לא מצליחה למצוא פתרון

[ilanit2015]

לא מצליחה למצוא פתרון

שלום לכולם,
הרבה זמן לא כתבתי כאן, אבל לאחרונה שוב התעוררה בעיה ואני לא יודעת איך לפתור אותה. אני אנסה לתאר את המצב בקצרה - אני חיה בזוגיות עם ילדה קטנה. לפני כמה חודשים עברתי ניתוח לב קשה שלקח לי זמן רב להתאושש ממנו ורק לאחרונה חזרתי לעבודה.
הבעיה שאני עובדת רחוק מהבית ונוסעת שעתיים לכל כיוון בתחבורה ציבורית. זה היה די קשה לפני הניתוח ועכשיו זה נעשה כמעט בלתי אפשרי מבחינה פיזית, לכן הצעתי לבעלי לעבור לגור יותק קרוב לעבודה (הוא גם עובד רחוק וזה היה גם חוסך לו נסיעות). אחרי התלבטות ארוכה הוא הסכים, אבל הרגשתי שזה בכל זאת קשה לו. הוא מאד קשור לאמא שלו ומאד קשה לו לגור רחוק מההורים.
ניסיתי למצוא פתרונות אחרים, כולל עבודה יותר קרובה לעיר שלנו, אבל בתחום שלנו די קשה למצוא עבודה כך שמעט העבודות שמצאתי במשך חודשי חיפוש ארוכים היה במרחק רב מהבית.
בסופו של דבר נוצר מצב שאם אנחנו לא עוברים אני נשארת ללא עבודה, בן זוגי לא מסוגל לעזור כלכלית ומצד שני לא רוצה לעבור לשום מקום ולהתרחק מהוריו.

היות ואני משלמת חלק ניכר מההוצאות שלנו, אני מאד מפחדת להשאר ללא פרנסה במיוחד שמצב בריאותי לא מזהיר, ומצד שני אני לא רוצה להרוס את המשפחה בגלל עבודה.

 

[SupermanZW]

בעלך הסכים לעבור כי הבין שאחרת תשארי ללא פרנסה

אמנם זה אומר שתתרחקו מהוריו, אבל המצב יהיה גרוע יותר לשניכם אם לא תהיה לך פרנסה, לכן הפתרון הטוב ביותר עבורכם הוא לעבור.

 

[ilanit2015]

לצערי זה לא מה שקורה

כנראה שלא ניסחתי את עצמי נכון - אומנם בהתחלה הוא הסכים אבל די מהר חזר בו, ועכשיו הוא לא רוצה לעבור. אני לא יכולה וגם לא רוצה להכריח אותו לפעול בניגוד לרצונו.

 

[SupermanZW]

באמת את לא יכולה להכריח

אם כן מה שנותר לך לעשות זה להמשיך לחפש עבודה עד שתמצאי מקום עבודה קרוב יותר לביתכם וגם לבקש עזרה מהורייך אם את סבורה שיוכלו ויסכימו לעזור.
&nbsp
החלמה מהירה.

 

[ilanit2015]

תודה

לצערי הוריי נפטרו מזמן וחוץ מבעלי אין לי משפחה להעזר בה.

 

[עוגיפלצת113]

תראי

אם המצב הפיזי שלך כיום דורש שינוי בסביבת המגורים שלכם, מדובר למעשה במצב משנה חיים. בעבור שניכם.
בגלל שהמצב הפיזי שלך היום הוא מצב שמציב אתגרים בפניך ובפני בעלך, חשוב מאד להבין מה את יודעת על הניתוח שעברת ועל המחלה שממנה את סובלת, ומה בעלך יודע על הניתוח שעברת ועל המצב הפיזי שלך. חשוב להבין ממי קיבלתם הסבר, מה הסבירו לכם, האם שניכם יודעים למה לצפות לגבי הטיפול שאת מקבלת ותהליך ההחלמה מהניתוח. חשוב לדעת עד כמה את שותפה להחלטות הטיפוליות ועד כמה את אקטיבית בתהליך ההחלמה שלך ולוקחת עליו אחריות, ואיך אתם, זה את והוא ביחד שניכם, נערכתם ונערכים לשגרת החיים אחרי הניתוח ואילו שינויים את נדרשת לעשות בשגרת החיים שלך בעקבות הניתוח, לא רק מבחינת מקום המגורים והתחבורה לעבודה, אלא באופן כולל. חשוב גם להבין עד כמה את מרגישה בנוח לשתף את בעלך או אנשים קרובים אחרים בתהליך ההחלמה שלך ואילו מקורות תמיכה יש לשניכם בתהליך.

כמו שאת רואה זה עניין מורכב שאי אפשר לפתור אותו על רגל אחת ובוודאי שלא בפורום, ויש הרבה דברים שצריך לגעת בהם לפני שמחליטים על מעבר מגורים ומי צריך לוותר או להתגמש יותר, ואם הוא צריך להתגמש אז איך גורמים לו להתגמש (רמז: זה עוזר אם את משתפת אותו בתהליך ההחלמה שלך, אם גם המצוקות שלו מקבלות ביטוי, ואם לשניכם יש ידע לגבי המצב החדש שנוצר)
וכל זה עוד בלי לגעת ביחסים בינך לבין בעלך נטו, גם ללא הניתוח. כן, זה הרבה עבודה , אני לא יודעת אם ציפית לתשובה אחרת או לא, אבל אני לא כל כך רואה אפשרות לקיצורי דרך, אלא אם כן בעלך פתאום יסכים איתך מחר בבוקר, או אם את תרגישי הרבה יותר טוב בעוד חודש-חודשיים ותוכלי לנסוע בתחבורה ציבורית, מה שבא קודם.

אני לא יודעת היכן את מטופלת, בין אם זה קופת חולים או בית חולים, את יכולה לפנות לעובדת הסוציאלית במחלקה שבה נותחת (או בקופת חולים אם יותר נוח לך) , גם אם הניתוח היה לפני זמן רב, ולברר אפשרות לגבי קבוצות תמיכה\ מפגשי תמיכה פרטניים כי נוגעים שם בכל הנקודות האלה.
אפשרות אחרת היא לפנות לטיפול פרטי.

 

[itzikzo]

תגובה לעוגיפלצת

צודקת בכל מאת האחוזים

 

[ilanit2015]

תודה רבה על התשובה המפורטת

המצב שלי באמת לא פשוט. ניתוח לב היה מאד מורכב, החלמה ממנו לקחה יותר זמן מהצפוי בגלל סיבוך קשה בלב שהצריך אשפוז נוסף וצנטור. הסיבוך שקרה בעקבות הניתוח לא יעבור, זה משהו שאצטרך לחיות איתו כל החיים. יחד עם זאת אני מאד משתדלת לחזור לשגרה וחלק מזה זה גם חזרה לעבודה. בנוסף לכך, כמו שכתבתי אני חייבת לפרנס את המשפחה ולטפל בבת שלי. (בעלי חוזר מעבודה מאד מאוחר, כך שכל הטיפול בבת הוא באחריותי)

בעלי מודע למצבי, הוא ליוה אותי בניתוח וכמובן רואה כמה קשה לי, ואנחנו גם מדברים על זה.
הוא יודע שאם לא נעבור אני לא אצליח לעמוד בנסיעות ארוכות לאורך זמן.
הוא מאד מפחד להתררחק מהוריו, דיברנו על זה הרבה, ואני מודעת לקושי שלו, אם כי מתקשה להבין ממה הוא נובע. אני ניסיתי להסביר לו שגם אם נעבור הוא יוכל להמשיך לראות את אמא שלו כמה שירצה מתי שירצה. אבל בכל זאת עצם הריחוק והמעבר מעוררים אצלו פחדים שהוא בעצמו לא יכול להסביר ממה הם נובעים.

 

[נומלה]

דיברתם על זה?

האם דברתם על הנושא? האם ברור לשניכם שבעקבות הניתוח שלך את לא יכולה להמשיך בנסיעות הארוכות ולכן ההכנסה יורדת לחצי? איך הוא מציע לפתור את הנושא הזה?

 

[ilanit2015]

דיברנו אך לא מצאנו פתרון

כמובן שדיברנו הרבה. נכון לעכשיו, וגם בזמן ההחלמה כשלא יכולתי לעבוד, עדיין שילמתי את החלק שלי בהוצאות על הבית והמשפחה. בעלי לא מוכן להשקיע יותר ממה שמשלם עכשיו, הוא יודע שבלי המשכורת שלי לא נוכל לשלם שכירות והפתרון היחיד שהוא הציע זה לעבור לגור אצל הוריו.

 

[נומלה]

אז יש לך בעצם שלוש אפשרויות לבחור מהן

1. להמשיך לנסוע 4 שעות ביום ולהרוג את עצמך (הקרבה למופת)
2. לעבור לגור עם הוריו
3. להפרד.
ההחלטה היא שלך, לא שלו. ואלה האופציות. אין אחרות. את צריכה להחליט מה הכי מתאים לך.
(אגב, אני לא הייתי נוסעת 4 שעות לעבודה בלי קשר לניתוח לב פתוח. זה נשמע לי הפרזה פרעית. מי מגיע להוציא את הילדה מהגן?)

 

[ilanit2015]

משלושת האופציות רק אחת אפשרית

להמשיך לנסוע לאורך זמן כנראה אני לא אוכל, לעבור לגור אצל הורים שלו נראה לי בשלב זה מאד לא ריאלי ( לא רק שאין מקום בדירה אלה גם אמא שלו לא ככ מתלהבת מהרעיון. אמא שלו אומנם מאד רוצה שהוא יחזור לגור איתם אבל לא איתי - כבר היה לו בעבר עם בת זוג קודמת נסיון של מגורים משותפים שנגמר בפיצוץ ופרידה). נכון לעכשיו בעלי לוקח את ילדה בבוקר ואני יוצאת מוקדם בשביל להספיק לאסוף אותה. הוא חוזר מאד מאוחר בערב בדכ אחרי שהילדה ישנה.

 

[נומלה]

נראה שאת בהחלט יודעת מה לעשות

אני במקומך הייתי מתיעצת עם עורך דין בדחיפות.

 

[אייבורי]

נו

&nbsp
בסוף אחד מכם יצטרך להחליט החלטה של אדם בוגר.
כמו שזה נראה כרגע
שניכם לא בשלים להחליט ולכן אתם תשארו לגור קרוב להורים שלו
עד שיפטרו אותך, ואז תכנסו לקשיים כלכלים עמוקים
אולי אז
תהיו מסוגלים להחליט כמו שאדם בוגר ואחראי לחייו מחליט.

 

[ilanit2015]

אנחנו כבר שם

אנחנו כבר בקשיים כלכליים, אני הגעתי להחלטה מזמן, אבל הוא לא. אני לא מסוגלת להכריח אותו להסכים להחלטה שלי, הוא כנראה לא מסוגל להגיע אליה בכוחות עצמו.

 

[מריוס זכריה]

כמובן שאין לי פתרונות קסמים

בכל מקרה, הייתי מבהיר לבעלך שזה מבחן אמיתי לזוגיות שלכם.
אתם חייבים לפתור את זה כזוג.
כלומר כל אחד מכם חייב להיות אמפתי לצרכים של השני.
(גם את לצרכים שלו, לא רק הוא לשלך).
לכן זה מבחן.
&nbsp
כלומר, התשובה לא באה מבחוץ: "הנה הפתרון המושלם".
היא באה מבפנים. ממערכת היחסים שלכם, מהאכפתיות שלכם.
&nbsp
בהצלחה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[ilanit2015]

תודה

אני אוהבת את בעלי, אני רואה את הקושי שלו, ולכן אני לא רוצה לכפות עליו את המעבר שממנו הוא כל כך חושש. הבעיה שאין לי משפחה שיכולה לעזור, הורים של בעלי גם לא עוזרים, והוא לא מוכן לשלם יותר ממה שסיכמנו בתחילת הקשר ( עשינו חלוקה שהוא משלם על השכירות ואני את כל היתר - חשבונות, מיסים, אוכל, בגדים, הגן של הילדה וכל מה שצריך לבית) לכן אני פשוט חייבת לעבוד בשביל שנוכל להתקיים.

 

[חייבתלהגיב]

מה זאת אומרת הוא לא מוכן?

את מתכוונת שהוא מוכן לשלם רק את הסכום ההוא, ובהעדר עבודה מצדך תעברו להורים שלו והוא ישלם אותו סכום, אבל הפעם על האוכל והגן וכו'? כלומר הוא בעצם מכריח אותך לעבור לגור אצל הוריו, לא רק לא לעבור הרחק מהם?
הילדה היא גם שלו, אגב?

 

[ilanit2015]

כן

הילדה כמובן שלו, במקרה של מעבר להוריו לא דיברנו על הכסף. כי אני לא חושבת שזה כל כך ישים. אולי זה מה שהוא רוצה, אבל לא באוח שהוריו יסכימו. אני אוהבת את ההורים שלו וביחסים טובים מאד עם אבא שלו אבל אמא שלו לא ממש אוהבת אותי. ולא נראה לי שהיא תשמח לכזה סידור. כשהתיעצנו איתם אבא שלו היה מוכן לעזור גם כלכלית, אבל מבחינת אמא שלו היא לא רואה שום בעיה שאמשיך לנסוע. אני גם ארגיש מאד לא בנח לחיות על חשבון הוריו. הורי נפטרו כשהיתי ילדה ואני תמיד פרנסתי את עצמי גם בצבא וגם במהלך הלימודים באוניברסיטה. מעולם לא היתי תלויה כלכלית באף אחד ועכשיו יותר מתמיד חשוב לי להרגיש שאני יכולה לתרום את החלק שלי למשפחה.

 

[חייבתלהגיב]

אבל אין כזה דבר שהוא לא מוכן לתת יותר.

אם הוא לא מאפשר לך לעבוד, ואתם ממשיכים לשכור דירה, אז הוא חייב לשלם גם על האוכל, הגן, וכו' של הילדה, ולא משנה מה היה ההסכם ההתחלתי שלכם.