להיפרד או להישאר?

[צריכה עצה6]

להיפרד או להישאר?

שלום,
אני צריכה עצה אובייקטיבית.
אני יוצאת עם בחור כבר 5 שנים לפני חצי שנה עברנו לגור יחד. כמה חודשים אחרי זה גיליתי התכתבויות שלו עם נשים אחרות. התכתבות אחת לא השאירה הרבה שאלות והוא הודע שהייתה לו מעידה חד פעמית אבל זה לא התפתח מעבר להתכתבות. לגבי התכתבות אחרת עם ידידה מהעבודה הוא טען שאין שום דבר מיני וזה חברי בלבד. והוא עדיין איתה בקשר.
ואני לא מאמינה שכך יכולים להתכתב רק ידידים. אני ממש אוהבת אותו ולא רוצה לעשות טעויות. מה דעתכם? מצרפת דוגמה

 

[tal902]

את נותנת כל כך מעט אינפורמציה

ונותנת לנו הבזק כל כך קצר לחיים שלך עם שתי דוגמאות מצולמות בלי שום פרספקיטבה לכלל הקשר שלכם שקשה מאוד לענות.

חסרים ים פרטים בשביל לתת לך בכלל התייחסות רצינית. בטח לקשר של 5 שנים וחצי. לכן כל תשובה תהיה לא רצינית.

אתם זוג 5 שנים וזה רק מה שמפריע לך ??? שבחורה אמרה לו שהיא מתגעגעת והוא ענה לה שגם הוא?

זאת הבעיה היחידה בקשר שלכם?

מי הבחורה הזאת? איך הקשר שלכם בלי קשר להתכתביות האלו? בני כמה אתם כבר? את כועסת על ההתכתביות האלו או שכלפייך הוא לא מביע סוג כזה של רגשות ויחס? או שבכלל את כועסת שאתם 5 שנים ביחד ועוד לא הציעו לך נישואים?

בקיצור, אי אפשר לתת לך שום תשובה בעלת ערך.

 

[צריכה עצה6]

שנינו בפרק ב

אנחנו לא מתכוונים להתחתן. הוא מתייחס אלי יפה באופן כללי. הייתה לנו זוגיות מושלמת. לפחות חשבתי כך עד שעלית על התכתבות מינית שלו עם אישה אחרת. אני כן כועסת עליו שלמרות שהכל היה טוב הוא הלך לחפש ריגושים מהצד וסיכן את מה שיש בינינו. הוא הפסיק את הפרשייה הזאת עם הבחורה ההיא אבל עדיין בקשר עם ידידה שגם התוכן של ההתכבויות איתה לטעמי משוחרר מידי בשביל גבר שנמצא במערכת יחסים. מה שאני רוצה להגיד זה שאני נמצאת בפרנויה בתקופה האחרונה ואני כבר לא מאמינה לו שזה תמים.

 

[tal902]

מי זאת הבחורה שאת ההתכתבות שלו איתה

שיתפת? סתם מישהי שפגש לא מזמן, החברה הטובה מהתיכון/בית ספר/צבא?
&nbsp
אגב, ספציצית לגבי ההתכתבות ששלחת (מבין שחיטטת לו במכשיר, שזה גם לא גליק גדול, כן?): על זה לא שוברים את הכלים...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[צריכה עצה6]

שיתפתי את החברה

אבל דעתה לא אובייקטיבית. ברור שחברים שלי תמיד יהיו לצידי. לכן אני פונה לפורום.
לגבי החיטוט אתה צודק ואני מלא גאה בזה.במשך חמש שנים לא חיטטתי אפילו פעם אחת. אבל לאור המקרה הראשון שנחשפתי אליו בטעות (לא תוך כדי חיטוט) נהייתי פרנואידית וכן התחלתי לחטט.

 

[צריכה עצה6]

הבחורה שהוא התכתב איתה

התכתבות מינית זאת מישהי שהכיר בחדר כושר.

 

[מריוס זכריה]

תלוי מה את מחפשת

אם את מחפשת קשר שיש בו התמסרות שלמה, כנות, נאמנות, יחד קרוב ואינטימי בכל עת - זה לא יהיה לך כאן.

מצד שני אם יש לך חיים שלמים משל עצמך, אולי גם ילד או שניים מפרק א', ואת מוכנה ללכת על קשר נחמד, כיפי לפעמים, לפעמים פחות, כל אחד חי את חייו כולל פלירטוטים, יימשך כמה שיימשך, אז הוא יכול להיות אחלה. יהיו סצינות קנאה, אבל אולי זה דווקא יכניס לך פילפל לחיים.

או במלים אחרות, אם שואלת האם לקנות מכונית או אופנוע, התשובה חייבת להיות: תלוי לאן את רוצה לנסוע ובאילו תנאים...
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[צריכה עצה6]

תודה מריוס

כנראה שזו התשובה הכי נכונה לסיטואציה הנוכחית.
ויכול להיות שאתה צודק שאם יש לי חיים שלמים משלי (ויש לי) אני צריכה ללכת על "אופנוע".
תודה רבה

 

[מריוס זכריה]

בכל זאת הערה אחת

את צריכה גם לחשוב קצת קדימה, נגיד בעוד חמש שנים, איפה את רוצה להיות.
כי משהו בתשובה שלך מרמז שההווה יכריע והעתיד כבר ידאג לעצמו.
&nbsp
אני אמנם מסכים במידת מה עם הגישה הזאת, כי באמת חשוב להתמקד בהווה, והעתיד ממילא לוט בערפל. אבל אני גם חושב שבכל זאת צריך לשקלל גם את העתיד לתוך המשוואה. והעתיד, במקרה הזה, פירושו: איפה את רוצה להיות בעוד חמש/עשר/עשים שנה?
&nbsp
כי בכל זאת לקשרים זוגיים יש דינמיקה משלהם, ואנשים נוטים להתקבע על ההרגל, ואחר כך הרבה יותר קשה לשנות. במיוחד לאור זה שעברתם לגור יחד.
&nbsp
אם נשמע לך מכל זה שאני נגד הקשר, אז זה רק חצי נכון. אני באמת לא מחבב את הגישה שאת מתארת אצלו, אבל זה חלק מהחיים ואני מקבל גם את זה שרובנו לא מלאכים. לכן אני בעיקר רוצה להדגיש את האלמנט של חשיבה לעומק, ולא משהו שעלול להתגלות בהמשך כהדחקה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[צריכה עצה6]

אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון

לפני שנכנסתי לקשר הזה לפני חמש שנים חשבתי שמספיק לי קשר קליל שמבוסס יותר על הנאות החיים ולא הייתי מוכנה להיכנס לקשר יותר עמוק שכולל גם מגורים משותפים.
במהלך חמש שנים האלה התאהבתי ונקשרתי אליו יותר ממה שחשבתי שאקשר לגבר.
הפן הפלרטטני באופי שלו שנתגלה לאחרונה הביא אותי לנקודת ההתחלה. אני עדיין אוהבת אותו והוא אותי. כייף לנו ביחד (חוץ מרגעים "מסויימים").
אני בת 41 ולא חושבת שאמצא מישהו שיותר מתאים לי ... ואולי פשוט איבדתי אמונה במין הגברי. יכול להיות שאני לא מסתכלת מספיק קדימה אבל החיים לימדו אותי שדווקא בדברים האלה אי אפשר לתכנן כלום. אני מעדיפה לשנות גישה בהתאם למצב. אמרתי לו שנוכל להישאר ביחד רק בתנאי שהוא חוזר לגור בנפרד ממני. הוא מוכן לזה. ואני מקווה שאהיה מספיק חסינה ל"הפתעות" שיבואו. אימון מלא שהיה לי בו כבר לא יחזור כך גם עוצמת הפגיעה תהיה קטנה.

 

[מריוס זכריה]

אני מעריך את גישתך ומקווה שהדברים יסתדרו לך!!!

אגיד רק הערה קצת פילוסופית, ויש שיגידו פלספנית:
אני חושב שהחיים מזמנים לנו דברים בהתאם לרמת המוכנות שלנו.
כשאנחנו מוכנים לאהבה ענקית, היא תגיע.
וכשאנחנו מוכנים רק לרומן חלקי, זה מה שיגיע.
&nbsp
מכאן יוצא שאם לא מגיעה אהבה ענקית, כנראה שאנחנו לא מוכנים לכך או לא בנויים להתמודד עם זה.
או כשלא מגיע אלינו שום קשר, כנראה שאנחנו לא מוכנים או מסוגלים לשום קשר.
&nbsp
אפשר בהחלט לומר שהטיעון שלי טאוטולוגי, או מעגלי, ושאין בו שום ממשות.
שזה כמו המשפט "אם יצא לך בקוביה המספר 5, כמראה ש-5 היה חייב להגיע".
זה נכון במישור הלוגי היבש.
&nbsp
אבל אני חושב שבחיים זה לא בדיוק כמו זריקת קוביה, ושהמצב הנפשי העמוק שלנו משפיע על הרבה מאוד דברים שקורים לנו.
&nbsp
--- סוף פילסוף ---
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[shirael]

אני אהיה יותר חותכת ממריוס

כי לדעתי את משקרת לעצמך. "לא חושבת שאמצא מישהו שיותר מתאים לי ואולי פשוט איבדתי אמונה במין הגברי" - זה לא משפט של נפש חופשייה שחיה בקלילות מגניבה חיי אינסטגרם נטולי דרמה, זה משפט של נפש למודת אכזבות ודחיות שחיה בפחד מתמיד מהכאפה הבאה.
עלי את לא עובדת, כי הייתי שם בעצמי ולקח לי יותר מדי שנים להבין את זה ולעשות שינוי, וזה דרש המון אומץ וזמן ומאמץ (והיה כל כך כל כך שווה את זה ואנחנו מתחתנים ביולי). אני חושבת שגם את עצמך את לא באמת משכנעת, כי ממה שכתבת פה, ואיך שכתבת, נשמע שאת לא שלמה עם המצב, ושבעצם היית רוצה שהגבר הזה יתמסר אלייך ויאהב אותך כמו שמגיע לך. הרי באת לפה וכתבת, כי מה שקורה כרגע חורה לך, מציק, מכאיב. מגלה את האמת הערומה - שהקשר שחשבת שיש לך לא נותן את מה שאת זקוקה לו.
הפתרון במצב כזה הוא לא להרחיק אותו לדירה נפרדת ככה שהפצע יכאיב פחות, ולהמשיך "ללכת בלי ולהרגיש עם". הפתרון הוא להפסיק לברוח, ללכת לטיפול ולהתחיל לשאול את השאלות הקשות: למה בעצם אין לי אמון במין הגברי? האם זה נכון בכלל? מה החלק שלי בכשלון הנישואים הקודמים וממה הוא נובע? מאיפה האמונה שלא קיים בשבילי בן זוג שיענה על כל הצרכים **החשובים** שלי (למשל אמינות, מישהו שניתן לסמוך עליו, בן ברית, פרטנר שאפשר לעבוד איתו כשמתגלים קשיים, וכו')? למה אני נשארת בקשר שגורם לי להיות פרנואידית?

מגיע לך יותר מלהעביר חיים שלמים בתחושה שאין על מי לסמוך, שיותר טוב מזה כבר לא יהיה, ורק לשאוף ל"צמצום עוצמת הפגיעה". השאלה היא אם יש לך אומץ ללכת לתבוע את זה עבור עצמך.

 

[צריכה עצה6]

את צודקת

ואני צריכה לזרוק אותו וזה מה שמגיע לו. הבעיה שהמחיר שאני הולכת לשלם הוא מחיר של בדידות וחוסר אימון מוחלט בכל אדם שאצא איתו אי פעם.
נכון שוויתרתי על ״אהבה הגדולה״ ויכול להיות שאני צריכה לעבור תהליך הבראה. אבל כרגע אין לי כוחות נפשיים לזה.
אני רוצה ״לקחת״ ממנו את מה שעושה לי טוב (ויש הרבה) ולשים בצד את מה שעשה לי רע.זאת בחירה מודעת ולכן הפגיע (אם תהיה) לא תהיה קשה
אני לא משלה את עצמי שזה יימשך לנצח. אני מקווה שעד שזה ייגמר אני אצבור כוחות כדי ״להילחם״ על האושר שלי.

 

[אייבורי]

מה שמפליא

&nbsp
זה רק היכולת שלך לשקר לעצמך.
&nbsp
אי אפשר לקחת רק את הטוב ולהשאיר את החרא בצד
כאילו לא תתפלשי בחרא שהוא יאכיל אותך.
שנית, מדוע שאנשים אחרים שתצאי איתם צריכים לסבול את מה שעשו קודמיהם
לדעתי, במקום לחשוד ולחוות בדידות, אולי תבחרי גבר שמראש תזהי תכונות של אמינות וטוב לב.

 

[צריכה עצה6]

זיהיתי את התכונות האלה באיש שיצאתי איתו 5 שנים

 

[ברטה הגדולה]

למה משקרת לעצמה?

היא כתבה שזאת החלטה מודעת.
לא בכל זמן יש כוח להכנס ראש בכל דבר ולהתחיל בשינויים מהותיים.

האם ההחלטה תעמוד במבחן המציאות? לא ידוע. כמו עם כל החלטה שהיא.

בעצם כרגע היא מחליטה שלא להחליט, ולקחת אותו ואת הקשר איתו בערבון מוגבל.

 

[אייבורי]

הזכרת לי את הדודה שלי

&nbsp
שראתה החלטות אידיוטיות בצורה מדהימה במקום העבודה
ובעוד היא מורטת שיערות ראשה
הסביר לה המנהל הממונה
"זאת הייתה החלטה מודעת"
&nbsp
אני חושב שהיא משקרת לעצמה בעובדה שהיא מסוגלת לנהל את החלק הריגשי
שלל התרוצים שמסבירים למה זה בסדר לעת עתה
לא להחליט, זאת בהחלט החלטה
להשאר עם התכשיט ועם הסבל עד שהיא תקיא.

 

[ברטה הגדולה]

זו אולי טעות אבל לא שקר

היא חושבת שאולי היא תצליח לזמן כלשהו (וגם על זה היא לא בונה יותר מדי).
כרגע זה מה שהיא יכולה ורוצה להפיק מעצמה בנושא הזה.
אולי יש לה דברים יותר קריטיים על הראש עכשיו?

ולעניין הדודה שלך – ברור שלא כל החלטה מודעת היא החלטה טובה...
ויש לפעמים (במקרים שבהם לא מחליטים החלטות אידיוטיות נטו) גם מורכבויות – טובה למי? מתי? מה האלטרנטיבה?

 

[אייבורי]

השקר העצמי

הוא בעצם אי-אותנתיות לגבי איך אנחנו באמת מרגישים
הוא סיפור שאנחנו מסוגלים להיות קלילים ולא מחוייבים
שבעצם טוב לנו
שלא נורא אם אין מחוייבות והוא קצת מתפרפר.
שאין כוחות נפשיים כרגע להתמודד.
&nbsp
כל אילו הם שקרים עצמיים שנועדו להשאיר אותנו במקום.

 

[ברטה הגדולה]

אני לא רואה את זה בתגובות שלה כאן

אני לא רואה שהיא הולכת לקבור את הראש בחול ולספר לעצמה סיפורים שלא משנה מה הוא יעשה ולא משנה מה היא תרגיש – הקשר הזה ימשיך והוא האחד בשבילה. אני רואה שאין לה אשליות לגביו.

לגבי הקלילות – אני מסכימה וכתבתי את זה בתגובה לאמרלדה.
אי אפשר להחליט שאנחנו קלילים וקולים. או שאנחנו כאלה או שלא.
אני מקווה בשבילה שבמידה והיא תראה שמה שהיא ניסתה לא עובד היא תדע לחשב מסלול מחדש.