את צודקת
הסתכלתי אחר כך על מה שרשמתי ועל מה שאורי רשם וידעתי שהייתי צריך להסביר. למרות שדארק סייד נחשב לאלבום "חובה" בקרב אוהבי הפלויד או אוהבי הרוק בכללי...אין זה אומר שצריך לוותר על אלבומים אחרים שלהם (אלא אם כן קוראים להם the final cut או a momentary lapse of reason), a piper at the gates of dawn אולי ישמע לך מוזר תחילה,מפני שהוא שונה מהפלויד האיטי והמלנכולי שיצא לך לשמוע (הבנתי ששמעת רק את החומה ואת-WISH YOU WERE HERE),עם האקורדים הזורמים של האורגן והסולואים הנהדרים של הגיטרה. שירים שדיברו על נוסטלגיה והחומה שהיה סיפור אחד ענק בפני עצמו. פייפר יציג לך בעצם את מושא אלבום wish...שהוא סיד בארט. סיד בארט היה מנהיג הפלויד מההתחלה ועד 1968 כאשר נפרדו דרכיו ודרכי הלהקה (ונולד אחד המיתוסים/סיפורים העצובים ביותר בתולדות הרוקנרול). בפייפר יכולים לשמוע את מיטב היצירה של סיד בארט,שירה עם מבטא בריטי כבד וסגנון נגינה (גיטרה) ייחודי. באלבום שירים שמשקפים את הסאונד "חלל" שהיה ללהקה באותה תקופה-astronomy domine ו-interstellar overdrive לצד נעימות אקוסטיות כמו-the gnome ו-the scacerow. וגולת הכותרת לטעמי באלבום-bike שיר הסיום,השיר הכי רומנטי ותמים שנכתב אייפעם לדעתי. זה גובל בפשע חמור להחליף את האלבום הזה. ונעבור לאנימלז,שידוע יותר כ-"מה לעזאזל עשו הפלויד בארבע השנים שבין וויש לחומה". ובכן כמיטב מסורת כתיבת ווטרס,שכבר עברו עליה פה,לבחור יש נושאים קבועים ועיקריים-פוליטיקה,מלחמה ואביו שנהרג במלחה"ע השניה,נוסטלגיה (בעיקר לגביו ולגבי סיד)..ועוד דברים שלא היו רלבנטים אז אבל עכשיו כן (כמו ביקורת על הפלויד האחרים). לאחר שביקר את החברה האנגלית (dark side of the moon) והתגעגע לחברו סיד ברט (wish you were here) הגיע הזמן to stick it to the man. וכך יצא בעצם האלבום הראשון של ווטרס/פלויד שנחשב כפוליטי. באלבום הזה בעצם ווטרס לוקח שליטה מלאה על הכתיבה (אם לפני זה היא עוד התחלקה בינו ובין גילמור וקודם לכן גם 2 האחרים רייט ומייסון לקחו חלק) ונכנס בפוליטיקאים. אני לא רוצה להתעמק בזה כי אותי זה לא ממש מעניין מה יש לו להגיד שם,לדעתי,כמו שגם גילמור אמר,לא היה מקום לפוליטיקה במוסיקה של הפלויד,ובתקופה הזאת התחילה גם מלחמת האגואים בין השניים שהובילה בסוף לעזיבתו של ווטרס ב1983. גילמור מונע מווטרס להביך את עצמו באלבום זה והמנגינות נפלאות..מתחיל ונגמר ב-pigs on the wing בשני חלקיו האקוסטים הנהדרים,כשאת אמצע האלבום מרכיבים 3 שירים ארוכים ונהדרים dogs (אחד הטובים של הפלויד),pigs ו-sheep. לדעתי האלבום הוא אחד האלבומים הכי מעוטים בערכם בהיסטוריה (בין כל אלבומי הלהיטים של הפלויד הוא נשכח בצד) ובחוסר צדק. אלבום ענק מבחינה מוסיקלית,ומי יודע אולי את תתחברי לטקסטים של ווטרס. בגלל כל זה (ועוד) אסור לוותר על 2 האלבומים האלה. יש לך חיים שלמים להשיג את הצד האפל של הירח (רק 60-90 שקל מכיסך תלוי איפה את מחפשת).
