סטרייטים - תארוז לי שניים בבקשה
ההודעה הזאת כוללת סטריאוטיפים. כולם סטריאוטיפים שאולי הם לא נכונים, אבל אצלי בראש הם קיימים. חוץ מזה אני הולך לרשום כאן כמה דברים שאולי לא מתאים שמנהל פורום יכתוב. וזה גם נורא ארוך. אז כל מי שחושב שזה יפריע לו - שיעשה לעצמו טובה ויעבור להודעה אחרת.
נתחיל: אז אני מצהיר על עצמי כסטרייט-פרינדלי. כבר מגיל 16 הבנתי שבעיניי סטרייטים פשוט יותר סקסיים. הם יותר גבריים, הגבות שלהן תמיד יהיו קצת מבולגנות, הם לא מבינים באופנה, הם לא מעבירים ביקורות ציניות על דוגמניות בטלויזיה. הם כאילו יותר "גברים". אז כן, ברור שיש הומואים גבריים. יש גם סטרייטים שנראים כמו קוקיצות. אבל אני מדבר עכשיו הסטרייטים הרגילים, במרכאות. אלה שממש לא נראים בקטע. אלה שלכאורה אין לנו שום סיכוי להשכיב. אז זהו, שיש לנו סיכוי די טוב. אם אני רואה הומו חתיך וסטרייט רגיל, על מי אתם חושבים שאני אסתכל קודם? ומי יהיה זה שאני ארצה להשכיב? החתיך? תחשבו שוב. אצלי, זה יהיה הסטרייט. אני אעדיף סטרייט רגיל, לא יפיוף ולא מדהים, על פני הומו יפהפה. מוזר? חכו, זאת רק ההתחלה. את החבר שלי לשעבר אתם מכירים? אני אספר לכם קצת עליו. בחור חמוד, נראה טוב יחסית, אבל ממש לא חתיך מהמם. וסטרייט. והיינו ביחד חצי שנה. איך זה מסתדר? פשוט מאוד. הייתה בינינו משיכה מסוג קצת שונה. לא משיכה מינית (לפחות לא מצדו אליי) אלא משיכה רגשית. משיכה בין שני בני אדם שאוהבים אחד את השני עד כדי כך שהמיניות לא שינתה. אז אני מכיר את כל החבר´ה שאומרים "ללללאאאאא יכול להיות... הבנאדם חי בפנטזיות, החבר שלו הוא הומו מודחק, אין מצב שסטרייט יהיה עם הומו לאורך זמן.." אז אני חוזר ואומר. הבחור סטרייט. מעולם לא נמשך מינית לגבר. גם לא אליי למעשה. כשהיינו רואים טלויזיה הוא היה בוהה בדוגמניות ואני בדוגמנים. כל מלצרית גרמה לו לסובב את הראש ברחוב וגם כשראיתי סרט עם בראד פיט בטלויזיה (בלי חולצה) הוא לא שם לב אפילו. ובכל זאת בסוף הלילה הוא נכנס אל המיטה שלנו, חיבק אותי ונרדם (תוך כדי שהוא מועך לי את הצורה). אז למה זה בעצם - לגביו, ההסבר הוא ארוך ומסובך. כבר אמרתי כאן לא מזמן שבעיניי אין דבר כזה סטרייט מוחלט. כל אחד יכול להיות הומו ליום אחד (או לתקופה) אם הוא יהיה ב"מצב הנכון". גיל מסוים, מצב ריגשי מסוים, סביבה חברתית מסוימת - והוא יתנסה. ולא, לא מדובר כאן על ניצול מצד ההומו. הסטרייט מעוניין בזה לא פחות מבן זוגו לנסיון. אבל אני הולך להתמקד עכשיו בעצמי. למה אני נמשך לסטרייטים? למה אני מסוגל להתאהב לגמריי באיזה סטרייט אדיוט ואנטיפת, כשהומו חמוד ורגיש לא גורם לי אפילו לעפעף? תאמינו לי , חשבתי על זה המון. זה מה שגיליתי - על עצמי לפחות. אני הומופוב. הומופוב, כן, במידה מסוימת. לא מאלה שנכנסים לחרדות כשהם פוגשים הומו ברחוב, אבל בהחלט מאלה שאיפה שהוא בפנים החברה והסביבה הצליחה להטמיע בהם. הומואים זה רע, זה מלוכלך, זאת מחלה. (חשבתם שתשמעו אותי אומר את זה פעם..?
) אמ´מה.. אני לא רק הומופוב. אני גם הומו. ואני מכיר הומואים אחרים, ולסביות, וסטרייטים. ומקיף את עצמי בחברים. ולומד מהם כל הזמן. ואיכשהוא בין גיל 16 להיום הצלחתי כבר להיפטר מרוב המטענים השליליים שצברתי לגבי הומוסקסואליות - אותם מטענים שסחבתי כל חיי בגלל החינוך, הסביבה, הילדים בבי"ס, התוכניות בטלויזיה. היום אני כבר בן אדם אחר. אני כבר לא סולד מהומואים. אני כבר לא סולד מעצמי. אני מנהל פורום נפלא בנושא. עשיתי מסיבות גייז. השתחררתי מההומופוביה העצמית שלי. האמנם? לא, עוד לא השתחררתי עד הסוף. למה? ההסבר. בכל מצב בחיי אם תשאלו אותי איפה אני אהיה בגיל 40 התשובה תהיה אותה התשובה. נשוי לאישה, פלוס ילדים, בית צמוד קרקע, חתול, כלב, ג´יפ. גם היום. זוגיות הומוסקסואלית בכלל לא קיימת אצלי כאופציה עבורי. ברור לי שיש אנשים שזה מתאים להם, שיש אנשים שזה יהיה להם טוב, שיש אנשים שאם יתחתנו עם אישה יתגרשו ממנה צ´יק צ´ק כי לא יצליחו להתמודד עם ההומוסקסואליות שלהם.. ובכל זאת זה החלום אצלי. וזה הכיוון שלי. למה? לא ממש ברור לי. חבר שלי טוען שזה כדי "להרגיש נורמלי". יכול מאוד להיות שהוא צודק. אבל זה מסביר לי משהו אחר. הסיבה שאני נמשך לסטרייטים, היא לא כי "בא לי" להפיל אותם. היא לא כי אני אוהב משחקי כוח. ולא כי אני רוצה להרגיש כל יכול. היא מסיבה מאוד פשוטה. סטרייט הוא סטרייט. הוא תמיד יהיה סטרייט. אם אני אכנס למיטה עם סטרייט, זה אולי יהיה נהדר. אולי זה גם יחזיק מעמד לתקופה מסויימת. אבל מתי שהוא זה ייגמר. עוד לפני שהקשר מתחיל, ברור לחלוטין שאין לו עתיד, כי הבחור סטרייט. כלומר - נסיון, חוויה - כן. קשר לכל החיים - אין סיכוי. ומאחר שאני בעצמי לא מצליח לדמיין את עצמי חי עם גבר - אני בוחר, בלי להתכוון אפילו, בקשרים שאין להם שום סיכוי. בקשרים עם הסטרייטים. בעצם הסטרייטים הם פשוט תעודת ביטוח שלי מעצמי. אמרתי לכם שיש כאן הרבה סטריאוטיפים. וגם שהדברים שרשומים כאן הם לא הכי "מתאימים למנהל פורום". אז אני מתנצל עם פגעתי במישהו. ומעבר לדיון (שאין לי ספק שיהיה, כאן או במייל) האם זה ראוי שאני אגיד כאלה דברים בתור מנהל - בואו נעבור לדבר הבא. למה לדעתכם אנחנו מפילים סטרייטים? האם יש כאן עוד מישהו שחושב כמוני?