להביט על הכעס
כשהוא קורה. הייתי נורא עצובה באותו יום. שבוע קשה. אינטנסיבי. מדי. עוצמות ברמה שלא חוויתי זמן רב. חזרות יום יום עד השעות הקטנות של הלילה, אחד בתוך השני ואין הרבה מקום לנשימה. האגו משחק שעות נוספות. רקדתי. או בעצם, עשיתי צעדים לריקוד, בניתי תנועות ושפה חדשה. ואז הכל התפוצץ. מאבק של כוח ביני לבינה, מי צריכה לשלוט בריקוד הזה. מי מדריכה, מי מכוונת. צעקות. צרחות. פתאום, ואני לא יודעת מאיפה, יצאתי מעצמי ולא הייתי שם. הסתכלתי עליי עומדת שם, על הבמה הגבוהה באולם הענק ההוא, מול מישהי שהנשמה שלה מיוסרת, והנשמה שלי נמצאת איתי בתדר אחר לגמרי, הסתכלתי. אני לא יודעת איפה הייתי, אבל מי שאני שם למטה חייכה. קיבלתי בבוּם כל כך הרבה שקט שנוצר לי חיוך, ככה קטן. הכעס עבר איכשהו למימד אחר. רעדתי כולי. הנשמה המיוסרת נעלבה עוד יותר מהחיוך שלי ושאלה כמה בנאדם יכול להיות רע כשהוא מחייך לאדם אחר בפנים כשהוא כל כך נסער. היא התחילה לבכות, וצרחה. כל ההתרגשות והלחץ של כל השבוע פרצו ממנה. ואני לא הייתי שם. לא קל להתמודד עם האפקטים שגורם השקט. אנשים לא תמיד מבינים מה קורה. וזה מפחיד אותם. זה הפחיד גם אותי אבל הייתי בשקט. נגעתי במשהו אמיתי לכמה רגעים, זה רטט אחר. אחר כך היא נרגעה, והסתכלה עליי במבט מלא שנאה.. המשכתי לנשום
כשהוא קורה. הייתי נורא עצובה באותו יום. שבוע קשה. אינטנסיבי. מדי. עוצמות ברמה שלא חוויתי זמן רב. חזרות יום יום עד השעות הקטנות של הלילה, אחד בתוך השני ואין הרבה מקום לנשימה. האגו משחק שעות נוספות. רקדתי. או בעצם, עשיתי צעדים לריקוד, בניתי תנועות ושפה חדשה. ואז הכל התפוצץ. מאבק של כוח ביני לבינה, מי צריכה לשלוט בריקוד הזה. מי מדריכה, מי מכוונת. צעקות. צרחות. פתאום, ואני לא יודעת מאיפה, יצאתי מעצמי ולא הייתי שם. הסתכלתי עליי עומדת שם, על הבמה הגבוהה באולם הענק ההוא, מול מישהי שהנשמה שלה מיוסרת, והנשמה שלי נמצאת איתי בתדר אחר לגמרי, הסתכלתי. אני לא יודעת איפה הייתי, אבל מי שאני שם למטה חייכה. קיבלתי בבוּם כל כך הרבה שקט שנוצר לי חיוך, ככה קטן. הכעס עבר איכשהו למימד אחר. רעדתי כולי. הנשמה המיוסרת נעלבה עוד יותר מהחיוך שלי ושאלה כמה בנאדם יכול להיות רע כשהוא מחייך לאדם אחר בפנים כשהוא כל כך נסער. היא התחילה לבכות, וצרחה. כל ההתרגשות והלחץ של כל השבוע פרצו ממנה. ואני לא הייתי שם. לא קל להתמודד עם האפקטים שגורם השקט. אנשים לא תמיד מבינים מה קורה. וזה מפחיד אותם. זה הפחיד גם אותי אבל הייתי בשקט. נגעתי במשהו אמיתי לכמה רגעים, זה רטט אחר. אחר כך היא נרגעה, והסתכלה עליי במבט מלא שנאה.. המשכתי לנשום
