להתנהל לפי הרגש או השכל ומתי כדאי?

BellA עלמה

New member
לדעתי צריך גם וגם

ז'א אם הראש אומר לך לעשות X אז צריך גם לשאול את הלב וללכת עם תחושת הבטן
 

BellA עלמה

New member
למשל יוצא לך להכיר בן אדם חדש

אבל משהו בבן אדם הזה גורם לאיזו נורה אדומה להדלק מה עושים? לדעתי במקרים כאלה צריך\ רצוי לשלב גם את השכל וגם את הלב (רגש)
 

BellA עלמה

New member
עוד דוגמא מהחיים

אני כרגע נמצאת בדילמה לא קלה אני עובדת בעבודה שאני ממש לא אוהבת (שונאת). חוזרת הביתה מצוברחת ולפעמים גם בבכי. גם פיזית העבודה לא עושה לי טוב. הרגש אומר לעזוב וכמה שיותר מהר אבל השכל יודע שהיום המצב בשוק העבודה (חינוך, מחשבים וכו) די קשה. לחפש בו זמנית שאני עדיין עובדת אני עושה. אבל בנתיים אני ממש סובלת לשבת בבית בחוסר מעש זו לא אופציה בכלל. מה עושים עוזבים למרות המצב אפילו אם אשב תקופה בבית? (לא ממש אופציה) להמשיך לעבוד שם למרות שאני שונאת את העבודה דילמה בין ראש לרגש
 

Neora Barak

New member
עלמתי היקרה

ומה עם לחפש במקביל? והפעם משהוא שאת באמת באמת אוהבת לעסוק בו? ורק אז להראות להם אצבע משולשת.. ולעזוב?
 

BellA עלמה

New member
אני מחפשת במקביל

בעיתונים, מאתרים נאינטרנט וחברים שאולי מכירים אבל אני עדיין הולכת לעבודה וסובלת. גם פיזית לא טוב לי.
 
אני חושבת ש-

אם פיזית ונפשית לא טוב, אז זה מספיק מתבקש כדי לעזוב את העבודה, גם אם השכל אומר ש-אין משהו שמחכה בחוץ.
 

sole2

New member
לעלמה ולכולם נעים מאד

ראשית נעים להכירכם ושמחה לפגוש בפורום הנחמד התוסס והמרפא הזה,,יש מאחוריי ענף כבד מאד של התמודדויות מכל מיני סוגים ושטחים בחיים ומקווה שיהיה מעניין לכולנו ,, בקשר לעבודה שלא עושה טוב לנפש ונשמה מתוך ניסיון אישי אומר לך עלמה לעזוב, למרות שהראש מורה לך להמשיך כפי שכולם כתבו לך פה. אני המשכתי בעבודתי הראשונה במצב כזה יותר מעשר שנים ולא עזבתי אלא נסיבות חיי גרמו לכך .התגרשתי בבריחה מהבית ומהעבודה,, ובעבודה השניה שגם נימכה כעשור שהיתה לוחצת ומאד גרועה לגביי חזר אותו סיפור ,רק שהפעם לא היה ממי להיתגרש. קרה שהגוף הכריע כשהפנמתי הכל כלפי העצמי ,וקיבלתי איזכורים בצורת מחלות כרוניות בגוף, אחד אחרי השני .לא הכי נעים כלל וכלל בגילי הצעיר , חמישים ואחת . ואז פוטרתי ביחד עם גל הפיטורים ,למזלי.(עדיין לא אני הלכתי מיוזמתי לבקש פיטורין , בגלל אותו חשש מה יהיה בעתיד,). כעת לאחר כמה שנים שאני בבית אני מצרה על כל אותם שנים שלא הצלחתי לצאת ולהציל עצמי.למרות שהיו ניסיונות ומחשבות על כך אך לא בצורה רצינית. אחד הלקיםח שלי בכל שטחי החיים הוא, כשבעל לא טוב כשעבודה לא טובה כששכנים חברים גורמים לי עוול ולא ניתן לתקן או לעשות משהו בנידון ,אין ברירה אלא לאזור כח ולעשות את הצעד שיציל אותנו מצרה . שלכם 0.
 

BellA עלמה

New member
צודקת

אבל היום שהמצב בשוק העבודה לא קל זה מפחיד. לא יכולה להרשות לעצמי לשבת בבית בחוסר מעש כך או כך לא פשוט בכלל
 

s h i r k u s h

New member
לדוגמא...

ללכת בעקבות הלב אבל לחשוב אם זה משהו הגיוני, אם זה משהו שהיינו מציעים למישהו אחר לעשות.
 
מעניין ../images/Emo13.gif

זו שאלה שהתעסקתי בה די הרבה, בשנה האחרונה. במשך החיים שלי, חינכו אותי בבית, ללכת עם השכל. את הרגש, לשים בצד, וההגיון קיבל כבוד מלכים. וכך עשיתי. כמו שאפשר לתאר, שזה לא היה ממש מוצלח. כי ההגיון לבדו, הוא חסר כנפיים. אח"כ הגיעה תקופה קשה, ובה פתאום עשיתי היכרות עם כל הרגשות שלי, ועשיתי סוויץ'. ובאותו זמן, רק הרגש היה חשוב. אני עדיין מחפשת את האמצע. באופן אירוני מאד, סמסטר קשה מן השנה שעברה מול מורה מזעזע שהיה לי, החזיר לי את האמון בשכל שלי, והחזיר אותו אל תוך המשחק. עדיין, כיום, אני נוטה יותר בהחלטותיי, ללכת בעקבות הלב, האינטואיציה, והרגש - והשכל יושב קצת בפינה.
 

setonr

New member
ללהבה- כמו תמיד דברים של טעם אך-

מעוררים לתגובה. כאיש חינוך בדימוס שעשה הרבה תפקידים עם צעירים פלוס פלוס- אני עודדתי לשלב בין השניים. אין שום מתכון, "הכל לפי הזמן והמקום". אפילו את החלטת לבטא יותר שכל מול מורה שאינו בר התחשבות. אם נראה לך כמתאים יש ברשותי מספר נושאים גולמיים לשרשור. חסר בהם הליטוש והחן כמו בהגיגיך. אולי תייצרי קשר דרך האי מייל....
 
סנטור../images/Emo13.gif

אכן, החלטתי לבטא יותר שכל מול מורה שאינו בר התחשבות. אולי משום שזו השפה היחידה שהבין וברומא הייה רומאי. בכל מקרה, היתרון שהיה בכך, הוא שהמקרה ההוא החזיר את השכל שלי לפעולה, אחרי ש"הורדם" לתקופה. לגבי הנושאים לשרשור, אני מעדיפה את הנושאים שלך - בניסוח שלך, ללא ליטוש שלי. זה פורום ציבורי, ורצוי וכדאי שהמשתתפים יכתבו בו, בכיף, כל אחד עם הניסוח שלו. הנה, שמת הבוקר משפט אחד - והתפתח פה משהו מעניין
חוצמזה, בלי קשר, אתה מוזמן לפנות אליי במסרים בכל עת.
 
למעלה