לא כל כך שייך, אבל אולי אקבל עצה?
יש לי חברה מספר חודשים, היא מאוד מתאימה לי. מגורים משותפים. אני בן 24, לא דתי. זוגיות עבורינו היא הכרות למטרת נישואים. בסופי שבוע אנחנו נוסעים כל אחד למשפחתו. האמא שלי כעסה ואמרה שזה לא מדמה את המציאות והמגורים המשותפים בצורה הזאות זה לא מבחן אמיתי לזוגיות ואסרה עלי להגיע הביתה ב-6 חודשים הקרובים ושאני לא אטלפן, רק אם יש משהו דחוף או אזדקק לעזרה. אבי בדעה שזה לא טוב להשאר עם החברה הראשונה ושהיא לא מתאימה לי בכלל והוא לא מסכים שהיא תגיע אליהם בסופי שבוע. שאלתי אותם למה ככה ואמי אמרה שלרוב האנשים אם לאחר תקופה הזוגיות טובה, אז מגיעים להחלטות. ואני קודם מגיע להחלטות ואז מנסה להתאים את המציאות למה שכבר קבעתי. אני לא אוותר על הזוגיות אבל לא רוצה להרגיש שבגלל הזוגיות אין לי קשר עם הורי. מה עושים? (הניק היה למשהו אחר, אז לא לשים לב)
יש לי חברה מספר חודשים, היא מאוד מתאימה לי. מגורים משותפים. אני בן 24, לא דתי. זוגיות עבורינו היא הכרות למטרת נישואים. בסופי שבוע אנחנו נוסעים כל אחד למשפחתו. האמא שלי כעסה ואמרה שזה לא מדמה את המציאות והמגורים המשותפים בצורה הזאות זה לא מבחן אמיתי לזוגיות ואסרה עלי להגיע הביתה ב-6 חודשים הקרובים ושאני לא אטלפן, רק אם יש משהו דחוף או אזדקק לעזרה. אבי בדעה שזה לא טוב להשאר עם החברה הראשונה ושהיא לא מתאימה לי בכלל והוא לא מסכים שהיא תגיע אליהם בסופי שבוע. שאלתי אותם למה ככה ואמי אמרה שלרוב האנשים אם לאחר תקופה הזוגיות טובה, אז מגיעים להחלטות. ואני קודם מגיע להחלטות ואז מנסה להתאים את המציאות למה שכבר קבעתי. אני לא אוותר על הזוגיות אבל לא רוצה להרגיש שבגלל הזוגיות אין לי קשר עם הורי. מה עושים? (הניק היה למשהו אחר, אז לא לשים לב)