לד"ר כרמית טל, שלום

[stami1]

לד"ר כרמית טל, שלום

ששאלתי משפטית אמנם, אך מלוות ברקע רפואי קצרצר: אני בן 24 וסובל מכיתה א' מהתקפי מגרנה חדים במיוחד, פעם בחודש/ חודשיים. וכל התקף כזה מסתיים עם פנייה לבית חולים (שם אני שוהה כ- 15 שעות). הטיפול העצמי - עם הופעת התסמינים אני נוטל תרופה על בסיס Rizatriptan נכון לעכשיו זה .Rizalt RPD 10 mg (עד 2 טבליות) ובאשר לשאלתי - אני עובד כשכיר וגם כעצמאי, וביום ההתקף אני כלל לא מסוגל לתפקד, וכמובן גם לא לעבוד.. מה גם, כעצמאי אני חייב לשכור אדם שיתפעל את עסקי. דברים אלה גורמים להוצאות ולקיצוץ בהכנסותיי. כיצד אני יכול להשיג השבת המצב לקודמו מבחינה כלכלית? - כי כל התקף כזה נוגס בסכום כסף נאה... תודה

 

[דר כרמית טל עוד]

השבת מצב לקדמותו

השבת מצב לקדמותו - זהו ביטוי מתחום דיני הנזיקין הקובע באופן עקרוני כי כאשר מזיק כלשהוא פוגע באם אחר, הרי שהנפגע זכאי לפיצוי בשיעור כזה שישיב את מצבו (ככל הניתן -מבחינה כלכלית) למצב בו היה נתון לפני הפגיעה. במקרה שלך - נראה לי שאין מזיק- קרי, נראה כי המיגרנות לא נגרמו בשל פגיעה כלשהיא. האם הבנתי אותך נכון, או שמא אירע לך אירוע ובו מעורב מזיק כלשהוא (תאונה, חבלה, או פגיעה אחרת) ? חוץ מזה, האם מספר ימי ההיעדרות בשנה בשל המיגרנות עולה על מספר ימי המחלה המכוסים על ידי המעביד? תבהיר לי למה בדיוק התכוונת ואחר כך אשלים את התשובה שלי.

 

[stami1]

הבהרה

מגרנה אצלי הינה תורשתית, ולא נגרמה כתוצאה מפגיעה כלשהי... (כשכתבתי "להשיב מצב לקודמו" - כלל לא התכוונתי לדיני נזיקין או לכל הגדרה משפטים מתחום אחר) כשיש מחלות כרוניות, כמו מגרנה, ש"משביתה" אדם מכל פעילות - מה נהוג לעשות במקרה כזה בקשר ליום בו לא מופיע האדם לעבודה (כשכיר). ומה אפשר לעשות - כשאני לא יכול לתפקד גם בעסק שלי, ונאלץ להעזר בעובד שכיר.. או לא לבצע כל פעילות בכלל. אני בעל מצקוע חופשי, ועובד כשכיר עד השעה 14:00, לערך... ושאר הזמן אצלי במשרד עד השעות המאוחרות. יש לי כ- 15 התקפים כאלה בשנה. והכוונה בשאלתי - איך אני מקבל את הכסף עבור הפסד ימי עבודה כשכיר וכעצמאי. תודה על העזרה

 

[דר כרמית טל עוד]

מיגרנות והפסדי שכר

זכאות שכיר לימי מחלה – על פי חוק דמי מחלה זכאי עובד במשכורת למכסימום של 18 ימי מחלה בשנה (1.5. ימים בגין כל חודש עבודה): בגין היום הראשון המעביד איננו משלם כלל דמי מחלה, בגין הימים השני והשלישי – מחצית מימי המחלה, והחל מהיום הרביעי ואילך – 75% משכר העבודה הרגיל. במקרה שלך: אמנם, מספר ימי ההיעדרות שלך בגין המיגרנות הוא נמוך מהתקרה הקבועה בחוק, אולם בגלל אופי הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל, אני מניחה שאתה נעדר יום אחד בכל פעם, ולא נוצר רצף של ימי היעדרות. לפיכך, אינך זכאי לדמי מחלה. לאור הנ"ל יש בפניך כמה אפשרויות: 1. לבחון האם כדאי לך לבטח את עצמך, והאם יש פוליסות שיכסו את אובדן ההשתכרות בגין ימי היעדרות כאלה. אני לא מכירה פוליסה כזו, אבל שווה לבדוק. 2. למצא לבעיה הזו פתרון רפואי: יש אנשים רבים שמצאו דרך לחיות עם המיגרנות מהם הם סובלים, יש אפשרות לקבל טיפול תרופתי פרופילקטי שעשוי למנוע את רוב ההתקפים. אם תדירות ההתקפים תפחת, גם שיעור ההפסדים הפיננסיים יפחת, וגם תסבול פחות. האם ניסית להתייעץ עם נוירולוג בנושא זה?

 

[stami1]

תודה

כן, התייעצתי גם עם נוירולוג... עם כמה, אפילו טוענים כי עדיף, במקרה שלי להמנע מטיפול פרופילקטי.. הרי אין לי התקפים של פעמים או שלוש לשבוע, מה גם מדובר בתרופות אשר באופן מסורתי ניתנות לחולים עם מחלות אחרות - יתר לחץ דם, הפרעות קצב לבביות.. נוגדי דיכאון ועוד... תודה על התשובה