אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
להלן התייחסות:
- פותח הנושא דוד1000
- פורסם בתאריך
מה שכתוב שאסור לבטל איסור לכתחילה
מדובר שאסור לאדם ולא לדבורה. הדבורה לא מחויבת לקיים תורה ומצוות. וכל מה שהיא עושה לא נחשב עבירה שצריך לקנוס את האדם שלא לאכול אתה הדבש.וכל זה מדובר על מאכל טרף שיש בו טעם לא פגום. אם יעברו על הסיר עשרים וארבע שעות מאז שבישלו בו את הנבילה, הרי הטעם הבלוע בדפנותיו נפגם, ואם יבשלו בו תבשיל אחר לא יאסר, מפני שנתן טעם לפגם. נא לראות לקראת סוף הדף. http://www.google.co.il/search?q=cache:UZ1A7aSFYy0C:www.yeshiva.org.il/Shiurim/Books/Pniney/PESACH07.htm++%D7%98%D7%A2%D7%9D+%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8&hl=iw&ie=UTF-8
מדובר שאסור לאדם ולא לדבורה. הדבורה לא מחויבת לקיים תורה ומצוות. וכל מה שהיא עושה לא נחשב עבירה שצריך לקנוס את האדם שלא לאכול אתה הדבש.וכל זה מדובר על מאכל טרף שיש בו טעם לא פגום. אם יעברו על הסיר עשרים וארבע שעות מאז שבישלו בו את הנבילה, הרי הטעם הבלוע בדפנותיו נפגם, ואם יבשלו בו תבשיל אחר לא יאסר, מפני שנתן טעם לפגם. נא לראות לקראת סוף הדף. http://www.google.co.il/search?q=cache:UZ1A7aSFYy0C:www.yeshiva.org.il/Shiurim/Books/Pniney/PESACH07.htm++%D7%98%D7%A2%D7%9D+%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8&hl=iw&ie=UTF-8
טעם פגום
אני שאלתי על כך את הרב דב שטיין. כבוד הרב האנזימים שיש בדבש לא נאסרים באכילה. חומר אסור אם יש בו טעם פגום אין צורך בהכשר כלל. כלל מפורסם הוא שנותן טעם לפגם אינו אוסר תערובתו. למשל, בשר טרף שנפל לתוך תבשיל, אם יש בתבשיל פי שישים כנגד בשר הטריפה, טעמו של הטרף בטל, והתבשיל מותר באכילה. ואם אין פי שישים כנגד הטרף, כיוון שטעמו ניכר בתבשיל - נאסר באכילה. אבל אם טעם בשר הטריפה פגום, כיוון שרק נזק נגרם ממנו לתבשיל, כל זמן שההיתר מרובה על האיסור - התבשיל מותר באכילה (שו"ע יו"ד קג). על כך ענה לי הרב דב שטיין. זה בסדר. להלן מה שכתב עוד הרב דב שטיין בנושה זה. האנזימים המופרשים לכשעצמם אינם אכילים והם כנראה אפילו מרירים. כך שאכילתם לכשעצמם אינה אסורה. לכן יוצא לנו שלמרות שלאנזימים הללו יש ערך תזונתי כל שהוא, אך היות והם לכשעצמם אינם אכילים, הדבש כשר. עוד דוגמה כזאת יש במסכת עבודה זרה לד: בענין קיבת עגלי נבילה שהחומר שבהם המגבן את החלב(פפסין) אינו אוסר את הגבינה למרות שהוא חלק מנבלה ונשאר בחלב. כעת, לו גם יצוייר שכל זה לא היה נכון. עדיין היה הדבש מותר לאכילה. זאת משום שכל יסודתו של כל דבר איסור תלוי רק ואך ורק במה שאנו לומדים מן התורה על פי מסורת חז"ל גם אם הם טעו. המעוניין ילמד את מסכת הוריות כדי להבין את ההגיון שבכך. והנה חכמי ישראל בלימודם מן המקראות הסיקו שהדבש כשר. לדוגמה יצויין ששמשון ויהונתן אכלו דבש כמתואר במקראות. היינו גם אם הדבש אכן היה יוצא מן הטמא והיה לפי הסברה אסור באכילה, גם אז יכולים ישראל לאכול דבש על פי האמור בחומש דברים ועשית ככל אשר יורוך.
אני שאלתי על כך את הרב דב שטיין. כבוד הרב האנזימים שיש בדבש לא נאסרים באכילה. חומר אסור אם יש בו טעם פגום אין צורך בהכשר כלל. כלל מפורסם הוא שנותן טעם לפגם אינו אוסר תערובתו. למשל, בשר טרף שנפל לתוך תבשיל, אם יש בתבשיל פי שישים כנגד בשר הטריפה, טעמו של הטרף בטל, והתבשיל מותר באכילה. ואם אין פי שישים כנגד הטרף, כיוון שטעמו ניכר בתבשיל - נאסר באכילה. אבל אם טעם בשר הטריפה פגום, כיוון שרק נזק נגרם ממנו לתבשיל, כל זמן שההיתר מרובה על האיסור - התבשיל מותר באכילה (שו"ע יו"ד קג). על כך ענה לי הרב דב שטיין. זה בסדר. להלן מה שכתב עוד הרב דב שטיין בנושה זה. האנזימים המופרשים לכשעצמם אינם אכילים והם כנראה אפילו מרירים. כך שאכילתם לכשעצמם אינה אסורה. לכן יוצא לנו שלמרות שלאנזימים הללו יש ערך תזונתי כל שהוא, אך היות והם לכשעצמם אינם אכילים, הדבש כשר. עוד דוגמה כזאת יש במסכת עבודה זרה לד: בענין קיבת עגלי נבילה שהחומר שבהם המגבן את החלב(פפסין) אינו אוסר את הגבינה למרות שהוא חלק מנבלה ונשאר בחלב. כעת, לו גם יצוייר שכל זה לא היה נכון. עדיין היה הדבש מותר לאכילה. זאת משום שכל יסודתו של כל דבר איסור תלוי רק ואך ורק במה שאנו לומדים מן התורה על פי מסורת חז"ל גם אם הם טעו. המעוניין ילמד את מסכת הוריות כדי להבין את ההגיון שבכך. והנה חכמי ישראל בלימודם מן המקראות הסיקו שהדבש כשר. לדוגמה יצויין ששמשון ויהונתן אכלו דבש כמתואר במקראות. היינו גם אם הדבש אכן היה יוצא מן הטמא והיה לפי הסברה אסור באכילה, גם אז יכולים ישראל לאכול דבש על פי האמור בחומש דברים ועשית ככל אשר יורוך.
רשימה חלקית של עשרות מקורות
ראיתי דבריו. אני מתקשה להאמין שהאיש לא הבין את ההסבר. יותר אני נוטה לחשוב שהוא עושה עצמו כלא רואה ולא שומע את הנאמר היינו יש הבדל מהותי בין חומר אכיל מן הטמא שהוא אסור לבין חומר שאינו משמש אוכל כמו שתן עצמות הפרשות קיבה וכיו"ב. קשה למוגוי לעכל את האפשרות שעליו יהיה להודות בכך שיש בתורה מה שהוא טרנצנדנטי. הודאה כזו, ולו רק חד פעמית תכרות את הענף עליו הוא יושב. זהו סימן מובהק לתרבות של דוברי שקרים. לעומת זאת אנו אין לנו בעיה להודות באמת. משנוכחנו לראות שהסברה נותנת שהמקור לידיעת חז"ל באסטרונומיה הוא העולם היווני (שהיה בעצם אז ביסודו של דבר כל התרבות העולמית, שהרי בני תרבות זו ישבו בצפון אפריקה, מצרים יוון חצי האי האנטולי ועוד אין לך הוכחה טובה יותר לחולשתו של מוגוי מזו שהוא לא יכול להודות בטעותו. איני משייך לו את התואר אידיוט וכו' כיוון שאיני מתרשם שהוא כזה. אם אכנה אותו כך אעשה שקר. גם אין טעם לכנות אנשים בתארים שלא נדבקים אליהם מהותית. לעומת זאת הדבקות בהיתממות שלו מלמדת כאלף עדים על כך שהוא אינו שייך לתרבות הישראלית ממנה הוא נרתע כמפני אש וזאת ניתן להסביר בהיותו גוי. כינויו העלום אכן ממשיך להוכיח שהוא גם מוג לב מלעמוד מאחרי דבריו משום שהם מתכחשים לאמת. טענתו שגם אני מסתיר את שמי אין לה שחר אלו הם שמותי הידועים בציבור ובתעודת הזהות שלי. הצחוק והתרועות שנועדו להשפיל אותך דוד אופיניות לאנשים שהצניעות האינטלקטואלית מהם והלאה. שהרי מה פגם יש בכך שאדם שואל ומתייעץ במומחים ממנו בתחומים שונים. להלן רשימה חלקית של עשרות מקורות מימי המשנה ועד ימינו לפיהם באופן עקבי היהדות תופסת שהיוצא מן הטמא שאינו ראוי לאכילה ולעיתים גם אם ראוי מעט לאכילה בדוחק רב כמו שלית חמור הרי האוכלו לכשעצו או בתערובת או בנותן טעם וכיו"ב הרי לא עבר על מצוות התורה. היינו הדבר מותר. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קטז עמוד ב מותר להעמיד חלב בקיבת נבילה. שבה כידוע החומר הפעיל לעשייתה לגבינה הינו הפפסין הבא מן האסור וזאת משום שהוא נחשב לפרש שאינו ראוי לאכילה תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ז עמוד ב לענין היתר עור השליא בולד חמור לאכילה. רש"י מסכת עבודה זרה דף כט עמוד ב ד"ה אבל אמרו כבציטוט הראשון לגבי קיבת עולה האסורה גם היא. תוספות מסכת חולין דף קטז עמוד ב ד"ה הכי גרסינן בדבר חלב מגובן בקיבת עגל שינק מבהמה טריפה שנחשב למותר באשר הוא נחשב לפרש בעלמא. ספר האורה חלק א' [קי*] פסק מספר העתים ד"ה אין מעמידין לענין היתר חלב בקיבת עגל שהוא נבילה ספר כלבו סימן קא ד"ה בהמה שהיתה שאין איסור אכילה בתורה על גידין וטלפיים מן האסור. בית יוסף יורה דעה סימן פא אות ה ד"ה חלב בהמה שתן מבהמה אסורה מותר. שולחן ערוך יורה דעה סימן פא סעיף ד שליא שהחמור נוצר בו, מותר, דפירשא בעלמא הוא. שו"ת יביע אומר חלק ח-או"ח סימן מג ד"ה ט) ויש שמרי שכר אין בהם איסור חמץ. שו"ת יביע אומר חלק ח-יו"ד סימן יא ד"ה ה) ולכאורה לענין המוסק שהוא הפרשה דמוית דם מאייל המוסק ודם אסור בכל זאת היות וכעת אינו ראוי לכשעצמו לאכילה הרי הוא מותר אפילו כתבלין נותן טעם. זה רק חלק מהרשימה ששלח לי הרב דב.
ראיתי דבריו. אני מתקשה להאמין שהאיש לא הבין את ההסבר. יותר אני נוטה לחשוב שהוא עושה עצמו כלא רואה ולא שומע את הנאמר היינו יש הבדל מהותי בין חומר אכיל מן הטמא שהוא אסור לבין חומר שאינו משמש אוכל כמו שתן עצמות הפרשות קיבה וכיו"ב. קשה למוגוי לעכל את האפשרות שעליו יהיה להודות בכך שיש בתורה מה שהוא טרנצנדנטי. הודאה כזו, ולו רק חד פעמית תכרות את הענף עליו הוא יושב. זהו סימן מובהק לתרבות של דוברי שקרים. לעומת זאת אנו אין לנו בעיה להודות באמת. משנוכחנו לראות שהסברה נותנת שהמקור לידיעת חז"ל באסטרונומיה הוא העולם היווני (שהיה בעצם אז ביסודו של דבר כל התרבות העולמית, שהרי בני תרבות זו ישבו בצפון אפריקה, מצרים יוון חצי האי האנטולי ועוד אין לך הוכחה טובה יותר לחולשתו של מוגוי מזו שהוא לא יכול להודות בטעותו. איני משייך לו את התואר אידיוט וכו' כיוון שאיני מתרשם שהוא כזה. אם אכנה אותו כך אעשה שקר. גם אין טעם לכנות אנשים בתארים שלא נדבקים אליהם מהותית. לעומת זאת הדבקות בהיתממות שלו מלמדת כאלף עדים על כך שהוא אינו שייך לתרבות הישראלית ממנה הוא נרתע כמפני אש וזאת ניתן להסביר בהיותו גוי. כינויו העלום אכן ממשיך להוכיח שהוא גם מוג לב מלעמוד מאחרי דבריו משום שהם מתכחשים לאמת. טענתו שגם אני מסתיר את שמי אין לה שחר אלו הם שמותי הידועים בציבור ובתעודת הזהות שלי. הצחוק והתרועות שנועדו להשפיל אותך דוד אופיניות לאנשים שהצניעות האינטלקטואלית מהם והלאה. שהרי מה פגם יש בכך שאדם שואל ומתייעץ במומחים ממנו בתחומים שונים. להלן רשימה חלקית של עשרות מקורות מימי המשנה ועד ימינו לפיהם באופן עקבי היהדות תופסת שהיוצא מן הטמא שאינו ראוי לאכילה ולעיתים גם אם ראוי מעט לאכילה בדוחק רב כמו שלית חמור הרי האוכלו לכשעצו או בתערובת או בנותן טעם וכיו"ב הרי לא עבר על מצוות התורה. היינו הדבר מותר. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קטז עמוד ב מותר להעמיד חלב בקיבת נבילה. שבה כידוע החומר הפעיל לעשייתה לגבינה הינו הפפסין הבא מן האסור וזאת משום שהוא נחשב לפרש שאינו ראוי לאכילה תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ז עמוד ב לענין היתר עור השליא בולד חמור לאכילה. רש"י מסכת עבודה זרה דף כט עמוד ב ד"ה אבל אמרו כבציטוט הראשון לגבי קיבת עולה האסורה גם היא. תוספות מסכת חולין דף קטז עמוד ב ד"ה הכי גרסינן בדבר חלב מגובן בקיבת עגל שינק מבהמה טריפה שנחשב למותר באשר הוא נחשב לפרש בעלמא. ספר האורה חלק א' [קי*] פסק מספר העתים ד"ה אין מעמידין לענין היתר חלב בקיבת עגל שהוא נבילה ספר כלבו סימן קא ד"ה בהמה שהיתה שאין איסור אכילה בתורה על גידין וטלפיים מן האסור. בית יוסף יורה דעה סימן פא אות ה ד"ה חלב בהמה שתן מבהמה אסורה מותר. שולחן ערוך יורה דעה סימן פא סעיף ד שליא שהחמור נוצר בו, מותר, דפירשא בעלמא הוא. שו"ת יביע אומר חלק ח-או"ח סימן מג ד"ה ט) ויש שמרי שכר אין בהם איסור חמץ. שו"ת יביע אומר חלק ח-יו"ד סימן יא ד"ה ה) ולכאורה לענין המוסק שהוא הפרשה דמוית דם מאייל המוסק ודם אסור בכל זאת היות וכעת אינו ראוי לכשעצמו לאכילה הרי הוא מותר אפילו כתבלין נותן טעם. זה רק חלק מהרשימה ששלח לי הרב דב.
המשך
תוספות מסכת עבודה זרה דף סט עמוד א ד"ה ההוא אימרטוטי לענין היתר אכילת רגלי דבורים (שהרי לא ניתן לייצר דבש בלי שיהיו בו רגלי דבורים) בית יוסף יורה דעה סימן פא אות ח ד"ה וכתב בספר... כנ"ל. האלף לך שלמה-השמטות סימן לז ד"ה הנה סוף...כנ"ל. פשוט דעצמות שנתיבשו אין בהם חשש איסור כלל שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן ה ד"ה (ל) אבל אנו אוכלין דבש דבורים, שהרי רגלי הדבורים מעורבין בדבש, וכל שהוא בעינו ודאי אסור, אע"פ שהוא פוגם, ואמרו בשם ר"ת ז"ל, שרגלי הדבורים, כיון דעצמות נינהו שרו, כדתנן עצמות טהורין עכ"ל, תרגום – דעצמות=שעצמות, שרו=מותרים, כדתנן=כמו שלמדנו) שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן ה ד"ה (ל) אבל...כנ"ל. תוספות מסכת עבודה זרה דף סט עמוד א ד"ה ההוא אימרטוטי רגלי דבורים מותרות כמו עצמות חמור על פי האמור במשנה (טהרות /ידים פ"ד/ פ"א) עצמות החמור טהורות ... שו"ת אחיעזר חלק ג סימן לג ד"ה ולכאורה בעצמות...כנ"ל.
תוספות מסכת עבודה זרה דף סט עמוד א ד"ה ההוא אימרטוטי לענין היתר אכילת רגלי דבורים (שהרי לא ניתן לייצר דבש בלי שיהיו בו רגלי דבורים) בית יוסף יורה דעה סימן פא אות ח ד"ה וכתב בספר... כנ"ל. האלף לך שלמה-השמטות סימן לז ד"ה הנה סוף...כנ"ל. פשוט דעצמות שנתיבשו אין בהם חשש איסור כלל שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן ה ד"ה (ל) אבל אנו אוכלין דבש דבורים, שהרי רגלי הדבורים מעורבין בדבש, וכל שהוא בעינו ודאי אסור, אע"פ שהוא פוגם, ואמרו בשם ר"ת ז"ל, שרגלי הדבורים, כיון דעצמות נינהו שרו, כדתנן עצמות טהורין עכ"ל, תרגום – דעצמות=שעצמות, שרו=מותרים, כדתנן=כמו שלמדנו) שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן ה ד"ה (ל) אבל...כנ"ל. תוספות מסכת עבודה זרה דף סט עמוד א ד"ה ההוא אימרטוטי רגלי דבורים מותרות כמו עצמות חמור על פי האמור במשנה (טהרות /ידים פ"ד/ פ"א) עצמות החמור טהורות ... שו"ת אחיעזר חלק ג סימן לג ד"ה ולכאורה בעצמות...כנ"ל.
דלעת1000 יקירי, איני סומך על דבריך
מכיון שאתה בור סוד המאבד כל טפה ובעל דחף שאינו בר-כבוש להציג "מופתים" בכחש/כזב/רמיה/הטעיה שהם כאבנט למתניך וכעור שני לגופך. אתה מביא משהו ומיחסו לר' דב מאיר שטיין. טוב היה אילו כתב זאת בעצמו כאן. אילו הזדהה וכתב בעצמו, הייתי יכול לקבל ממנו, שכן הוא מוחזק בעיני בקיא בעניני כשרות, ולו מכח היותו רב בעל סמיכה. אתה אינך כזה. גם אם נניח, לצרך דיון זה בלבד, ובשום אפן לא מחוצה לו, כי אכן הבאת במדויק את דברי ר' דב מאיר שטיין, והאנזימים, שמקורם בבלוטות הדבורה, אינם מטריפים את הדבש חרף היותם שם מלכתחילה וביודעין, עדיין נשארת בעיתך ללא שנוי כשהייתה: חז"ל _לא_ הבינו את תהליך יצור הדבש וחשבו שהצוף הוא הדבש, ומובן שלא ידעו דבר על תרומת הדבורה ומעורבותה בתהליך, מעבר ללקוט הצוף והבאתו לכוורת...
מכיון שאתה בור סוד המאבד כל טפה ובעל דחף שאינו בר-כבוש להציג "מופתים" בכחש/כזב/רמיה/הטעיה שהם כאבנט למתניך וכעור שני לגופך. אתה מביא משהו ומיחסו לר' דב מאיר שטיין. טוב היה אילו כתב זאת בעצמו כאן. אילו הזדהה וכתב בעצמו, הייתי יכול לקבל ממנו, שכן הוא מוחזק בעיני בקיא בעניני כשרות, ולו מכח היותו רב בעל סמיכה. אתה אינך כזה. גם אם נניח, לצרך דיון זה בלבד, ובשום אפן לא מחוצה לו, כי אכן הבאת במדויק את דברי ר' דב מאיר שטיין, והאנזימים, שמקורם בבלוטות הדבורה, אינם מטריפים את הדבש חרף היותם שם מלכתחילה וביודעין, עדיין נשארת בעיתך ללא שנוי כשהייתה: חז"ל _לא_ הבינו את תהליך יצור הדבש וחשבו שהצוף הוא הדבש, ומובן שלא ידעו דבר על תרומת הדבורה ומעורבותה בתהליך, מעבר ללקוט הצוף והבאתו לכוורת...
הרי סברו שהיא מכניסה הצוף לגופה
ומוציאה אותו חזרה בדיוק כפי שהוא, ללא שנוי, בכוורת. שרש הפרכת ה"מופת" הוא חסר הבנת תהליך יצור הדבש. אמנם, בדיעבד, האנזימים אינם מטריפים (על פי ההסבר של ר' דב מאיר שטיין), אולם ברור שלא היה להם שמץ מושג מה מתרחש מרגע איסוף הצוף ועד רדיית הדבש. הסוגיה היתה האם הבינו חז"ל מה קורה. התשובה: לא הבינו מה קורה, אולם אפשר ללקק דבש. ובמלים שלך: "אלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד!" תאור זה לעיל _אינו_ נכון!
ומוציאה אותו חזרה בדיוק כפי שהוא, ללא שנוי, בכוורת. שרש הפרכת ה"מופת" הוא חסר הבנת תהליך יצור הדבש. אמנם, בדיעבד, האנזימים אינם מטריפים (על פי ההסבר של ר' דב מאיר שטיין), אולם ברור שלא היה להם שמץ מושג מה מתרחש מרגע איסוף הצוף ועד רדיית הדבש. הסוגיה היתה האם הבינו חז"ל מה קורה. התשובה: לא הבינו מה קורה, אולם אפשר ללקק דבש. ובמלים שלך: "אלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד!" תאור זה לעיל _אינו_ נכון!
התאור הזה כתוב באתר. לא כתוב בגמרא.
בכדי לדעת מה כתוב בגמרא. קרא כאן. http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bcur007b.html באתר הזה כתוב: שאלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד! http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/parashat%20asavua/bershit/sukot.htm אתה צריך להעיר הערות או השגות רק על מה שכתוב בגמרא. מה שכתוב באתרים אחרים זה רק הסברים בכדי לסבר את האוזן ולא נכתבו על ידי חז"ל בגמרא.
בכדי לדעת מה כתוב בגמרא. קרא כאן. http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bcur007b.html באתר הזה כתוב: שאלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד! http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/parashat%20asavua/bershit/sukot.htm אתה צריך להעיר הערות או השגות רק על מה שכתוב בגמרא. מה שכתוב באתרים אחרים זה רק הסברים בכדי לסבר את האוזן ולא נכתבו על ידי חז"ל בגמרא.
לא יעזור לך כלום.
'הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד!' והרי החמר שנכנס _אינו_ החמר שיצא. נכנס צוף הבנוי סוכרים מורכבים יצאו שני חד-סוכרים פשוטים בתוספת אנזימים מה שיצא _אינו_ זהה למה שנכנס! חז"ל _לא_ הבינו מה קורה לצוף וברור שחשבו כי הוא יוצר כלעומת שנכנס...
'הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד!' והרי החמר שנכנס _אינו_ החמר שיצא. נכנס צוף הבנוי סוכרים מורכבים יצאו שני חד-סוכרים פשוטים בתוספת אנזימים מה שיצא _אינו_ זהה למה שנכנס! חז"ל _לא_ הבינו מה קורה לצוף וברור שחשבו כי הוא יוצר כלעומת שנכנס...
התאור הזה כתוב באתר. לא כתוב בגמרא.
בכדי לדעת מה כתוב בגמרא. קרא כאן. http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bcur007b.html באתר הזה כתוב: שאלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד! http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/parashat%20asavua/bershit/sukot.htm אתה צריך להעיר הערות או השגות רק על מה שכתוב בגמרא. מה שכתוב באתרים אחרים זה רק הסברים בכדי לסבר את האוזן ולא נכתבו על ידי חז"ל בגמרא.
בכדי לדעת מה כתוב בגמרא. קרא כאן. http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bcur007b.html באתר הזה כתוב: שאלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד! http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/parashat%20asavua/bershit/sukot.htm אתה צריך להעיר הערות או השגות רק על מה שכתוב בגמרא. מה שכתוב באתרים אחרים זה רק הסברים בכדי לסבר את האוזן ולא נכתבו על ידי חז"ל בגמרא.
הדבורה
בכדי לדעת מה כתוב בגמרא. קרא כאן. http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bcur007b.html באתר הזה כתוב: שאלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד! http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/parashat%20asavua/bershit/sukot.htm אתה צריך להעיר הערות או השגות רק על מה שכתוב בגמרא. מה שכתוב באתרים אחרים זה רק הסברים בכדי לסבר את האוזן ולא נכתבו על ידי חז"ל בגמרא. אנחנו דנים על דברי הגמרא. ואם אתה רוצה להתחמק. זכותך אבל כולם רואים שזה התחמקות.
בכדי לדעת מה כתוב בגמרא. קרא כאן. http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bcur007b.html באתר הזה כתוב: שאלא הדבורה הרי היא כשופר, הדבש עובר דרכה" "אך בפליטתה היא מוציאה חומר בעל אותו הרכב כימי" "...והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד! http://www.kby.org.il/chochmat-yavne/parashat%20asavua/bershit/sukot.htm אתה צריך להעיר הערות או השגות רק על מה שכתוב בגמרא. מה שכתוב באתרים אחרים זה רק הסברים בכדי לסבר את האוזן ולא נכתבו על ידי חז"ל בגמרא. אנחנו דנים על דברי הגמרא. ואם אתה רוצה להתחמק. זכותך אבל כולם רואים שזה התחמקות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.