לגעת בחול, לגעת במים

[פרח לי יפה ורוד]

אז תקחי לטיפול בודד

שעובד על כישורים חברתיים.
עם פסיכולוגית או קלינאית שמומחיות בספקטרום (עדיף בפלורטיים).
\אין שום אפשרות גם לעבוד משרה מלאה וגם להתייחס לאחים האחרים (או אליו לא בקטע הטיפולי) עם 3 טיפולים בשבוע.

 

[מלאת תקוות]

האמת שקיבלתי טלפון של קלינאית אחת ומרפאה ב''ע אחת.

קלינאית אמרה שאין לה מקום. היא תכניס אותי לרישימת המתנה ומתישהו כשיהיה מקום היא תתן לי טיפול 1 בשבוע.
מרפאה בכלל לא עונה

כך שאין שום קשר בין "מגיע טיפולים" לבין "לקבל טיפולים".
האם פסיכולוגית יכולה לעבוד גם עם ילד בן 3?

 

[פרח לי יפה ורוד]

רק אם מרוכזים בבוקר אחד

או אם לפחות שנים מהטיפולים צמודים זה לזה אחד אחרי השני.
אחרת ממש מטורף.
מנסיון.
אין לכם גן תקשורת לתפקוד גבוה באיזור?

 

[מלאת תקוות]

לא אין גן תקשורת לתפקוד גבוה

יש רק מעורבים. ובני הוא מאוד גבולי ומבלבל.
כנראה שנצטרך לחפש קומבינות עם הטיפולים.
אבל לאחר הצהרים.
כי ילד בבוקר בגן שפתי ואני לא רוצה שהוא יפספס טיפולים שם.

 

[TikvaBonneh]

ילד בתפקוד גבוה במסגרת מעורבת

הניסיון האישי שלי מראה שילד בתפקוד גבוה יכול לפרוח במסגרת מעורבת.
הוא מקבל יותר משאבים.
יותר שעות שילוב - כי לא כל הילדים משולבים.
יותר תשומת לב מהצוות - כי לא כל הילדים מתקשרים עם הצוות.
בנוסף, ראיתי שהנסיונות שלו לגייס חברים למשחק מבין הילדים הפחות תקשורתיים, מפתחים אצלו את כישורי היוזמה.

 

[פרח לי יפה ורוד]

לא בטוחה שזה תמיד נכון

גם המושג תפקוד גבוה הוא מאוד רחב.
ילד שמחפש מאוד שחק עם חברים רק עושה את זה לא מספיק טוב "יתייבש" משיעמום אם בגן לא יהיו עוד ילדים כאלה.

 

[TikvaBonneh]

אני מספרת על הניסיון האישי שלי

זה לא יכול להיות בטוח נכון לכולם.
מה שכתבת עכשיו מתבסס על ניסיון אישי?
על ילד ספציפי שאת מכירה?
זו אמירה כללית?
זו בטח לא אמירה שתמיד נכונה.
לבן שלי היא לא נכונה.

 

[פרח לי יפה ורוד]

האם יש לכם

מרכז שנותן טיפולים מרוכזים של סל בריאות מקדם?
כמו צמיחה בירושלים או תל השומר במרכז?

 

[מלאת תקוות]

אני לא שמעתי על דבר כזה..

איפה אפשר לברר?
תודה!

 

[פרח לי יפה ורוד]

הורים מהאיזור שלך

ותשאלי בפורומים.

 

[TikvaBonneh]

באזור שלי יש את שבילים בכ"ס

יש בחיפה את מרכז מילמן.
לעמותה לילדים בסיכון יש את מרכז בית אחד ברחובות, רמת חן וכ"ס.
בפ"ת יש מרכז שבילים.
ויש כמובן את המכונים הציבוריים להתפתחות הילד. לנו הם עשו טיפול משותף של קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק יחד, בהוד השרון.

 

[מחפשת מידע2]

לגבי הארטיק..

גם אנחנו כשהולכים לים, במיוחד עם חברים/שכנים שלא יודעים - קונים הרבה ארטיקים.
הקטן שלי גם רוצה הביתה די מהר וארטיק גם מעכב את העזיבה וגם נותן כמה דקות שקט.

 

[TikvaBonneh]

לא יודעים

החברים האלו *כאילו* ידעו, אבל בעצם לא הבינו מה זה אומר. ובכלל, נראה לי שהחברה שלי הייתה בהכחשה. אני זוכרת אותה אומרת כל פעם "הוא לא אוטיסט"

 

[Silke]

תודה על מה שכתבת... מרגיש פחות לבד...

 

[אמא מיכל11]

מדהימה!!

 

[anata7]

ואוו

ואוו, תארת את זה כל כך אמיתי וזה הזכיר לי המון סיטואציות, אחרות לגמרי, אך כמובן דומות במהות שלהן, לזו שתארת.
כל כך קל היה לי להחליט שלא יוצאים מהבית כדי לא להתמודד עם כל המכשולים שבדרך...
ועכשיו זה מה שהוא עושה בדיוק...מסתגר בחדר כי כנראה אין לו את היכולת (האנרגיות והכלים) להתמודד עם העולם שבחוץ.

 

[TikvaBonneh]

הילדים שלנו סבלו מאוד

וזה מתיש אותם.

 

[TikvaBonneh]

וגם לנו אין כבר את האנרגיות שהיו לנו

כדי לעזור להם להתמודד עם העולם שבחוץ. כל כך הרבה שנים וכוחות השקענו, ואנחנו כבר לא צעירות. אמי, כשהייתה בגילי כבר הייתה סבתא.

 

[אמא12361]

בדיוק ככה הרגשתי

כשנסענו יום אחד עם חברים לטיול והשארנו את הקטן עם סבתא (בתקופה שעוד ניתן היה לעשות את זה). היה יום מדהים, ישבנו עם החב'רה, קשקשנו, אכלנו, התפעלנו מהנוף. הגדול שיחק עם הילדים האחרים. אני לא יודעת איך להסביר את העניין של כמה זה שונה פתאום לשבת נינוחה בלי המתח הזה של כל הזמן לדאוג שלא יתחיל לצרוח שטוב לו ונעים לו. והבנתי שכן, ככה זה אצל משפחות אחרות. החוייה הייתה בסופו של דבר כל כך קשה לי כשהבנתי מה בעצם נמנע מאיתנו, כל הדברים הקטנים שאנשים אחרים מקבלים כמובן מאליו.

 

[רונן שפירא1]

כמה שזה נכון

וכמה שכל מי שמדבר על כמה נפלא להיות אוטיסט לא מבין את כל זה....
רק היום היתה לי דוגמא לכך....
ישבתי באיזה בורגריה ונכנסה אמא עם שני ילדים קטנים. אחד מהם התחיל לצרוח בקול רם. לא משהו עם משמעות, סתם איזה מילה שהמציא שנדבקה לו והוא חזר עליה שובו ושוב בטון שהרעיד את הקירות. והאימא? ניסתה להרגיע אותו, לדבר ביקשה שיפסיק, ושום דבר לא עזר..עד שבסוף קמה והלכה....