תגובתי (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא..)
אכן מילים כדורבנות. אי אפשר שלא להסכים לפחות עם חלק ממה שנכתב שם. מספר דברים יש לי לומר בנושא:
ההצגה של הפורום שלנו פה בתפוז כLast Outpost גורמת לי לרגשי גוואה בלתי מוסברים. אמנם לא הייתי מעולם בתחרות עם אף אחד, אבל הבייבי הזה הוא גם שלי, והאמירה מחניפה..
אבל לא פתחתי תגובה כדי להראות לכם שאני נחה על זרי הדפנה. בואו נחשוב רגע למה זה ככה, בעצם? התשובה שלי היא שהתשתית של תפוז כמערכת פורומים היא הנוחה והיעילה מכולן. הייתה תקופה שנדדתי בין הפורומים בפורטלים השונים, ותמיד התבאסתי מאיך שהפורום נראה. שירשורים בלתי-ברורים, אייקונים משעממים - גרפיקה נוראית. ממש לא עושה חשק לכתוב שם. תפוז פשוט לקחו אותם בהליכה. זה ההסבר היחיד. ולמרות שאני יודעת טוב מאוד כמה מרץ מושקע באתר המועדון, וואללה, אין לי כוח לחכות כל פעם שאני פותחת הודעה בפורום שם, עד שההודעה תעלה, ובינתיים לבהות במילה loading... נכון, זה שיקול קר, חומרי ותועלתני - אבל אני חושבת שהוא קיים ותקף יותר משנרצה להודות. תפוז מציעים לנו ולכל ישראל מערכת נוחה ונעימה לשימוש. למה לא לנצל אותה? אתר המועדון - כבודו במקומו מונח. ויש כבוד. כבוד לאתר ולכל הצוות שתיחזק אותו במהלך השנים. אבל קשה להאשים דווקא את חובבי המד"ב שהם נמשכים לטכנולוגיה היעילה ביותר... אני אומרת
טרקרי כל ישראל התאחדו! יש לנו אש, והיא חמה ובוערת. למה שמישהו יתעקש לעמוד בקור ובגשם?
דבר שני. ההשוואה לטולקין אינה נכונה, וגם לא מתאימה. אי אפשר להשוות ספר לסדרת טלוויזיה. ספר הוא חפץ שעדיין נשמר כלפיו שמץ של כבוד. הוא משהו ש"נשאר" הרבה יותר מסדרה. הנה, תראו מה קרה- כשאני צופה היום בפרק של TNG, אני לא יכולה שלא לצחקק קצת ולהגיד לעצמי, "שאלוהים ישמור, זה כל כך ניינטיז שבא למווות
" לספר דברים כאלה לא קורים. ספר הוא דבר הרבה יותר על-תקופתי, ולכן ההשוואה לא מתאימה לדעתי. אני חושבת שלא מופרך לצפות שאת "1984" של אורוול ימשיכו לקרוא גם ב-2084, אבל הרבה סדרות איכותיות מאוד ומעניינות מאוד שהופקו או יופקו בשנים שעד אז- ירדו לטמיון בלא שוב. ספר הוא ספר. סדרה היא סדרה. אפשר להשוות בין שני המדיומים, אבל במקרה הספציפי הזה זה לא נראה לי הוכחה למשהו.
הבנתי יפה את הנקודות שהמאמר העלה. מה שלא ברור לי, זה מה בדיוק הקריאה הזו להתעורר, ולהעורר ממה בדיוק. ואם כבר קמנו - בשביל מה בעצם? כמנהלת הפורום הזה (שבקרוב חוגג יומולדת, אגב...) גם אני ראיתי את סימני העייפות הזו שדיברו עליה. אנשים נעלמו, יוזמות חדשות שניסיתי לא צלחו וזכו להתעלמות - העמוד הראשון של הפורום נשאר עומד ולא זז שבועות. נו, אז? יש כמה אפשרויות פעולה: אופצייה אחת היא לסגור את הפורום עם הזנב בין הרגליים, להגיד "זה כבר לא מה שהיה" וללכת. אופצייה שניה היא לנסות לשחזר תהילת עבר ולהיאבק עד חורמה, לנזוף באנשים שהם לא עושים מספיק ולנסות להמציא את הגלגל מחדש שוב ושוב. אופצייה שלישית היא להישאר ולראות מה יקרה, להנות ממה שיש ועם זה לנצח. מיותר לציין שהשלישית היא העדיפה עליי. אלו דעותיי. שיהיה שבוע טוב לכולכם, טאשה. תגובה זו תתפרסם גם בפורום שבאתר המועדון.