להיות שוב "אני" - למי יש זמן?|בלונד

MamaBee

New member
להיות שוב "אני" - למי יש זמן?|בלונד

מאז שדניאל נולד לא היה לי רגע מנוחה....היום פתאום נזכרתי בכל הדברים שהייתי עושה כדי להרגיש "נשית" ונינוחה לפני כן ושהיום הם בגדר חלום:
גילוח רגליים - מזמן לא היה לרגלים שלי מגע חלק
סידור גבות - מתחילה להווצר לה גבה אחת גדולה.....מעניין מתי תתחבר סופית?
מסכת פנים - כמה הזדקנתי!
לק באצבעות הרגליים והידיים - שלא לדבר על זה שהציפורניים גזורות קצר על מנת להגן על הבייבי
טבילה באמבטיית קצף בלי הגבלת זמן (פעם אחרונה היה לפני ההריון)
קריאת ספר - פעם הייתי קוראת ספר אחת לשבוע - היום אני שמחה אם אני מספיקה לבקר בפורום לכמה דקות ביום
טיפול בכפות רגליים - כף הרגל שלי ידעה ימים טובים יותר.....
שימוש בבושם - לא רוצה שידבק לבייבי
נעלי עקב וביגוד אלגנטי - היום לרוב אני לובשת "בגדי נוחות" - צריך להזהר מפליטות...יציאות...פיפי (זה בן שתמיד מכוון)
לישון מאוחר בשבת בבוקר - אני אומנם ערה עד השעות הקטנות אבל לא מבלה כפי שעשיתי בגיל 18
שיחת טלפון עם חברה מבלי שתשמע "מוסיקת רקע" של בכי
ללכת למספרה - צבעתי לעצמי את השיער פשוט אל תשאלו! למה אתן מתגעגעות?????
 

משוש30

New member
אם זה עוזר לך עם הזמן פרקי הזמן

בהם יש לך זמן לעצמך גדלים והולכים. היום אני עושה באמת כמעט הכל, כולל אפילו לאסוף את הבייבי בספונטניות ולצאת לטיול יומיים בלי שידעתי כשיצאנו איפה נישן (הוא בן שנה ושמונה). אני מתגעגעת בעיקר ליציאות ספונטניות בערב, לריקודי סמבה וסלסלה אבל אני מתכננת בהחלט לסדר לי ערב ריקודים עם חברה בזמן הקרוב.
 

עמית@

New member
לרגעים של החסד כשיש רק ילד אחד ../images/Emo3.gif

רק עכשיו אני מבינה כמה רגעי חסד יש.. אבל: על אמבטיה מדי פעם אני לא מוותרת, יש לך בעל? אבא של הבן שלך? יפה - שיקח אחריות בזמן שאת שולקת את עצמך באמבטיה, מגלחת רגליים וכל העסק.. מה שחסר לי בעבר ועדיין חסר לי היא פשוט רביצה פרודוקטיבית על הספה, עם קפה, משהו לאכול, ספר, כוס יין..
 
אני דווקא קראתי מלא בחופשת לידה

הנקתי את נועם, הוא היה נרדם תוך כדי ואני הייתי יושבת וקוראת...
 
כמה שאני מבינה אותך...

אני מתגעגעת לשינה
רצופה בשבת למשל עד 12:00, מתגעגעת להיות לבד בתל-אביב, סתם לטייל ברחובות דיזנגוף, אלנבי, כל כך חסר לי, כמעט 9 שנים שלא הייתי עם בעלי לבד באיזה בילוי. יש לי כמה תכנונים כאלה ואחרים שהקטנה שלי תגדל ואז שלושתם יהיו קצת עצמאיים ואוכל לממש אותם. בנתיים - זה מה יש
 
הדבר שהכי אני מתגעגעת אליו

זה לשתות והרבה - כאילו אין מחר. ובלי לחשוב על הילדים. (דבר שגיליתי שהוא בלתי אפשרי).
 

neta2

New member
הכי הכי: שינה, ספונטאניות וספורט

שינה טובה רציפה
ספורט בצורה מאסיבית כמו פעם אך לאור אי השינה אין כוח, אז עושה פחות. ספונטאניות- סתם לקום וללכת לסרט או לים או לשופינג. האא, אני מתגעגעת לימים שהיה כסף לעשות את כל הלעיל.
 

daldan

New member
למה אני מתגעגעת?

בעיקר לזה שהייתי יותר מאורגנת בחיים - משום מה מאז הלידה אני הרבה יותר מפוזרת - מנסה לעשות שלושים דברים במקביל ולכן גם מפספסת הרבה. מתגעגעת לארגון שהיה לי! למה עוד? לישון!!! לדעת שאני הולכת לישון וקמה מבלי שמישהו אחר יעיר אותי.
 

ארנט

New member
אני מתגעגעת לבריאות שלי

המוצא הישר יבוא על שכרו.... פשוט להגיש טוב. לאכול בלי להרגיש בחילה, ולא לדמם כל הזמן. אני מרגישה שאני פשוט מחלה מהלכת מאז הלידה. ולמה עוד? * לקצת יותר שעות שינה- ברצף. אני כן ישנה 6-7 שעות בליילה כי הבעל קם באמצע הליילה , אבל זו כבר לא אותה שינה רצופה. * ללכת לישון ב23:00 - אני זו שעושה פה משמרת ראשונה והקטנה נרדמת רק בסביבות 24:00-01:00 *לבלות יותר זמן לבד עם הבכור. אני עושה את זה, אבל רגילה למינונים הרבה יותר גבוהים... * לעבודת הדוקטורט שלי- לא מוצאת זמן , כוחות ואנרגיה לכתוב (מזל שאת ההצעה הספקתי להגיש לפני הלידה) דווקא לקרוא אני מספיקה- כשהבן בגן. הקטנה ישנה בבוקר. ואני גם ישנה עד מאוחר בשבת- הבעל קם עם הילדים ונותן לי לישון (תודו שהוא מקסים, וצריך להרביץ לי כל פעם שאני מקטרת עליו...)
 
ואני מתגעגעת...

ללכת לראות סרטים בסינמטק. למרות שאנחנו יוצאים מדי פעם - אין לי טענות, עוד לא הלכנו לסרט מאז שנועם היה בן 3 שבועות
לעשות ספורט, זה לא כל כך שאין לי זמן, כלומר, ברור שאין לי זמן, אבל עוד יותר - אין לי כוח.
ללבוש בגדים שנראים ויושבים עליי טוב.
ללכת לישון ולקום מאוחר.
 

Rplus1

New member
לאמביציה שלי

לרצון לעשות דברים, להשיג הישגים, להיות אדם משמעותי. היום? עזבו אותי מהעבודה, עזבו אותי מהלימודים. תנו לי לרבוץ כל היום על שמיכת הפעילות עם היצור המתוק הזה, לשיר שירים ולכרסם אצבעות חקרניות
. אני גם מתגעגעת לחורף, אבל זה לא קשור לאמהות ואוגוסט
סופסוף נגמר!
 

גוליגל

New member
דוקא בושם חזרתי לשים ../images/Emo13.gif אבל בכ"ז:

ללא לדפוק חשבון לשעת ההליכה לישון, כי מחר אפשר להשלים שעות (ו
לבעלי שחושב שלישון עד תשע בבוקר, פעם בשבועיים, זה מילוי מצברים)
ללהסתכל בעכבר העיר, במדור הקולנוע. פעם הייתי מסתכלת, קוראת ביקורות, לא מסכימה עם חלק, מסמנת לי סרטים נחשקים. היום אני מדלגת על העמודים האלה
ללהתאפר (והו, כמה שצריך להתאפר כשלא ישנים מספיק...)
ללהחליט באופן ספונטני כמה מאוחר להשאר בעבודה. ואם לחזור ישר הביתה או ללכת לפגוש חברה, או ללכת להסתובב בחנויות - לאו דוקא כשצריכים משהו מסויים אלא סתם ספונטני
להתעמלות - ובעיקר לזמן להתעמלות (שלאו-דוקא ינוצל להתעמלות דוקא
)
 

חושחושה

New member
להרגיש אשה, ולא רק אמא!

אבל זו כנראה הבעייה שלי בלבד, לא יכולה להאשים אף אחד במצבי.
 
לעצמי

נושא כל כך כאוב העלית פה כי מאז הלידה (לפני חצי שנה) אני מרגישה שלא חזרתי לעצמי. הלידה ושקד הם דברים נפלאים ביותר שקרו לי, אבל יש לי געגוע בלב לעצמי. עוברים עלי ימים לא קלים- עייפות קשה שאי אפשר לתאר וגם עצבות בלב. אני מקווה שסוף השבוע יהיה טוב יותר.
 
מתגעגעת נורא נורא נורא../images/Emo9.gif

לסססקקקס! אבא של מוגלי הקטן ואנוכי נפרדנו בשבוע ה-11 של ההריון מה שאומר שמיום הביוץ לא התרחש דבר בחיי המין שלי
אחחחחח, מי יתנני חיי אישות תקינים (לפני הברמצווה של אורי
).
 
למעלה