לא מאמין בנישואין

[תמיד שניה]

חמודה שלי

זה לא יראו וישמעו אלא יחגגו איתי את אהבתי וזה תענוג,ממליצה בחום לכל זוג

 

[בלתי צפויה]

עכשיו גלי את סיבתם של הגברים

 

[גברברת]

יש לך רעיון? כי אני ממש לא מצליחה

לחשוב על הסיבות שלהם להנשא

ובעצם... גם לא על הסיבות שלנו

 

[בלתי צפויה]

האמת היא שעל התפתחות מוסד הנישואין

סבא מרקס כתב בזמנו דברים אמינים ומעניינים מאוד. ראיתי עוד כמה גרסאות, אבל את שלו הייתי נוטה לאמץ. אם יש מי שלא קרא ורוצה לשמוע אספר לכם, בינתיים קשה לי עם הודעות ארוכות כי יש לי קלקול קיבה מפלצתי.

 

[תמיד שניה]

הגברים למה?

אולי בגלל הצ'קים??

 

[גאיה55]

מישהו משקיע פה בכלל מחשבה על נושא

הילדים? הרי כל הענין הוא להקים משפחה ביחד לא? כתבתי בפירוט בהודעה אחרת את דעתי על כל ענין חשיבות המסגרת היציבה לדור ההמשך. (בתקווה..)

 

[תמיד שניה]

זאת בדיוק הנקודה

בשביל להקים משפחה לא צריך להתחתן,אבל אם כבר מקימים משפחה למה לא להרוויח על הדרך גם שמלה וצ'קים ולהתחתן?

 

[גאיה55]

מנסיון, חתונה היא לא עסק כלכלי

משתלם, בכלל לא. ולדעתי כן צריך להתחתן או לפחות להתחיב בחוזה כדי להקים משפחה, כמו שאמרתי, כדי שלא יהיה כל כך קל לקום ולחתוך על כל ריב פעוט. אלא לחשוב עשר פעמים האם כדאי.

 

[בלתי צפויה]

לקום על כל ריב פעוט

זה עניין של אופי. אני מעדיפה לפתח אצלי אופי אחראי, מאשר לדחוף את עצמי למסגרת שלא תאפשר לי לעשות את מה שאני רוצה. כי עם אופי אחראי, אני יכולה להחליט לבד מהו ריב פעוט שלא קמים והולכים בגללו, ומה לא. בהנחה שמסגרת הנישואין היא משהו שקשה לפרוץ (לא הייתי שם, לא יודעת), על אחת כמה וכמה אני לא רוצה מכשול בפני פרידה מבעל מכה או בוגד. ופרידה מגבר שרבתי איתו על כלום - שוב, עדיף למנוע מתוך החלטה שבאה ממקום אחראי. דרך אגב, הבאתי לעולם ילד ללא נישואין, אין עם זה שום בעיה. נפרדתי מהאבא שלו (לא בגלל ריב קטן). היום אני חיה עם בן הזוג שלי, גם בלי נישואין. יש בינינו תקשורת טובה, אנחנו פותרים את המריבות בינינו, ודבר אחרון שאנחנו צריכים זה לעשות טקס קבל עם ועידה. חיי המשפחה שלי הם דבר פרטי ואינטימי, אני לא צריכה לנהל אותם קבל עם ועידה.

 

[גאיה55]

אני מקווה שתסכימי איתי ,לפחות על זה

שמצבך הנוכחי שונה ממצבן של נשים לא נשואות ללא ילדים. את כבר הבאת את הילד שלך, לפחות אחד, בדרך לא מקובלת אבל יש לך אותו. להן אין, הן אולי מעדיפות לעשות את זה בדרך המקובלת ואולי היותר יציבה. אני מדברת ממקום של כן נשואה שבע שנים מתוך עשר 11 שנים ביחד, עם שתי ילדות קטנות. וכשאני אומרת לך פרידה על כל ריב פעוט, לא הכוונה רק אליך, אלא גם לצד השני, שלא נעים להגיד ואולי זו הכללה, אבל הפחות בוגר.. מה שאת אמרת קיים אולי בעולם אידאלי שבו גם הזוג הוא אדיאלי, בוגר ואחראי, במציאות, מה לעשות, כולנו נתונים לפעמים לשליטת רגשותינו, לפעמים לא כל כך בוגרים ואפילו לא כל כך אחראים ובהחלט רצויה עזרה. הבנת את הנקודה שלי?

 

[בלתי צפויה]

מסכימה אתך!

אבל בחרתי לא להתחתן גם כשהייתי חסרת ילדים. בכל אופן, הבנתי את הנקודה שלך מההתחלה: יש נשים שרוצות להתחתן, יש גברים שרוצים להתחתן, אמנם שיעורם יורד בהתמדה אבל עדיין יש המון. ויש להם כמובן סיבות שמצדיקות את בחירתם. מרוב הדיונים בפורומים אני מכירה את רשימת הסיבות (שלך בפנים). אבל! הסיבות הללו לא אוניברסאליות. יש מי שזה משכנע אותו, ויש מי שלא. שכל אחד יעשה את השיקולים שלו, ושיהיה פחות לחץ להתחתן, כדי שכל האנשים יעשו בחירה אמיתית בלי שטיפת מוח.

 

[Sefy]

../images/Emo45.gif

 

[תמיד שניה]

"הצד השני והפחות בוגר"-אהבתי../images/Emo45.gif

 

[my s e l f]

טקס הנישואין...

הוא לא בדיוק טקס דתי היום, היום זה רק דף שאומר שאתה שלי ואני שלך , ושאין אף אחד מלבד שנינו. אתה צריך להבין שכל בחורה רוצה את כל ההתרגשות הזאת של החתונה וההכנות לה זה החלק בחיים שכל אישה מחכה לו. הנה הוכחה לך שכבר לא מתיחחסים למוסד הנישואין כאל מוסד דתי למרות כל ההליך בחופה - מה עם האנשים שלא מאמינים בדת בכלל למה הם מתחתנים? - התשובה היא בגלל שזה חלק מהחיים. בלי החתונה אתה לא תרגיש מחוייבות כלפי מישהי וזה מה שבחורות לא אוהבות - ככה אני חושבת. שיהיה לך בהצלחה!!!

 

[tokit]

אל תכלילי !!

גבר ראשון, טקס הנישואין היום הוא דתי. הארוע שבא בעקבותיו אינו כזה, אבל החופה עצמה היא טקס דתי לחלוטין. אם בני זוג רוצים להתחתן, הם יכולים לעשות זאת בקפריסין, בטקס חילוני למהדרין, בלי קשר לדת. לא כל בחורה רוצה את ההתרגשות שלפני החתונה. אני, אישית, חוטפת כאב ראש וסחרחורת רק מלחשוב על זה. ואני יודעת שאני לא היחידה. יש המון נשים שלא רוצות לא את השמלה, לא את הרבע עוף, ולא מעוניינות לפגוש את כל הדודות מדרגה שלישית. אין לי מושג למה אנשים מתחתנים, אם אני אעשה זאת יום אחד זה יהיה מסיבות פרקטיות בלבד. כי אהבה לא תלויה בטבעת. אני לא חושבת שזה חלק מהחיים, בטח לא של כל אחת ואחת. יש לי המון מחוייבות כלפי חבר שלי ולו כלפי, גם ללא חתונה.

 

[בלתי צפויה]

כל אישה רוצה, כל אישה מצפה...

אני לא זוכרת שהשתתפתי באספה שמינתה אותך לדבר בשם כל הנשים, כולל אותי...

 

[my s e l f]

נכון כל אישה מצפה...

אבל הכוונה הייתה לדבר בשם עצמי - ההכללות היו לכל הבחורות שאני מכירה. וכל בחורה רוצה שהגבר שלה יהיה רק שלה.- את מסכימה איתי ובגלל זה אמרתי שכל אישה רוצה.

 

[בלתי צפויה]

אז אם את מדברת רק עליך ועל חברותיך

מה דעתך על ניסוח כמו "כל החברות שלי מצפות כל חייהן/מעוניינות בטקס הנישואין"? כי קצת מצחיק לכתוב את זה בשרשור, בו 3 מתוך כ - 10 בנות כתבו מפורשות שהן לא מתלהבות מהרעיון.

 

[shellush]

אני מאוד מסכימה איתך../images/Emo45.gif

וכבר כתבתי על זה תגובה בעבר כאן בפורום. לדעתי נישואין זה זיוף של מיסוד הקשר, זה בולשיט. זוג שאוהב זה את זו לא צריך את כל הטקסיות הזו ואת הפורמאליות.

 

[AlteX]

גם אני לא...

ומסתבר שגם רבים אחרים... היה כאן לא מזמן דיון ארוך בנושא... כמו שנאמר כאן, אתה עדיין יכול לבחור טקס אזרחי או אפילו בטקס לא רשמי.כלומר, כל טקס שאתה ואהובתך תמציאו לעצמכם, שמבחינתכם יראה את האהבה שיש ביניכם, אבל לא ירשם רשמית בשום מקום (ולטעמי זה הדבר הכי רומנטי מבין כל האופציות). לגבי בחורות שעוזבות אותך, אל תתייאש! אם תשמיך לחפש תופתע לגלות (כמו שגם אני הופתעתי) שיש דווקא פה ושם בחורות שלא מעוניינות בנישואין. חוץ מזה אני לא בטוח שלדבר על העניין בפגישות הראשונות זאת אסטרטגיה הכי טובה... זאת באמת שאלה טובה: מה עדיף? "להזהיר" על אי-הרצון להתחתן בפגישות הראשונות ולאחר מכן להפסיד, בגלל שאולי אם הייתם מגיעים לזה מאוחר יותר (אחרי התאהבות) היה אפשר להגיע לפשרה בקלות רבה...? או... לא לדבר על זה כלל בהתחלה, ואז להגיע למצב בו יש אהבה, אבל אף אחד מהצדדים לא מוכן להתפשר על עניין החתונה ונאלצים להיפרד עם הרבה כאב לב...? כשאני מסתכל על זה, אני חושב שבעצם אין כך-כך הבדל בין אי-מוכנות להתחתן לאי-מוכנות לכל דבר אחר שעלול להוות אי-התאמה בין בני הזוג. הרי שאנחנו עלולים לגלות אי-התאמה כזאת באינסוף תחומים גם בשלבים מתקדמים של הקשר. גם כאשר אנחנו מאוהבים, אנחנו עלולים יום אחד לגלות משהו אצל בן/בת הזוג שלא ידענו קודם, משהו שיגרום לנו לדילמה קשה של "להתפשר או לעזוב?", ועלול לגרום לפרידה כואבת... ומצד שני, נושא החתונה הוא כ"כ מדובר בזמנינו (לאן שלא תפנה יש שלט "לחתונה של...") שאולי עדיף בכל זאת לדבר על זה בתחילת הקשר ו"לסגור עניין" לכאן או לכאן... מה אתם אומרים?