להתלונן?

[dory38]

הכל עניין של חינוך ומשמעת

יש פתגם בערבית: מי שלא חינכו אותו הוריו, יחנכו אותו הימים והלילות. מעניין, שכבר ארבעה ימים לא ראיתי את האחות הנ"ל, וזה עוד בלי שהתלוננתי. בכל מקרה, מצבה של אמא משתפר ויש לקוות שזה יוטב עוד יותר עד לשחרור.

 

[אספרסו2]

טוב מאד שהמצב משתפר

כמו שאמרתי קצב ההחלמה מורכב מהמון משתנים ואחות חסרת אמפטיה והשכלה ראויה לא תשכיל להבין זאת.גרוע יותר כשהן מעזות לערער על דברי הרופאים מבלי שיש להן את היכולת והכישורים לאבחן ולטפל כמוהם.
עמוד על המשמר,זה תפקידינו כשההורים הופכים להיות תלויים בנו,על מנת שיהיו לה עוד הרבה שנות חיים איכותיות במחיצת הקרובים לה.

 

[מנסה ומתנסה]

תפנו לצבר - הם נותנים הדרכה ושירות חינם בבית

 

[עוגיפלצת113]

כלום

ההחלטה על שחרור מתקבלת ע"י מנהל המחלקה , הסגל הרפואי, צוות הפיזיותרפיה, העובדת הסוציאלית והצוות הסיעודי. אדם משחורר כאשר מגיעים להחלטה שאין משהו נוסף שהם יכולים לעשות בשבילה מבחינת הטיפול הרפואי, השיקומי, הסיעודי והסוציאלי והטיפול בה הסתיים. יש עוד אנשים שממתינים בתור שצריך ואפשר לעזור להם.

 

[dory38]

זהו, השיקול זה המכסות. להשתמש ולזרוק.

מה אכפת לי מאנשים אחרים, עם כל הכבוד? אמא שלי קודם.

 

[עוגיפלצת113]

אתה מהמשפחות שיותר מזיקות

לטיפול ביקירהן מאשר עוזרות ויש מצבים 'בהם אדם לא בר שיקום בגלל מצב נפשי וחוסר שיתוף פעולה

 

[SicTransit]

דורשת סטירה?

האחיות באיכילוב כמו בכל בית חולים הארץ עובדות קשה מאד בתנאים קשים ובמשכורת בינונית. האחיות בשיקום עובדות קשה יותר מאחיות אחרות, והאחיות בשיקום גריאטרי עובדות קשה יותר מאחיות בשיקום "רגיל".
&nbsp
אני מבין את המצב הקשה שלך בעניין אימך, אבל הצוות הרפואי הוא לא האשם בכך. תתבייש.

 

[dory38]

שהיא תתבייש, כך לא מתנהגים לחולים

לא מאחל לך, אבל אם חס ושלום אמא שלך תהיה במצב הזה, אתה תבין אותי יותר טוב. ברור שאני מסביר לאמא שעליה לשתף פעולה. בכל מקרה היא הייתה אמורה לסיים את השיקום בזמן. השאלה היא, אם היא תגמור בציון נכשל או עובר. כבר היום היא התחילה להיות יותר קואפרטיבית, בעקבות שיחה משולשת בינה לבין אבא שלי והרופא האישי.

 

[סתם מבקרת]

המלצה שלי, אם אין לכם משפחה שיכולה לעזור לכם בהתארגנות

והתנהלות, פנו לרווחה במקום מגוריכם ובמקביל פנו לביטוח הלאומי, עם המלצות רפואיות מבית החולים/הרופאה המטפלת, ובקשו עזרה של מטפלת. אם הבט"ל מאשר שעות עזרה לכם זה לא יעלה כסף. אפשר גם לפנות לחברה שעוסקת בנושא סיעוד והם יעזרו לכם בהגשת הבקשה לבט"ל.

 

[trilliane]

לא, אין לך על מה. נראה שהחמצתם את המהות של "שיקום"

אם אימך אינה רוצה/יכולה להשתקם כרגע (ולא משנה הסיבה) אין לה מקום במחלקת השיקום.
&nbsp
כמו כן לא ברור לי הקשר בין "איומים" לבין "קללות / הרמת יד". זה לא אותו הדבר ולכן אין סתירה. איום הוא תוכן, לא צורה. הוא יכול להיאמר בשיא הנימוס. כשאתה אומר "אם יקרה משהו זה באחריותכם" זה נתפס כאיום בתביעה, אני מניחה.
&nbsp
בשורה התחתונה: עוזרים לאימא להשתקם או לוקחים אותה הביתה. בשום פנים ואופן לא רבים עם הצוות (גם אם אתה חושב שאתה צודק, אתה ודאי לא חכם). אם קשה לכם כרגע לטפל בה בבית, מיצאו מוסד אחר שיוכל לשכן אותה בינתיים / שכרו אחות או עזרה מקצועית אחרת. זו אחריות שלכם ולא של ביה"ח.

 

[3תיתי]

הייתיפועלת בכמה חזיתות

קודם כל, חוסר שיתוף הפעולה של אמך, מרמזת על בעיה נפשית. בעיקר דיכאון. הייתי פונה לקבל ייעוץ פסיכוגריאטרי. (להעזר ברופא המשפחה). שתתחיל לקבל טיפול בבעיה. בד בבד, יש שיקום באישפוז יום. זה לא יפתור את כל הבעיה, אבל ייתן אולי משהו. הכתובת הראשונה היא רופא המשפחה, שאולי יפנה לייעוץ של עובדת סוציאלית, שתעזור במציאת פתרון זמני לאלא. בד בבד, מגייסים את כל המשפחה לאירגון סביר של הבית. ניתן לקבל יעוץ להתאמת הבית ביד שרה וכן ממרפאות בעיסוק של קופ"ח. בכל מקרה, זה יעלה כסף. ואני מאחלת לאמא ולכולכם בריאות טובה. צער גידול הורים.

 

[אספרסו2]

ישראל עדיין לא בשליטת פוטין

ואם לאחות ממוצא רוסי לא מתאים שלמטופל יש קצב החלמה משלו זה עדיין לא הופך את המטופלת לסובלת מבעיה נפשית.
המערכת לא תמיד צודקת גם אם האחות הרוסיה בועטת במיטת המטופלת,אפשר וצריך להעביר ביקורת.

 

[3תיתי]

יש הקצבה של ימי החלמה. זה לא ממש תלוי באחות, ויהי

מוצאה אשר יהי. ומי שלא משתפת פעולה ולא רוצה לצאת לפעילויות ורוצה לחזור למיטה, כנראה סובלת מדיכאון, מה שדי אופייני למבוגרים, במיוחד אם הם מחוץ לסביבתם הטבעית ואחר סיטואציה טראומתית עבורם. אפשר להפיל את העניין על אחיות, ואפשר לפעול לשיפור איכות חייה של האם. אני נתתי מספר דרכים לכך, מה שכנראה יכול לעזור יותר מלהאשים אחיות או להעביר עליהן ביקורת.

 

[אספרסו2]

אני שב ומדגיש

למען שאר הקוראים כי את תישארי בעקשנותך תוצרת פוטין,לאות ותשישות אצל מטופל לאחר ניתוח אינן מאובחנות כמצב דיכאוני פסיכוסומאטי כפי שאת קובעת.

 

[3תיתי]

יפה שאתה מאבחן מצויין פעמיים

גם את קשרי לפוטין (ההדוקים, יש לציין) וגם את המצב של האמא. וממליצה אם כבר, אם אתה כה טוב בפתרונות, יללה! תמצא לפותח השרשור פתרון מעשי. דוסבדאנייה.

 

[אספרסו2]

שללתי את אבחנתך השגויה

ואת כועסת ומקללת ברוסית.מאד אופייני לך.
לעבדים אסור לתת למלוך במערכת הבריאות הישראלית,ההירארכיה שקיימת כשהעומדים בראשה הם גם בעלי הידע הרפואי הרחב ביותר צריכה להתקיים כמו במדינות המתוקנות.
לכן פתרונות מעשיים ואפקטיביים צריכים לבוא מהם בהתאם לצרכי ומצב המטופל.נקודה.

 

[SicTransit]

"להתראות" זאת קללה?

אם כך ביי.

 

[אספרסו2]

אופייני לרוסים

לדבר בשפתם תוך הפגנת אי נימוס בסיסי לעובדה שבדיאלוג יש צורך בשפה משותפת מובנת לשני הצדדים.
אין לי מושג מה אמרה גם הילללה לא במקום.

 

[עומר TT]

בתור לא רוסי

הגזענות שלך ממש פאתטית, ואם זה היה תלוי בי גם היית נחסם בגינה.

 

[trilliane]