לבקש ממנו סליחה?
שמעתי לא מזמן שיר של ברברה סטרייסנד, והיא אומרת שם על ההתאהבות החולנית שלה: It's a right I defend Over and over again ואני מזדהה. היה איזה אחד. הוא היה הראשון שממש שכבתי איתו בלי לסבול, ובשבוע הראשון היה מדהים כי לא שמתי לב לסימנים המטרימים. הוא לא רצה משהו רציני, לפחות לא ממני, אלא רק קשר פיזי לא מחייב. רק אחרי חודש הצלחתי להוציא את האמירה הזו ממנו. אני לא בחורה אטרקטיבית למראה והתקרית הזו פגעה מאוד בביטחון העצמי שלי. לזכותו ייאמר שראו כמה הוא הרגיש אשם על זה. אני כבר הייתי מאוהבת בו עד מעל לראש - הוא מאוד כריזמטי והמשכתי לשכב איתו פה ושם. חשבתי שאולי ייקשר אליי, אבל היחס שלו אליי רק הידרדר. פיתחנו חוג חברתי משותף. זה נמשך חצי שנה. באיזשהו שלב נשברתי נפשית. ראיתי אותו מתחיל ומפלרטט עם אחרות, בו בזמן שהוא מעליב אותי בהערות ציניות שנראו לו מאוד משעשעות. רוב הנשים שנתקלות בנבלה כזה יכולות לקום וללכת. אני לא - במסגרת היחסים בינינו גיבשנו חברים משותפים, ובמקצוע שלנו אין לי שום ספק שייצא לי להיתקל בו על ימין ועל שמאל. השבוע יזמתי מצידי סכסוך קשה איתו. אמרתי דברים מאוד מכוערים שהוא לא יסלח לי עליהם בקלות אם בכלל. את כל הכעסים שהצטברו בפנים ולא הוצאתי כי פחדתי לאבד אותו - ירקתי בפניו. עכשיו אני מתחרטת - בגלל החברים המשותפים, בגלל העבודה, בגלל שעדיין יש לי רגשות אליו. ועצוב לי. עצוב לי מאוד. אני לא יודעת אם מה שעשיתי יעזור בכלל להתגבר עליו. אולי יחמיר את המצב אפילו. אם אתנצל על מה שאמרתי לו אצא סמרטוט עוד יותר ממה שהוא עשה ממני, ואם לא אתנצל היחסים העכורים איתו ייצרו מצב לא נעים. הלוואי ותוכלו לעזור לי, ולו במקצת. מה לעשות. איך יוצאים מזה, לעזאזל. אני לא מתחילה אפילו לראות את האור.
שמעתי לא מזמן שיר של ברברה סטרייסנד, והיא אומרת שם על ההתאהבות החולנית שלה: It's a right I defend Over and over again ואני מזדהה. היה איזה אחד. הוא היה הראשון שממש שכבתי איתו בלי לסבול, ובשבוע הראשון היה מדהים כי לא שמתי לב לסימנים המטרימים. הוא לא רצה משהו רציני, לפחות לא ממני, אלא רק קשר פיזי לא מחייב. רק אחרי חודש הצלחתי להוציא את האמירה הזו ממנו. אני לא בחורה אטרקטיבית למראה והתקרית הזו פגעה מאוד בביטחון העצמי שלי. לזכותו ייאמר שראו כמה הוא הרגיש אשם על זה. אני כבר הייתי מאוהבת בו עד מעל לראש - הוא מאוד כריזמטי והמשכתי לשכב איתו פה ושם. חשבתי שאולי ייקשר אליי, אבל היחס שלו אליי רק הידרדר. פיתחנו חוג חברתי משותף. זה נמשך חצי שנה. באיזשהו שלב נשברתי נפשית. ראיתי אותו מתחיל ומפלרטט עם אחרות, בו בזמן שהוא מעליב אותי בהערות ציניות שנראו לו מאוד משעשעות. רוב הנשים שנתקלות בנבלה כזה יכולות לקום וללכת. אני לא - במסגרת היחסים בינינו גיבשנו חברים משותפים, ובמקצוע שלנו אין לי שום ספק שייצא לי להיתקל בו על ימין ועל שמאל. השבוע יזמתי מצידי סכסוך קשה איתו. אמרתי דברים מאוד מכוערים שהוא לא יסלח לי עליהם בקלות אם בכלל. את כל הכעסים שהצטברו בפנים ולא הוצאתי כי פחדתי לאבד אותו - ירקתי בפניו. עכשיו אני מתחרטת - בגלל החברים המשותפים, בגלל העבודה, בגלל שעדיין יש לי רגשות אליו. ועצוב לי. עצוב לי מאוד. אני לא יודעת אם מה שעשיתי יעזור בכלל להתגבר עליו. אולי יחמיר את המצב אפילו. אם אתנצל על מה שאמרתי לו אצא סמרטוט עוד יותר ממה שהוא עשה ממני, ואם לא אתנצל היחסים העכורים איתו ייצרו מצב לא נעים. הלוואי ותוכלו לעזור לי, ולו במקצת. מה לעשות. איך יוצאים מזה, לעזאזל. אני לא מתחילה אפילו לראות את האור.
