להיות שוב "אני" - למי יש זמן?|בלונד
מאז שדניאל נולד לא היה לי רגע מנוחה....היום פתאום נזכרתי בכל הדברים שהייתי עושה כדי להרגיש "נשית" ונינוחה לפני כן ושהיום הם בגדר חלום:
גילוח רגליים - מזמן לא היה לרגלים שלי מגע חלק
סידור גבות - מתחילה להווצר לה גבה אחת גדולה.....מעניין מתי תתחבר סופית?
מסכת פנים - כמה הזדקנתי!
לק באצבעות הרגליים והידיים - שלא לדבר על זה שהציפורניים גזורות קצר על מנת להגן על הבייבי
טבילה באמבטיית קצף בלי הגבלת זמן (פעם אחרונה היה לפני ההריון)
קריאת ספר - פעם הייתי קוראת ספר אחת לשבוע - היום אני שמחה אם אני מספיקה לבקר בפורום לכמה דקות ביום
טיפול בכפות רגליים - כף הרגל שלי ידעה ימים טובים יותר.....
שימוש בבושם - לא רוצה שידבק לבייבי
נעלי עקב וביגוד אלגנטי - היום לרוב אני לובשת "בגדי נוחות" - צריך להזהר מפליטות...יציאות...פיפי (זה בן שתמיד מכוון)
לישון מאוחר בשבת בבוקר - אני אומנם ערה עד השעות הקטנות אבל לא מבלה כפי שעשיתי בגיל 18
שיחת טלפון עם חברה מבלי שתשמע "מוסיקת רקע" של בכי
ללכת למספרה - צבעתי לעצמי את השיער פשוט אל תשאלו! למה אתן מתגעגעות?????
מאז שדניאל נולד לא היה לי רגע מנוחה....היום פתאום נזכרתי בכל הדברים שהייתי עושה כדי להרגיש "נשית" ונינוחה לפני כן ושהיום הם בגדר חלום:











