לא מצליחה למצוא פתרון

[ilanit2015]

הוא לא רואה את זה ככה

מבחינתו זה לא שהוא לא מאפשר לי לעבוד פשוט בשבילו, המעבר יהיה קשה יותר מאשר הנסיעות שלי. גם בזמן ההחלמה כשהרופאים לא תנו לי אישור לחזור לעבוד עדיין שילמתי את החלק שלי מהחסכונות שהיו לי לפני הניתוח עד שהם נגמרו. אם אז הוא לא היה מוכן להשתתף ולהוציא חלק מהחסכונות שלו, אז עכשיו כשאני כבר יכולה לעבוד יהיה מאד קשה לשכנע אותו. שנינו גם יודעים שלאורך זמן זה לא יספיק

 

[חייבתלהגיב]

במקומך הייתי פונה לייעוץ משפטי.

 

[עוגיפלצת113]

חשוב שתמצי זכויותיך מול משרדי המדינה

כי אמורות להיות לך לא מעט שאולי יוכלו לעזור במצבך.

 

[נוסעת27]

אגב

רק עכשיו קראתי את מה שכתבת כאן.
אני חייבת לחזור על הדברים להבין אם עיני רואות נכון:
1.את המפרנסת העיקרית בבית.
2. עברת ניתוח לב קשה שהותיר בך גרורות פיזיות שמקשות עלייך בחיי היום יום.
3. את חיה עם גבר, איתו התחתנת והוא אבי בתך, שהודיע מבעוד מועד שאת המפרנסת העיקרית ושהוא מוכן לשים X סכום ובשום מצב, גם לא כשאת מאושפזת בבית החולים ולא מסוגלת לעבוד, הוא לא יסכים לשים קמצוץ יותר ממה שסוכם בהתחלה. גם אם זה אומר שתכלי את כל חסכונותייך. הוא גם לא יסכים לשים יותר במקרה שתפוטרי/תעברי תאונת דרכים/תיהי צמח.
4. את במצב של קושי פיזי עצום ונסיעות ארוכות לעבודה שמעכירות על בריאותך הגם ככה לא מושלמת, והוא לא מוכן בשום פנים ואופן להקל על סבלך ולעבור איתך לעיר אחרת, כדי לא להתרחק מאימאל'ה (שגם ציינת ששונאת אותך) והוא בעמדתו, שאת צריכה להמשיך להיות המפרנסת העיקרית, שהוא לא מוכן לשים יותר מ X. (מקסימום נעבור לגור אצל אבא ואימא).
&nbsp
עכשיו אני רוצה לשאול אותך ברצינות, אם היית מבקרת כאן בפורום, והיית קוראת את הרשימה הזו, מה היית אומרת לאישה ההיא, שמספרת כמה היא אוהבת את בעלה ומבינה את הקושי הרב שלו? האם היית תומכת בה? או מטלטלת אותה בכל הכוח ומתחננת שתפקח את העיניים?
&nbsp
הסיפור שלך עצוב, מרתיח ומזעזע. וחבל שהעיניים שלך עצומות כל כך חזק שאת לא רואה את האמת הפשוטה שיש מולך. בסוף את תהרגי את עצמך רק כדי לרצות אותו (מניחה שהוא יוציא מהחסכונות שלך כל מה שהוא יכול כדי חלילה לא לשלם על הלוויה, זה יעלה יותר מ X).
סליחה שאני כל כך קשוחה איתך, אבל אין לך משפחה ואנשים שאת מספיק חשובה להם כדי שינערו אותך מהיסוד ושתביני מול מה את עומדת. חבל שתחיי את חייך ככה!!!!

 

[נוסעת27]

אולי כדאי שתתני איזו כאפה לבעלך

שיתעורר ויבין שאם עכשיו אתם לא עוברים המצב הכלכלי שלכם מידרדר ולמעשה איכות חייו הולכת להתרסק. אבל העיקר שהוא קרוב לאימא.
&nbsp
בכלל, עצם העובדה שעברת ניתוח לב קשה זה כבר טורף את הקלפים. זה לא שאת מתפנקת (וגם אדם בריא בהחלט יתקשה להתמודד עם שעתיים נסיעה לכל כיוון לעבודה בתחבורה ציבורית). את באמת לא מסוגלת. וזה ממש לא מובן מאליו שבמצב כזה את המפרנסת העיקרית. סך הכל בעלך נשמע לי אנוכי, כפוי טובה ושקוע בעצמו. וגם דיי חי בסרט למען האמת, רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. (גם קרוב לאבא ואימא, גם שהפרנסה תהיה טובה וכו').
&nbsp
אני הייתי מתחילה בלהבהיר את חומרת המצב. נשמע שכן ניסית למצוא משהו קרוב יותר ולא הצלחת. את צריכה להושיב אותו לשיחה רצינית ולהזכיר לו על הניתוח, על הקשיים, על כך שכן ניסית למצוא פיתרון כמו עבודה אחרת, ועל כך שאם אתם לא עוברים לא תהיה לך עבודה והעול הכלכלי ייפול עליו. אתה לא מוכן לעבור? קח בחשבון שאני הולכת להתפטר ואתה עכשיו הולך להיות המפרנס הראשי. עלייך למצוא עבודה מכניסה יותר שתכסה את כל ההוצאות על הדירה, הילדה וכו'.
תזכירי את כל המשמעויות שנגזרות מכך שהוא מסרב לעבור- או שיוטל עליו למצוא דרך לפרנס את המשפחה, או ככל הנראה לאבד את הדירה והידרדרות עצומה באיכות החיים (כנראה תגורו אצל ההורים שלו. זה באמת מה שהוא רוצה עכשיו עם כל הכבוד לקשר החזק שלהם?)
&nbsp
נשמע לי שאת קצת הולכת על ביצים סביבו ומבינה קצת יותר מדיי ומשתתפת בצערו. נשמע ששניכם צריכים איזו זריקת מציאות רצינית ישר לווריד. תתחילי לעמוד על שלך ותביני שההתנהגות של בעלך, במצב הנוכחי, ממש לא לגיטימית.

 

[ilanit2015]

זה לא עוזר...

דיברנו המון על המצב, הוא יודע היטב שאני אוהבת את העבודה שלי, שקשה למצוא עבודה קרובה יותר (שנינו עובדים באותו תחום וגם הוא עובד רחוק), שבלי עבודה שלי לא נוכל להמשיך לשכור את הדירה. הוא כן העלה את האפשרות שאם יפטרו אותי נעבור לגור אצל הוריו. הבעיה שהוריו גרים בדירה קטנה יחסית, ופשוט אין שם מקום פיזית לכולם. אני גם לא חושבת שזה יהיה בריא לקשר שלנו לטווח ארוך.

 

[נוסעת27]

אז הוא ילד וחי בסרט

זה נשמע כאילו הוא מסרב לתת למציאות לבלבל אותו.
טוב אז תעברו לדירה הפצפונת של ההורים שלו. ומה אז? זהו שם תגורו? כל זה כי הוא מסרב לנתק את חבל הטבור?
נראה לי שזה השלב להציב אולטימטום. את לא מוכנה לגור אצל ההורים שלו. ודורשת ממנו למצוא דרך לפרנס אם הוא לא מוכן לזוז מילימטר ממקום הנוחות שלו.
שיתבגר כבר. ברצינות!!!

 

[חייבתלהגיב]

אני לא כל כך מבינה

את הקשר בין הניתוח לבין הנסיעה בתחבורה ציבורית, ומה בזה קשה מבחינה פיזית אחרי ההתאוששות (גם כי אין לי שום מושג לא לגבי מחלתך ולא לגבי ההשלכות של הניתוח). מאחר שכרגע את ממשיכה לנסוע לעבודה, נראה במבט מהצד שזה לא בלתי אפשרי עבורך. אני ממש לא אומרת שאין קשר בין הניתוח/המחלה לבין הנסיעה - רק שמתאור המצב לא ברור מה הקשר, ויכול להיות שכמו שלי זה לא ברור - גם לבעלך זה לא ברור. אולי, כמו שהציעו פה, את צריכה להוסיף לידע שלו ולעזור לו להבין למה זה בעייתי עבורך, ולמה הניתוח הוא לא סתם תרוץ לרצון לעבור - ואולי ברגע שהוא יבין שאין לך שום ברירה ואת לא יכולה להמשיך בעבודה הרחוקה, הוא יתגייס יותר למטרה של למצוא פתרון לתעסוקה שלך (או לעזור לך למצוא עבודה קרובה יותר או לעבור דירה).

 

[חייבתלהגיב]

אגב, גם בלי קשר לניתוח

את יכולה להחליט שלנסוע כל כך הרבה שעות לא בא בחשבון מבחינתך, ואז אין צורך להסביר איך זה קשור לניתוח. זה פשוט לא מצב שאת יכולה להמשיך איתו, צריך למצוא פתרון אחר, וזהו. אם הוא מעדיף את ההורים שלו על פני המשפחה שלו (את והבת שלכם) אז יש פה משהו מאוד חמור ובעייתי.

 

[ilanit2015]

הוא מבין

ניתוח לב פתוח הוא קשה כשלעצמו, ההחלמה ממנו ממושכת ולא פשוטה, אצלי הניחו גם גרם לסיבוך רציני בלב שאיתו אצטרך להתמודד כל החיים.
הוא מודע לכל הבעיות שלי, הוא מסכים עם זה ששילוב של משרה מלאה ו4 שעות נסיעה בתחבורה ציבורית פשוט יתישו אותי סופית.
הוא פשוט לא מסוגל להתגבר על הקושי שלו להתרחק מאמא שלו. הוא בעצמו לא יודע ממה זה בא, אך זה המצב. הצעתי לו לדבר עם מישהו על זה, כי זה כבר גרם לו קשיים גם במערכות יחסים קודמות, אך מבחינתו הוא לא רואה בזה בעיה.

 

[B l u e D e v i l]

מסכימה עם "נוסעת 27"

נשמע כמו סיפור של אגואיזם טהור.
אני רוצה שאת תפרנסי. אני רוצה לגור ליד אמא. ממש לא מענין אותי שאת נוסעת 4 שעות כל יום לכל כיון.
פשוט הזוי.

באיזשהו מקום צריך להפסיק ללכת על ביצים ליד אדם ככ אגואיסט ולהתחיל לקבל החלטות. אם לא הצלחת למצוא עבודה יותר קרובה, ואורך הנסיעות לא אפשרי יותר (לא מבינה איך מלכתחילה זה היה נראה לך הגיוני)/או אפשרות עבודה מהבית, אז או שבעלך יתחיל לפרנס או שעוברים קרוב למקום העבודה.
תני לו לבחור. נשמע שהוא זה ששולט בכם ובעתידכם.

 

[Epsilonia]

זה הזמן לפתרונות קרי רוח

את המפרנסת.
על מנת שתמשיכי לפרנס, אתם חייבים לעבור דירה.
על בעלך להתאים את עצמו לעובדה הזאת, בלי קשר לרגשות שלו בענין.
במשפחות בהן הגבר הוא המפרנס, האישה מסדרת את חייה סביבו, בלי קשר לשאלה אם קשה לה רגשית או לא. כך גם בעלך צריך לנהוג.
אם את מפחדת שאם הוא לא יהיה מרוצה אז הוא יעזוב, לפי התיאור שלך תוכלי לקבל ממנו יותר כסף בהסדר גירושים מאשר כעת. מצטערת שאני נשמעת כה קרת רוח, אבל יש מצבים בחיים, כמו המצב הזה, בהם אין ברירה אלא להיות אגואיסט קר רוח.

 

[אייבורי]

&nbsp
אכן הם זקוקים למנהיג
לרוב בעל המאה הוא בעל הדעה

 

[1precious1]

אין לי

פתרון או עיצה.
כל מה שיש לי זו הדעה הסובייקטיבית שלי.
והדעה הסובייקטיבית שלי היא שמישהו צריך לנער את הילד המפונק הזה שנקרא בן זוגך, מישהו צריך להסביר לו שעם כל הכבוד לקשר ההדוק שהוא חש כלפי ההורים שלו, הגיע הזמן שישנה סדר עדיפויות ויעשה מה שיותר חשוב ויותר טוב למי שהוא גר איתה.

כל פעם שאני שומע על אנשים כאלה (בעיקר גברים, "ילדים של אמא") ש"לא יכולים לבתרחק מבית ההורים כי הים נורא קשורים אליהם" בא לי לומר להם "לך לך ותגור חזרה אצל אמא ואבא"

בושה.

 

[מימי מייאו 1]

אני הייתי מציאה לו לעבור יותר קרוב לעבודה של

שניכם עם אותם חלוקת הוצאות
ובימים שקשה לו הוא יכול ללכת לישות אצל הורים שלו כמה שהוא רוצה

 

[my dark side1]

בעלך נשמע כאדם שמתקשה להתמודד

עם שינויים.
הוא יישאר במצב שלא טוב לו ובלבד שזה מה שמוכר לו.

יש לי כמה הצעות אבל ברור לי שלא תאהבי אותן.

האחת, תמצאי את הזמן והכסף ותיגשי לטיפול אצל מטפל אישי/פסיכולוג/קוצ'ינג. את חייבת למצוא את הקול שלך.
זה נשמע מדאיג שאת מוטרדת מזה שאת עלולה להפסיד משפחה בגלל עבודה, אבל מוכנה להפסיד את הבריאות שלך, אולי גם את החיים שלך, ובסופו של דבר גם את העבודה בשביל לשמר זוגיות עם גבר שלא מוכן לעשות שום ויתור ושום שינוי בכדי לתמוך באשתו ואם ילדתו.

השניה, קחי מחמך את העזרה הכספית שהוא מציע ותשתמשי בכסף כדי לקחת עזרה בתשלום או לנסוע לעבודה במונית מדי פעם.

השלישית, תבחרו בדרך שתחסוך לכם דמי שכירות ותשתמשו בהפרש כדי להוריד באחוזי המשרה שלך.
אפשר לעבור לדירה יותר קטנה. אפשר לעבור לגור אצל ההורים (תני לאמא שלו לנפץ לו את הבועה של לחזור לגור עם אמא'לה). אפשר שהוא יעבור לאמא ואת והילדה תשכרו חדר קרוב יותר לעבודה.

איזה פיתרון שלא תבחרי אינו חייב להיות פיתרון קבע. זה יכול להיות פתרון זמני עד שתמצאי עבודה קרובה יותר או שבעלך יתעורר. אבל אם תמשיכי להעמיס על עצמך את תפגעי בבריאותך באופן שעלול להיות בלתי הפיך. ולא נשמע שיש לך תמיכה שאת יכולה לבנות עליה.

 

[מיידלע קוראת ספרים]

רב הנסתר על הגלוי בפוסטים שלך

עם כל פוסט מתגלה עוד פרט שמלבה את האש המתלקחת בפורום.
לא רוצה להישמע כחושדת בכשרים, אבל יש כאן יותר מידי סימני שאלה על ההתנהלות שלו, שלך ועל הסיטואציה.

 

[נעזבת]

אם אין לו בעיה לנסוע נסיעה ארוכה בעצמו כל יום...אז מה הבעיה?

לו אין בעיה בנסיעה ארוכה יום יום,
לך יש בעיה ברורה וסיבה מוצדקת לנסוע יום יום 4 שעות,
אם כך הפתרון הוא שאתם תעברו למקום קרוב יותר ומקל יותר עבורך,
והוא שאין לו בעיה לנסוע יום יום נסיעה ..יסע כל יום או בתדירות הרצויה לו לאימו,
כך שכולם יצאו מורווחים.
או לפחות אחד מכם יפסיק בנסיעות ארוכות ..בעיקר זה שסובלת מהנסיעות.
פתרנו אם כך את הבעיה?

 

[danakama10]

אני מקווה שאת עוד קוראת את זה

יש לי שאלה: יש לך או לבעלך מוגבלות כלשהי? כך זה מצטייר לי.
בכל מקרה, את צריכה עזרה.
דבר ראשון דעי, אין כזה דבר שהוא תורם סכום מסויים ואת סכום מסויים. כל הכסף שהוא מרוויח בעבודה בזמן היותכם נשואים שייך לך בדיוק באותה מידה שזה שייך לו. וכך גם הכסף שאת מרוויחה שייך גם לו.
בעלך נשמע לי אדם רע ומרושע (אלא אם כן יש לו מגבלה שכלית כלשהי, דבר שמסביר את ההתנהגות).
אין שום סיבה שהוא יתרום רק X למשק הבית ושאת לא תוכלי לנוח בזמן ההתאוששות מניתוח לב.
אין שום סיבה שאת תסעי 4 שעות ביום כדי שהוא יהיה עם הוריו.
מצד שני, איך אדם שנוסע 4 שעות ביום, עובד יום עבודה שלם, איך אדם כזה הוא המטפל הכמעט בלעדי בילד שלו? זה גם משהו לא ברור, ולכן נשמע לי שאת מגזימה או מסתירה דברים.
אני מציעה לך לגשת לייעוץ בנעמת או מוסדות דומים. את לא יכולה להמשיך בחיים עם האיש הזה כפי שזה היום.