לא רציתי לפתוח שרשור חדש

[אלומת האור]

לא רציתי לפתוח שרשור חדש

אבל אני לא יכולה יותר. כואב לי. אני מוצפת. אחרי יומיים שלא יצאתי מהבית, אפילו לא לאיילה(!), נסעתי אליה היום. הייתה שיחה קשה כי הייתי עצבנית ממשהו ועצובה וכעסתי, והטון שלי היה לא נעים. אחר כך יצאתי מהחדר שלה ובכיתי כי העצב שלי התגבר והצטערתי על הטון שבו דיברתי. חיכיתי שתסיים עם כולם ואז התנצלתי. אמרה שבכלל לא כעסה ושהיא מבינה, ואז היא חיבקה אותי שוב ואמרה לי שהיא אוהבת אותי ושהיא מאמינה לי (אולי חלק פה יודע על מה) ואז עוד יותר בכיתי ואני כל כך מוצפת. סיכמנו שאגיע שוב מחר. אני שוקלת אם לקחת עכשיו סרוקוול או לחכות שאגיע הביתה ואולי אז. רע לי נורא נורא והכול מוצף ומציף. אני פוחדת שיקרה לה משהו או שהיא תיאלץ לעזוב או משהו. אני פשוט מתה מפחד. עצוב לי. זהו.

 

[ינשוף מנוקד]

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אלומונת, קחי אוויר

נשמע שאת מרגישה מאוד חרדתית כרגע, אבל הכל בסדר. דיברתן ואתן בסדר וראית, היא בכלל לא כעסה.
למה ההתלבטות בנוגע לסרוקוול? האם הוא משפיע עליך באופן מנמנם או משהו? אם את מנסה לדחות אותו בשביל לבדוק אם את מסוגלת, אל תדחפי את עצמך חזק מדי. זה בסדר להישען לפעמים גם על הכדורים שאנחנו לוקחים, בשביל זה הם שם, נכון?

 

[אלומת האור]

תודה, יקירות

הגעתי הביתה ללא הכדור. כן, רציתי לנסות בלי, וכן, פחדתי לקחת ולהירדם בדרך, כי הוא מאוד מרגיע ומנמנם. בסוף התפשרתי על בולמוס. הלכתי וקניתי לי כל מיני זוועות וישבתי לסמם את עצמי. תכף אכנס למיטה. אני חושבת שאין לי תקנה. אני חושבת שגם אם הנפש שלי תחזיק מעמד, הגוף שלי לא יוכל לשאת את זה יותר. וייעוץ במרפאה הבריאטרית יש לי רק בדצמבר. זה אומר שבמקרה הטוב, אם יהיה ניתוח, הוא יהיה בערך בעוד שנה. אני לא חושבת שאוכל לסחוב כל כך הרבה (תרתי משמע). אני פשוט חסרת אונים ומיואשת מול המחלה הזאת.

 

[אלומת האור]

כל כך, אבל כל כך רע לי

אני לא יכולה כל כך לכתוב כאן את הסיבה. עוד משהו שקשה לי שעלה בשיחה היום ביני לבין איילה. אני לא מצליחה להתעלות מעל זה, אני נתפסת לזה, לא יודעת אם זה באמת כל כך חשוב או לא, אבל זה מציק לי ואני פוחדת שיימאס לה כבר ממני באמת. אבל היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי וזה כל כך ריגש אותי ושימח אותי. אני לא חושבת שאי פעם איזו שהיא מטפלת אמרה לי דבר כזה, בטח לא רופאה. איזו מדהימה שהיא וכמה שזכיתי להכיר אותה.

ופגשתי במסדרון היום גם את הרופאה המקסימה שמגבה אותה ועוזרת לי ומקבלת אותי כשאיילה לא נמצאת, נקרא לה לצורך העניין אורלי, וסיכמנו בינינו שהיא תקבל אותי לשיחות כשאיילה תיקח חופשה (היא יוצאת לחופשה די ארוכה בחודש הבא, שגם זה מכניס אותי לחרדות, אבל גם אורלי בסדר גמור לפחות לבינתיים, ונראה לי שגם היא מחבבת אותי מאוד, תמיד מחייכת אליי ומתעניינת בי וגם דאגה לי מאוד יום אחד כשהרגשתי ממש לא טוב, הלכה להביא לי שתייה, וזה).

היום עשיתי מעשה טוב: כתבתי מכתב מלא שבחים על מזכירות המרפאה ונתתי למנהלת האדמניסטרטיבית והעתק למנהל המרפאה (הרופא). באמת באמת מגיע להן, הן תמיד משתדלות כל כך לעזור לי ולבוא לקראתי, ואפילו עשו לי כמה שיחות מוטיבציה ותמיד מעודדות אותי ומתחשבות בי כמה שאפשר עם התורים... מרגיעות אותי. באמת כל הכבוד להן, ואיפה שצריך מילה טובה אני בחפץ לב תמיד מוכנה לעשות את זה ולשמח אותן.

 

[אלומת האור]

אני פוחדת ללכת לישון, אבל זקוקה כל כך למנוחה

שמישהו ישמור עליי...

חייבת לעצום קצת את העיניים. אולי איך שאתעורר אבוא להציץ כאן ואמצא איזה חיבוק או משהו.

 

[מיצי2013]

קושקושית.... היה לך יום ארוך וקשה, תני לו להתנדף. ההתמודדות הלא נגמרת הזאת הייתה מתישה כל אחד.
והגוף שלנו יכול להיות מאוד חזק ועמיד ולעמוד בתלאות. תנסי לא לחשוב על כל התסריטים הגרועים שרצים לך בראש, כי רוב הסיכויים שהם לא יתגשמו.
אנחנו שומרים עלייך!!! נשים אותך בכספת כדי ששום דבר רע לא יוכל לקרות לך.

 

[תאום2]

ועוד אחד ממני/tapuzforum/images/Emo24.gif

(((חיבוק מוחץ))) נומי/tapuzforum/images/Emo199.gif/tapuzforum/images/Emo189.gif שולח כוחות וחיזוקים. אוהב/tapuzforum/images/Emo210.gif

 

[עתיד ורוד2]

גם ממני

 

[היי48]

אלומונת את מותק!!!

אני בטוחה שעשית למזכירות את היום עם המכתב, לקבל מילה טובה זה תמיד נחמד, במיוחד במקרה של המזכירות הנ"ל, שעובדות במקום שעושים בו עבודה כ"כ חשובה. אני אמנם לא מכירה אותן, אבל עדיין שמחה בשמחתן, נשמע שממש מגיעים להם השבחים. אין כמוך!

 

[אלומת האור]

תודה

זו לא פעם ראשונה שאני עושה את זה לנותני שירות. זה כיף גדול, ואחר כך הם עוד יותר שמחים לעזור לי!

 

[Lady Stark]

קוקי

שולחת חיבוק.
מצטערת שכל כך קשה.
מקווה שכבר לקחת כדור כדי שהגוף והמוח קצת ירגעו.
את לא צריכה לדחות את לקיחת הכדור כדי להוכיח משהו לעצמך. כשכל כך קשה את חייבת לעזור לעצמך בכל דרך אפשרית.
ראית שעניתי לך למסר אתמול?

 

[someone343]

מצטערת שזה מעט כרגע..., שומעת אותך
ומחבקת חזק

 

[קופיפה טובעת]

יקירה

אני מקווה שעם חלוף השעות, ההרגשה קצת השתפרה.
מקווה שאת לא כועסת על עצמך ומאשימה אותך שלא בצדק.
מקווה שאת נותנת לנפש שלך מנוחה.
אני בטוחה שאיילה אוהבת אותך. קשה שלא!

 

[אלומת האור]

תודה לכולן, סליחה לכולן,

אני רוצה למות. לא לקחתי כדור. אני מתאפקת לא לפצוע. מתאפקת בכוח. חופרת קצת בחומר של הלימודים, חייבת להגיש את המטלה. חייבת. רע לי ברמות מטורפות. כמה שאיילה יותר נותנת מעצמה, אני רוצה יותר. אני בור ללא תחתית. בא לי להקיא אותי מתוך עצמי. לא רוצה להיות יותר. אני לא יכולה באמת לקבל את מה שאני כל כך זקוקה לו. זה לא יקרה לעולם. זה קורה קצת, טיפות, זה מכאיב, אני לא עומדת בכאב הזה. לא רוצה יותר. לא יודעת אם אחזיק מעמד עד יום ההולדת שלי, אבל מבטיחה לנסות.

 

[Lady Stark]

אלומונת אני כותבת לך במסרים

 

[תאום2]

שולח לך את נחמה ואת טובה

 

[אלומת האור]

תודה, אתם מקסימים,

פגעתי. לא יכולתי יותר

 

[ליידי באבא3]

הלוואי שיכולתי לעזור לך...

מקווה שאת מעבירה את הלילה הזה בצורה סבירה פחות או יותר... אולי כדאי לטלפן למישהוא או לצאת לשאוף אוויר בחוץ כל פעם שאת מרגישה את הדחף לפגוע בעצמך או לבלמס. בכל מקרה מחר את פוגשת את איילה - לפחות זה. בינתיים לילה טוב ו-

 

[אלומת האור]

תודה מותק

קשה

לא יודעת למי אפשר להתקשר לפנות בוקר / מאוחר בלילה. לצאת לשאוף אוויר אני פוחדת אפילו בשעות סבירות. ממש רציתי לפגוע אתמול, הרגשתי כל כך מוצפת, כל כך לא ראויה לאהבה שלה, כל כך רעה ועוד הרבה סופרלטיבים. הלוואי שאראה אותה היום, שהיא תישאר שם מספיק. עכשיו אני גם צמודה לשירותים בגלל הבולמוס של אתמול. אני תוקפת את עצמי בכל החזיתות ולא יכולה להילחם. זה מטורף. לא חשבתי שהפגיעה אתמול תכאב לי כל כך. זה מטורף, אבל הרגשתי שזה מגיע לי, שאני צריכה להזדכך דרך זה. לא ממליצה על זה לאף אחד. עכשיו אני לא יודעת אפילו איך לטפל בזה מרוב שזה מטורף. אני מרגישה שאני לא יכולה להישאר בעור של עצמי, שכולי מבעבעת מכל הכיוונים. אני לא יודעת איפה ואיך לעצור את זה. שלא לדבר על הכיעור. אני פוחדת.