בבקשה אל תקחי ל
[אומרת מי שלא מסוגלת לא לקחת ל
]
יש כל כך הרבה דברים שפוגעים בי ומספיק שאני אקח ללב.
את יודעת יש רגעים שלא רק נצבט הלב אלא ממש אני לא מבינה אנשים ואתן לך דוגמא.
בנסיעה הקודמת שלי לברלין, נכנסתי לשתות קפה באיזה שהוא מקום (לבושה ומאופרת).
ניגש אליי מלצר ופנה אלי ב Would you like a menu Sir
אני מקבלת את העובדה שלא תמיד אני "עוברת" כאישה ולכן עניתי לו, Yes Sir, thank you I would like an English menu if you have. It will be very kind of off you refering to me as a Misses
עשה פרצוף וחזר עם תפריט ואמר Here you go Sir, English menu
נפגעתי וזה אחרי שביקשתי ממנו דקה קודם.
הרגיש לי שהוא עושה זאת בכוונה אבל בלעתי את "הצפרדע" ושתקתי.
כשבא לקחת את ההזמנה ושאל What would you like to order Sir
כבר לא יכולתי לשתוק אמרתי לו Thank you Sir but I have changed my mind, I will go to another place where I'll be respected as a woman
קמתי ללכת ואישה שישבה עם הילדים שלה בשולחן ליד ושמעה הכל עצרה אותי וביקשה שאמתין לרגע.
בגרמנית רהוטה היא הסבירה למנהלת בית הקפה מה קרה והמנהלת בלי בושה אמרה לי It is fine, you can go to drink anywhere else
ברור שלא התעכבתי שם אפילו שנייה אחת מיותרת.
זאת רק דוגמא קטנה ממה שנשים כמוני צריכות לעבור יום יום ואם בארזים (ברלין) נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר (ישראל למשל)?
אני בהחלט לא מצפה שכל העולם ישתנה ברגע ותמיד יהיו אנשים חשוכים ורעים אבל זה תמיד פוגע.
תודה על התגובה שלך
רוזי