להרגיש את השואה - מהמסע החד יומי לפולין

[skito]

להרגיש את השואה - מהמסע החד יומי לפולין

תלמידי שכבה י´א בבית שאן חזרו מהמסע החד יומי לפולין: "אם לא היה המסע החד יומי- מעולם לא היינו מבקרים במחנות ההשמדה" לכתבה להרגיש את השואה

 

[skito]

הקישור לכתבה

הקישור לכתבה

 

[ענת אדרת]

קראתי! התרגשתי! והגבתי!

 

[כנרת יפה שלי]

האם יש ערך להתפתחות האדם בביקורים האלה?

האם זה תורם לחברה יהודית טובה יותר? אני מחכה לתשובות. אני עדיין לא העזתי להשקיע כספים בפולין שגזלה ממני כל כך הרבה.

 

[schlomitsmile]

גם אני די סקפטית לגבי הסיורים המאורגנים של בני נוער במקומות ההם. לא בטוחה שזה תורם לחברה טובה יותר, וגם ברמת הפרט- האמנם זה בריא ונכון להתעמת עם המראות האלה בגיל כה צעיר. כאן לפחות, כיון שזה ליום אחד בלבד, אין דיסקוטקים בין המחנות, וגם הנזק של שטיפת המח בתרכיז של שבוע שכזה, נחסך... הערה קטנה לכותבי הטקסט בקישור- קרקוב איננה עיירה וגם לא אפורה. היא עיר מרתקת (בתור בת של קרקובאית, פשוט הייתי חייבת להעיר).

 

[עב]

קראתי

טוב שמילאו את בתי הכנסת בתפילה עזה. בסדר שהסיור מתומצת וכולל רק את מה שצריך. גם לי יש הסתייגויות מהמסעות לפולין, אז לפחות מדובר במשהו קצר. קרקוב היא עיר גדולה, 800,000 תושבים לפי האתר הרשמי של העיר וזאת באמת עיר גדולה ולא עיירה. בקשר לאפרוריות - אפשר לפרש זאת כעיר ששמיה אפורים, או כמצב רוח רע, או כעיר משעממת. כנראה שהתכוונו לאפשרות הראשונה וזה מה שיפה בשפה.

 

[deebeebee]

קראקוב- לחלוטין לא משעממת

מלבד יופיה המיוחד, קראקוב היא עיר תוססת בכל שעות היממה.

 

[skito]

שבת שלום! עב וכולם

אכן קרקוב עיר ובסדרי הגודל של פולין הייתי קורא לה "עיירה" אבל לא זה החשוב ולא זה הנושא תודה על התיקון. לעניין ההסתייגויות הייתי שמח לדעת מדוע יש לכם הסתייגות ממסע שכזה ובכלל? "כנרת יפה שלי" "האם זה תורם לחברה יהודית טובה יותר?" שאלת שאלה טובה על כן הייתי מצפה שתעני לשאלתך כדי שאוכל לדעת לאן את חותרת בשאלה וכך גם אוכל להגיב, בדרך כלל לשאלה כללית יש מבוא מצד השואל, לענות לך ש"כן" ואז תביאי את תפיסתך ל"לא" לענות לך "לא" ורק תסכימי אשמח אם תרחיבי בטרם את שואלת. תודה

 

[חייםלוי]

גם אני הייתי סקפטי וגם לא נתתי לבת שלי

לנסוע לפולין עם בית הספר. היום אחרי למעלה משנה שאני מנהל את פורום המסע לפולין יש לי השקפה אחרת על המסע. אני רואה בפורום בני נוער שמפחדים לנסוע ומאוד חוששים ואחרי שהם חוזרים הם מספרים איזו חוויה מעצבת זו היתה. לפעמים התובנה שלהם באה לידי ביטוי רק חודשים אחרי המסע. היה לי גולש אחד שאמר שחזר מאוכזב משום שלא חש שם דבר. אחרי כמה חודשים הוא כתב שהמסע התחיל להשפיע עליו מה חודשים אחרי והוא התחיל לקלוט את מה שעבר עליו שם ומה שעבר על היהודים שם. אני חושב שהמסע הוא חשוב ושיום אחד אינו מספיק. היו על זה דיונים בפורום בשעתו.

 

[כנרת יפה שלי]

כיצד בדיוק זה משפיע?

כאב, מה אתה רואה בהתפתחות של בתך בעקבות המסע הזה?

 

[חייםלוי]

הבת שלי כמו שאמרתי לא נסעה

אני רואה בפורום המסע לפולין את החוויות ואת הרשמים של בני הנוער תיכנסי לפורום ותקראי בעצמך http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?forum=1091

 

[כנרת יפה שלי]

כשאני שואלת הורים

אני מתכוונת להתפתחות האישיות בכללה. כי החויה קשה מדי. קשה גם לי, אפילו ברשת. לקישור שנתת לא הצלחתי להכנס.

 

[חייםלוי]

אני חוזר ואומר הבת שלי לא היתה בפולין

וההתפתחות שלה אינה קשורה למסע http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?forum=1091 התפוז איטי ותחכי קצת עד שתיכנסי לפורום. אם לא תחפשי את פורום המסע לפולין בתפוז

 

[ענת אדרת]

הבהרה:

גם אני מסתייגת מהמתכונת של "המסעות לפולין", אני חושבת שהנוער צעיר מדי למסע כזה, המסע יקר מדי, ובחלק לא מבוטל של המקרים לא משרת את המטרה. אבל היות והמסעות האלה כבר קיימים ונפוצים, בדיעבד, מסע כזה של יום, שמאפשר לנוער שאינו יכול להרשות לעצמו מסע ארוך, להרגיש פסיכולוגית, כי הוא עבר מסע דומה לאחרים, יש בכך מבחינה פסיכולוגית תוצאה חיובית.

 

[deebeebee]

מסכימה עם ענת

גם אני לא שלחתי את הבן שלי. הוא גדל בקרבת ניצולי שואה, שמע את סיפוריהם ואפילו כתב על כך עבודה עוד כשהיה בכיתה ו', וכדי לפתח "מודעות לשואה" הוא לא נזקק לנסיעה היקרה והמיותרת.

 

[p a l o m a המקורית]

גם אני בדעה של ענת ודיבי

כבר דובר בנושא לא פעם בפורום הזה...

 

[עב]

SKITO - מה המטרה?

אני לא מבינה מה המטרה של הנסיעות לפולין. הילדים הפרטיים שלי לא נסעו ולפחות הבת די קיטרה על כך. התשוקה לפולין כנראה עברה לה, כי בכל רגע נתון היא מעדיפה אטרקציות אחרות (לונדון ויוון על ראש שמחתה). אני חושבת שהצעירים שמנעו מהם את הנסיעה לא "השלימו" אותה אחרי הצבא, זה עבר להם כי זה לא באופנה של בני 20+. העובדה שראש עיריית בית שאן הופך עולמות כדי שבני הנוער ייסעו ולו ל - 24 שעות מרמזת עד כמה הפכו הנסיעות האלה לסמל סטטוס. במשפחה שלי נסעה לפולין האחיינית כשהייתה תלמידת תיכון ועם שובה הכריזה שהיא היחידה במשפחה שנסעה לפולין. הזכרתי לה שסבתא שלה הייתה שם לפניה ופניה הצעירים קצת נבלו בבושה. הכרזתה הבהירה לי עד כמה הנסיעה שלה הייתה מיותרת.

 

[masorti]

לצערי את טעית והאחיינית שלך צדקה...

למיטב הבנתי, היא היחידה במשפחתך שנסעה לפולין. סבתך נולדה וגדלה מן הסתם בפולין ונסעה מפולין, אבל מעולם לא נסעה חזרה לפולין. מהותית אני כמובן מסכים עם גישתך. הנסיעות האלה הפכו לסמל סטטוס, ותרומתן להנחלת זכרון השואה היא קטנה עד אפסית לגבי רוב בני הנוער. עיקר הענין הוא הנסיעה לחו"ל עם החבר'ה מבית הספר כסוג של טקס התבגרות.

 

[skito]

כניעה לרצונות ... בעבר אם היית שואלת אותי

התרצה לנסוע לפולין או ליעד אחר? הייתי משיב ליעד אחר .. הבחירה ברורה כולם מעדיפים להנו ולא לגעת בכאב.. יצאתי בעל כורחי כחבר במשלחת ואירוח של משטרת פולין, החוויה ההיסטורית וגם שילוב של ביקור בארץ שיש בה סטיגמה שכלל לא תיירותית אינו נכון, פולין ארץ יפה תרבות מקומית ראויה לחיקוי, המסע במקומות הקשים ריגש אותי ולראשונה הבנתי עד כמה מנותק אני, המסע הזה שינה אותי מקצה לקצה, פתאום יש מין צורך כזה לנבור עמוק בהיסטוריית העם שהושמד בשואה, לדעת להבין והחשוב לזכור, לזכור את הזוועות ולא לשכוח, יש הבדל של ממש בין משהו תאורטי למשהו מוחשי, אין לך מושג כמה שהמוחשי הזה חשוב לכולם, את מדברת על למידה, קחי כל נושא לימודי אחר אכן רוב הנושאים שלא עוסקים בהם נשכחים .. נ\ב לא השבת לשאלתי שאלתך..

 

[schlomitsmile]

אבל לא היית בן 17 כשנסעת גם אני נסעתי לשם. כשהייתי בת 24 ועם קבוצה ישראלית-גרמנית-פולנית. יש הבדל בין מסעות של אנשים בוגרים, לבין מה שקורה עם הילדים האלה. הבדל במוטיבציה, הבדל במהות, הבדל בעומק התהליך וביד שאוחזת בהגה שלו.