אני ממש לא מתנגד למחאה.
לאנשים שמחוסרי בית (בין השאר) בהחלט מותר למחות. ובהחלט מותר לעשות זאת בכל מקום שישפיע יותר למטרה שלהם, וכיכר המדינה זה מקום טוב לעשות את זה. לי יש מזל שיש בית, ולמשפחה שלנו יש הכנסה מספקת, אבל בהחלט אני יודע שזה לא ככה לכולם. הענין הוא, שאמנם לכל אחד יש את הזכות לדיור הולם, אבל זה יותר זכות מוסרית מאשר חוקית. אם יש לי 10 ילדים, ואין לי עבודה, האם יש לי את "הזכות" לוילה בסביון, רק בגלל שאני נורא רוצה לגור שם (לפני שאת קופצת, אני יודע שסביון ווילה זה לא הענין. הקצנתי, כדי להדגים שהמילה "זכות" זה לא סופי)? התגובה שלי הייתה פשוט שלמרות זאת, זה לא פוסל את הזכויות של אנשים שהם לא מחוסרי בית. אמנם מותר למחות, ואני מסכים עם המיקום (כיכר המדינה), אבל בסופו של דבר, לבעלי האדמה מותר לעשות את מה שרוצים עם האדמה שלהם, ובמקרה הזה, לדעתי, זכותם גוברת. לגבי השאלה של דירות נטושות, מצוין! אם יכולים, ולא יודעים מיהם בעלי הדירות, שהממשלה תדאג שמחוסרי בית יוכלו לגור שם. אבל, עם בעוד שנה, פתאום מגיע בעל הדירה, ואומר "רגע, מה אתם עושים? בבקשה לפנות" אז זכותם, נכון? עוד שתי נקודות: לגבי קניית חולצה ב 1000 ש"ח, לדעתי זה חולני ומגעיל. אבל אם לאדם יש כסף, ורוצה, זכותו. אחד קונה חולצה ב 1000 ש"ח, אחד קונה מכונית מפוארת, אני אישית קונה ספרים, וכו'... אין מה "למחות". בקשר למדינות אחרות בעולם, חייתי בניו יורק ובלונדון. בניו יורק אף עבדתי כחובש למשך 4 שנים בעיר, ופגשתי יום יום את מחוסרי הבית, עד שבאזורים שלי הכרתי את חלקם. לפעמים, בחורף, בשלג, כשהייתי פוגש אותם, הדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לקחת לבית החולים, למרות שאין בעיה רפואית, על מנת שיקבלו לפחות לכמה שעות חום, בגדים יבשים, וארוחה חמה. אז כן, אני אמנם לא הייתי מחוסר בית, אבל אני מכיר את התופעה.
לאנשים שמחוסרי בית (בין השאר) בהחלט מותר למחות. ובהחלט מותר לעשות זאת בכל מקום שישפיע יותר למטרה שלהם, וכיכר המדינה זה מקום טוב לעשות את זה. לי יש מזל שיש בית, ולמשפחה שלנו יש הכנסה מספקת, אבל בהחלט אני יודע שזה לא ככה לכולם. הענין הוא, שאמנם לכל אחד יש את הזכות לדיור הולם, אבל זה יותר זכות מוסרית מאשר חוקית. אם יש לי 10 ילדים, ואין לי עבודה, האם יש לי את "הזכות" לוילה בסביון, רק בגלל שאני נורא רוצה לגור שם (לפני שאת קופצת, אני יודע שסביון ווילה זה לא הענין. הקצנתי, כדי להדגים שהמילה "זכות" זה לא סופי)? התגובה שלי הייתה פשוט שלמרות זאת, זה לא פוסל את הזכויות של אנשים שהם לא מחוסרי בית. אמנם מותר למחות, ואני מסכים עם המיקום (כיכר המדינה), אבל בסופו של דבר, לבעלי האדמה מותר לעשות את מה שרוצים עם האדמה שלהם, ובמקרה הזה, לדעתי, זכותם גוברת. לגבי השאלה של דירות נטושות, מצוין! אם יכולים, ולא יודעים מיהם בעלי הדירות, שהממשלה תדאג שמחוסרי בית יוכלו לגור שם. אבל, עם בעוד שנה, פתאום מגיע בעל הדירה, ואומר "רגע, מה אתם עושים? בבקשה לפנות" אז זכותם, נכון? עוד שתי נקודות: לגבי קניית חולצה ב 1000 ש"ח, לדעתי זה חולני ומגעיל. אבל אם לאדם יש כסף, ורוצה, זכותו. אחד קונה חולצה ב 1000 ש"ח, אחד קונה מכונית מפוארת, אני אישית קונה ספרים, וכו'... אין מה "למחות". בקשר למדינות אחרות בעולם, חייתי בניו יורק ובלונדון. בניו יורק אף עבדתי כחובש למשך 4 שנים בעיר, ופגשתי יום יום את מחוסרי הבית, עד שבאזורים שלי הכרתי את חלקם. לפעמים, בחורף, בשלג, כשהייתי פוגש אותם, הדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לקחת לבית החולים, למרות שאין בעיה רפואית, על מנת שיקבלו לפחות לכמה שעות חום, בגדים יבשים, וארוחה חמה. אז כן, אני אמנם לא הייתי מחוסר בית, אבל אני מכיר את התופעה.