להתנהל לפי הרגש או השכל ומתי כדאי?

הסבר

כשאתה פותח הודעה של מישהו בפורום, מופיעה לך שורה כחולה מתחת להודעה: מסר למחבר/ת / שליחה באימייל / הדפסה. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לגעת עם הסמן של העכבר באפשרות הרצוייה.
 

Neora Barak

New member
סטנור היקר, במאבק בין הלב לרגש,

לפעמים גם לגיל ונסיונו יש תרומה לעניין, כמובן שזה היה יכול להיות אידאלי לולא היינו עושים שגיאות עקב התאהבות שוטה, או אמפולסיביות שנובעת מרושם שנוצר, והתברר כאכזב, כיוון שאיננו יכולים לבכות על העבר, אנו יכולים לנסות לעצב לנו את העתיד, ביתר שיקול דעת, ובכפוף לתכונותינו, ובכפוף להכרותנו את עצמנו, עד כמה הרגש שולט בך, או הראש. אין אקסיומה, ואין מצב אידאלי, אם אתה למשל יודע שעשית טעויות אישיות בעבר בגלל רגשות, אתה יכול להשתדל כשזה קורה שוב, לעצור רגע, לקחת 2 צעדים אחורה, ולנסות להביט על העניין מזווית שונה, יחד עם זאת, האדם הוא מכלול של אופי ותכונות שקצת קשה לשנות, וכיוון שאני חסידת החיים הטובים- גם כשהם לא מי יודע מה, אני בעד להקשיב ללב, לראש, ולגוף, ולעשות את מה שהכי !!! טוב בשבילך, בלי להתחשב כ"כ בתכתיבים חברתיים / מוסכמות, - כדי לקום בבוקר- עם שיר חדש בלב !!!
 

setonr

New member
לנאורה גישתך האישית חדשנית כי עליך

לשאת בתוצאות מעשייך מההבטים הזוגיים , משפחתיים כלכליים קרייריסטים.... נראה שבדרך כלל החיים מאירים לך פנים ולא נקלעת למצבי דחק מאוד קשים. ככלל אני חושב שאת נגשת לחיים בגישה מאד אופטימית שגם אם זה ייתקע, יש לך כישורים וכוחות אישיים -נפשיים ראויים. אולי את חיה בסביבה תומכת שמאפשרת לך חופש בחירה רחב מהנורמה , אם כך אני מאחל לכולנו לאמץ "אני בעד להקשיב ללב" .ביי....
 

Neora Barak

New member
סטנור- הרשה לי לסבר את אוזנך....../images/Emo6.gif

אתה כותב - "נראה שבדרך כלל החיים מאירים לך פנים ולא נקלעת למצבי דחק מאוד קשים" אומצתי בגיל שנה. הייתי נשואה 23 שנים. שנה וחצי לאחר הגרושין- גרושי נפטר. יש לי בן בן 28 עם שיתוק מוחין שגר בתל אביב יש לי בת - בת 22 שעוד חודשיים עוזבת גם היא לגור בתל אביב לא עבדתי שנתיים. יש לי הורים זקנים וחולים שאני מטפלת בהם, ולכל זה.. אתה קורה בדרך כלל החיים מאירים לך פנים??????!!! אז לידיעתך, החיים לא האירו לי פנים, לא הייתי ילדת שמנת, כפית הזהב נשארה אצל הצורף, ו- "סביבה תומכת"..ממש לא, למעשה..אני טלנובלה מהלכת.., אבל דווקא משום כך !!! - אני יודעת להעריך ניצן שפורח, שמים תכולים, חיוך קורן, ריח בלוסומים, מוסיקה, וקסם אישי, דווקא משום כך, - אני אוהבת חיים, אדם, וחיות, דווקא משום כך - בחרתי במקצוע שלי, דווקא משום כך - אני רואה זאת כשליחות, לעזור לאנשים- לרצות לחיות, ולכמוה לבוקר הבא, שיקמתי את חיי לבד, מאפס סיכויים, אם אני יכולתי- כל אחד יכול. מקווה שעניתי לך קצת !!! http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=817
 

setonr

New member
נאורה יקרה בוקר טוב ונפלא

קראתי ושוב קראתי ואני עדיין בהלם... מה לי אלין מול תעוזת נפשך בהתנהלות עם מאורעות חייך בעבר. לא פלא שרכשת יכולות נדירות. עצם זה שבחרת לעסוק בטיפול מעיד עליך שאת אישה מיוחדת עם יכולות המגשימות את האימרא ""הכל צפוי והרשות נתונה".... אני מאוד מעריך את האופטימיות הרבה שאת משדרת לעצמך ולנו. קשה לי לראות עם עצמי מסוגל להתמודד כמוך ולשרוד באיזון נפשי. אנני יודע מה צפוי לך בעתיד אבל מי שייזכה בחברתך ירגיש ווינר.... אשמח לחזק קשר גם בטנדו- בדרך פחות פומבית כמו בפורום ,לספוג ממך את שאר הרוח שבו התברכת כולל פילוסופית החיים שאמצת עד הלום...
 

Neora Barak

New member
סטנור- הטנדו- בכייף !!

אתה יכול להשאיר תגובה באתר זה http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=817
 

Cגלית

New member
לו יכולנו..

לקלף את האחריות שאליה גדלנו,גידול ילדים, הורים, פרנסה וכו.. לו יכולנו להיות ילדים, עם אותן תאוות, רצונות ורגשות, אולי השאלה לא הייתה עולה כלל.. אבל, מכיוון שעוד בהיותיינו זרע עם קוקיות, קטנים מלקחת אחריות גם על עצמנו, גולפנו ופוסל <תרתי משמע> הרגש והכמיהה, אל תרבות וגבולות, צומצמה התשוקה אל מקום חשוך, כמעט השתקה. לכן קשה לנו היום לקבל את 2 המקומות הקסומים שברשותינו ולא להתבלבל בהם, שכל ורגש, שחיים יחד במוחנו, אמורים לשרת אותנו יחד ולחוד, ללוות אותנו אל מקומות וחוויות אשר יעשירו גוונים חדשים בחיינו.ויעניקו הצצה אל עומקים חדשים, שלנו. אבל, הרגש, שתובל בפחדים.. אינו תמיד מעבר לתרגום שגוי, השכל שמנסה להבין אותו, מסמיק ומכסה בשקרים לבנים <לא מוצאת מילה טובה יותר כרגע>את הידיעה והבושה.. פלונטר- שמביא להתנהלות שיכלית שמבטלת אפשרות פריחה לרגש... אממ.. יצא לי מבולבל.. אנסה שוב, רצוי שגם הרגש והשכל יחיו יחד, לכל חלק יש מקום ופורקן משלו, איזון נכון תמיד וכמובן גם פה.
 
למעלה