אם נשארים יחד ובין אם נפרדים, לטובת הילדים) כדאי ללכת לייעוץ זוגי.
לבסוף - מבטיחים שמעכשיו ועד שהיא מחליטה, לא מדברים יותר על המשקל שלה ואתה מתחייב כל לילה במיטה לחבק אותה חיבוק חזק ולהגיד לה שאתה ממש מודה לה שהיא סוחבת את ההריון הזה...
ולגבי סקס... לא יודעת, אולי אחרי שתחבק אותה ותגיד לה את הדברים הללו, פתאום תרגיש אחרת (אמפטיה, אהבה...). בקיצור - לא לעשות בכח, אבל כן ליצור חום קירבה ואינטימיות.

 

[SupermanZW]

בחיים הכי מסוכן הוא מי שאין לו מה להפסיד והכי מסכן הוא מי

שיכול להפסיד הכי הרבה.

אין דרך בה אדם יכול לגרום לעצמו להימשך למה שאינו נמשך, אין שליטה על זה, אבל סוף מעשה במחשבה תחילה ומי שפועל ללא מחשבה מגיע לו מה שיקרה לו.

 

[grish19]

הצדק איתך!

מוזר לי שרבים חושבים שמשקל זה רק עניין של יופי,אבל...
זה לא מסתכם פה אלא זה עלול להסתכם גם בבעיות בריאות!
אל תעשו שום צעד ללא יעוץ רפואי בעניין המשקל.
נראה לי שיש פה עוד בעיות חוץ ממשקל שגם רצוי לבדוק אצל איש מקצוע.
&nbsp

 

[מהישנים שסגרו להם]

זאת סיסמא יפה אבל על 173 90 קילו זה לא שמנה, זה רק לא נשמע

לכם טוב באוזן.
לגבי בריאות? שוב אפשר להיות בריאים גם במשקלים כאלה, 120 קילו בהריון, כן היא מגדלת בן אדם בתוכה שגוזל לה משאבים, אז אתה בכלל לא יכול לקבוע עדיין אם היא בריאה או לא כי היא לא במצב קיצון.
תשאל את עצמך האם אתה מעשן, האם אתה שותה, האם אתה יודע כמה שומן פחמימה וחלבון אתה צורך ביום, מה ההכנסה הקלורית שלך, ההוצאה הקלורית, בדיקות דם,הדופק שלך במהלך פעליות אירובית. אם אין לך ידע לגבי עצמן איך אותה יודע אם אתה בריא. בוודאי שאין לך את כל המידע עליה אבל בגלל המשפר שעל המשקל אתה מניח שהיא לא בריאה?אתה מגד עתידות?הרב רנטגן?

 

[grish19]

אני אפילו לא אתווכח

עם אנשים שמצדיקים השמנה בכל מחיר והישארות במצב הקיים!
ולפותח השרשור:
עצה עדיף שתשקיעו את זמנכם ביעוץ אצל תזונאית כי עם העצות בסגנון הזה לא תגיעו רחוק.
ואנחנו לצורך העניין גם עם עודף משקל אך עושים ספורט והיינו אצל דיאטנית ולפחות העלייה נעצרה.

 

[אייבורי]

אל תתעלם

&nbsp
תגיד, למעט המשקל והסקס
מעניין לך לדבר איתה?
אתם צוחקים יחד ?
מתי יצאתם סתם בשביל הכיף ?