על וירטואליות ואנונימיות.
חנה, מאוד מבינה אותך. ההתלבטות שלי עם מפגשים כאלו היא שונה, המראה לא ממש מטריד אותי, לא חושבת שזה באמת קשור למראה, (התחושה). ההתלבטות שלי היא שאנחנו כאן חברים בזכות הכאב שלנו, זה מה שמחבר אותנו. וזה בעייתי כי חשיפה, מפגש פנים מול פנים, עלול לגרום לנו אח"כ לא לרצות לכתוב יותר, מעין התביישות. זה מאוד מפחיד אותי, כי הכתיבה שלי מאוד עוזרת לי להתקדם. בגלל זה, ורק בגלל זה, אני טוענת למפגש כייפי. כדי שנוכל להרגיש בנוח גם במישור האחר. כדי שלא נתקשר רק בפאן הכאבי שלנו. אך אני עדין בהתלבטויות גם כן. מה גם שלא כל יום יכול להתאים. אני אישית מאוד אשמח לפגוש אותך. מקווה שהעניין של המראה הוא לא המוטיב העיקרי, כי באינטרנט אין "לוק" ה"לוק" נעלם מבעד חומם של המילים. ואנחנו, פורום רגיש, כזה שלא שופט אדם לפי מראהו. אחרת, איך נוכל לעזור לעצמינו? שבת נחמדה. שם ים.