לא עומדת בדיכאון הזה

[Lady Stark]

מותק שלי

את יכולה לבלות כמה שעות שתרצי במיטה עד יעבור זעם, אבל על מנת שהוא יעבור בואי ותנסי פשוט לנוח. לתת לראש ולגוף לנוח. להחליט שאת לא נותנת יש למלחמה הפנימית הזאת. תשקיטי את קולות השנאה הפנימיים ואת כל הדעות השליליות שיש לך על עצמך. לא משנה כמה הקולות האלה ינסו להישמע, תפסיקי לתת להם לגיטימציה.

 

[מיצי2013]

מטלטל

ליצור קשר עם אנשים מכל כך מזמן שהכירו אותנו פעם. פעם אף אחד לא ידע מה ייצא מאתנו, אפילו לא אנחנו. היום אנחנו יודעים אבל הם עדיין לא.... אני גם נמנעת סדרתית ממפגשים מהסוג הזה. אנשים שהיו איתי בצבא הרימו לפני כמה זמן איזה מפגש פיסגה, התעלמתי באלגנטיות... ממפגשים עם החברים מהשכונה גם חומקת (אם הם טורחים להזמין..).
הרבה אנשים שאני מעדיפה פשוט לא לראות כי זה מצריך יותר מידי אנרגיות.

 

[אלומת האור]

מיצי, תקלטי

בת כמה את? 28, נכון? כאן מדובר באנשים שלא ראיתי, שימי לב, 27 שנה!!! כלומר, כמו זמן החיים שלך כמעט! זה המון המון המון זמן, ממש לייף טיים. ולא, נראה לי שאין סכנה שאני באמת אלך למפגש כזה. מה שיותר טלטל אותי אולי זה המפגש הווירטואלי עם אותה חברה שהייתה לי ביסודי, הקשר בינינו באמת היה משהו מיוחד, מאוד מסובך ולא קל.

 

[מיצי2013]

אני בטוחה

וזה באמת מטורף... תקופת הזמן שאת מדברת עליה=כל מה שעברתי עד עכשיו...

הבנתי שהקטע היה השיחה עם החברה, זה מה שהתכוונתי שמטלטל באמת. היום אם במקרה אני פוגשת חברה שלא ראיתי 3 שנים זה ישר זורק אותי לכל מיני דברים, אז על אחת כמה וכמה יותר זמן ואחרי קשר לא פשוט. עם זאת נשמע שלמרות הטלטלה הייתה לשיחה הזו איזשהו ערך מוסף בשבילך יקירתי

 

[אלומת האור]

תודה

 

[nivos7]

מבין אותך

גם אני לא מתכוון ללכת לפגישות מחזור עתידיות (

),
למרות שפעם אחת התקיימה , אבל למזלי הייתי במילואים , לכן היה לי תירוץ.

אבל אותה שיחה עם החברה מהיסודי , היה לך איתה קשר חיובי או שלילי ?
בכל זאת , היא זאת שפנתה אלייך.
ויסודי זה לא גיל קצת צעיר ?

 

[אלומת האור]

היה לנו קשר מאוד חונק

ידענו הכול זו על זו (בעיקר היא עליי). מאוד תחרותיות (בעיקר היא), ונסיבות החיים המאוד מצערות שלה גרמו לה לרבוץ בבית שלי הרבה מאוד שעות וגרמו לה לחשוב שהיא יודעת בדיוק מה קרה בבית שלי (מה שכמובן לא היה נכון ושלם). אהבנו וגם שנאנו (כמו בשיר המפורסם).

ולא הבנתי את השאלה האחרונה.

 

[nivos7]

יש תחושה כזאת

ששכחתי ממנה, אבל למדתי מאוד להעריך אותה לפני כמה שנים
וזאת תחושה שגורמת לך להעריך את השנים שחלפו
וזאת תחושה הנוסטלגיה
להזכר באדם או אירוע שקרו בעברנו , ולהרגיש מן צביטה חיובית כזאת בלב .
אני שואל , אם זה מה שהרגשת כשהיא פנתה אלייך ?

ושוב , לא יודע מה הן נסיבות חייך או עברך
אבל שאלתי בנוגע ליסודי
כי זאת תקופה של 6 שנים, כשעוד היינו זאטוטים תמימים
תקופה שמחקתי את רובה מהזכרון
לכן אני שואל
בית הספר היסודי היה לך כל כך משמעותי ?

 

[אלומת האור]

לא, לגמרי לא

אין לי נוסטלגיה, רק כאב עמום שלפעמים מתגבר ודוקר. שום צביטה חיובית, רק זיכרונות של כובד, של כאב, של הבטחה גדולה שהתנפצה, של משהו שניסה להיות ילדות נורמלית וכל כך כל כך נכשל.

 

[מילקי110]

כל האנשים

מכל המסגרות האלה : צבא , לימודים וכו' לא סבלו אותי מעולם

גם אני לא הייתי הולכת למפגשים כאלה , בישביל לראות איך כולם נשואים עם ילדים ? יצא לי לראות בפייס תמונות של אנשים מהעבר

אפילו הפרחות הכי כבדות שהיו נשואות , אני מה שכל האנשים האלה חשבו : כישלון .

מבינה אותך עלומה כרגיל , לי אגב לא הייתה חברה טובה ביסודי או יותר נכון כן הייתה לי אבל אז היא התקבלה לחבורת המקובלות ואני כמובן לא וככה הקשר ניתק

אין מילים , אני גם מנסה להימנע מהלתסכל על אנשים בפייס מהצבא , ומבית הספר כי אני יודעת שכבר כולם נשואים עם ילדים וזה לא נעים לראות איך הרשעים ניצחו וצדקו ..

 

[אלומת האור]

תודה, מילקוש.

 

[אלומת האור]

חדשות טובות, סוג של...

היה יותר טוב באשפוז היום. קצת יותר. באמצע פרשתי לטובת פגישת היכרות עם פסיכולוגית חדשה שלא קשורה לאשפוז אלא במחלקה ליד, שעושה מעקבים פעם בשבועיים-שלושה לחצי שעה, ואחר כך הלכתי למסדרון של איילה ולא רק שהיא קיבלה אותי, היא ישבה אתי מלאאאא זמן כי הייתה איזו פשלה עם המזכירות, ששכחו לקבוע לה פגישות להיום חיחיחי ממש תזמון מאלוהים. ודיברנו על הכול, גם על הפגישה האחרונה הקשה וליבנו את הכול. איזו מותק. היא תעזור לי גם מול הרופא מנהל אשפוז היום מבחינה תרופתית, תדבר אתו בטלפון או משהו. כי זה גם לא בסדר שהוא החליט על דעת עצמו להוריד לי מינונים של תרופות אפילו בלי להגיד לי על זה כלום...

בקיצור, היה ממש נחמד אצלה, עשתה לי את היום ואפילו הצחקתי אותה לא מעט, שזה גם די מגניב, מגיע לה גם לצחוק קצת ולא כל הזמן לטבוע אתי במצולות.

מה שכן - לא ישנתי הלילה כמעט בכלל ואני מסטולית לגמרי מעייפות... ועוד צריכה לבוא אליי המדריכה פפפפפ אבל כרגע אני מחייכת ולומדת להעריך גם את כוחו של הרגע הזה!

 

[Lady Stark]

אלה באמת חדשות טובות

כי אני יודעת כמה הטרידה אותך הפגישה האחרונה עם איילה, ושמחה מאוד שליבנתן את העניינים ביניכן.
וגם שמחה שאת מבינה עכשיו שהיא עדיין מסורה לטיפול בך.
ושהיא תעזור לסדר את העניין עם המינונים.
חוץ מזה, אמרתי לך היום כמה את מדהימה?
אני איתך במסטוליות מעייפות, אחותי.

 

[אלומת האור]

עכשיו אמרת

איזה כיף לי, היא עדיין אוהבת אותי (אני חושבת שאפילו מאוד).

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אני מבינה שכולנו לא ישנו בלילה, הא?

היינו צריכות לארגן מסיבת פיג'מות בפורום...

זה חדשות ממש טובות. אני שמחה שדיברתן ואני שמחה שאת יודעת שהיא נשארת מסורה לך ולטיפול בך. ועוד יותר שמחה לשמוע שהיא תעשה טלפון לרופא המנהל של האשפוז, מה זה השטויות האלה, לשנות לך מינונים בלי לומר לך? זה שאת באשפוז לא אומר שיש לך קשיי הבנה.
שיהיה שבוע מקסים

 

[Lady Stark]

הגם את??

אני ישנתי בלילה, פשוט קמתי לפנות בוקר (07:00) בשביל תור לרופאה.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

זה לפנות בוקר?!

זה אומר שאני קמה בלילה בטח. בגלל שאני מגיעה לעבודה בהסעה, אני צריכה לקום בחמש וחצי בבוקר.

לא הרגשתי עייפה עד חמש בבוקר ולא היה טעם ללכת לישון חצי שעה... גם עכשיו אני מרגישה לא בפוקוס, אבל לא עייפה.

 

[Lady Stark]

לי יש קושי להתעורר בבקרים

אחרי שינה רדופת חלומות. אז כן, בשבילי זה לפנות בוקר. אני ממש מפונקת לעומתך. סורי.

 

[אלומת האור]

עד לפני כמה חודשים גם לי הייתה הבעיה הזו

עכשיו אני פשוט לא ישנה מרוב סיוטים ועקצוצים, ואני כבר ברבע לשמונה עפה מהבית. יש אוטובוס מעפן שמגיע ממש מליד הבית שלי ועד למחלקה שבתוך ביה"ח (כל ביה"ח הזה הוא כמו עיר אוהלים וצריך רכב ממקום למקום), רק מה, הוא עושה כאלה רונדלים בתוך ערים חרדיות, שאפשר למות. הנסיעה מהבית שלי לשם אורכת בדיוק שעה באוטובוס הזה, כשבמונית ספיישל, למשל, זה בול 20 דקות. אפשר לקחת גם אוטובוס מליד הבית שלי לביה"ח, אבל רק לשער ולא למחלקה עצמה. הוא גם בא בתדירות גבוהה יותר, וגם הנסיעה בו גג חצי שעה, אבל יש הרבה ללכת ברגל, שזה די מבאס כשלעצמו. אני אוהבת להגיע לשם רעננה ולא מזיעה כמו אחרי שיעור ספורט (מה שקורה לי אחרי טיפוס של שתי מדרגות, בערך).

 

[מיצי2013]

רק אני ישנה כמו אבן...

חוץ מבלילות שאני לא מוצאת מנוחה ולא מצליחה להירדם או ישנה שינה טרופה ומלאה חלומות והזיות
ואני גם צריכה לקום לפנות בוקר לעבודה... שעון מכוון ל-5:30, בד"כ ב-6:15 אני מצליחה להוציא את עצמי מהמיטה
ב-6:35 אני כבר למטה מחכה לאוטובוס.... מזל שאני לא מתאפרת ושטויות כאלה בבוקר אחרת הייתי מאחרת קבוע.

צריך להוציא אוטובוסי רונדלים מחוץ לחוק.