לחוות או להסתגר?

[מוישה וקצת]

לחוות או להסתגר?

אני אומר בואי נצא ונראה את העולם, את הנופים, נשמע את האנשים שנפגש בדרך לרבות על מצוקותיהם, והחברה אומרת: אני רוצה לישון נוח, עם מיזוג אויר, לא להעקץ על ידי יתושים, לקבל שלשולים, להיות מוטרדת על ידי זבובים ועל ידי קבצנים, לא לחזות את העוני הגדול שנראה אם נסתובב בעולם, לשתות כמו שאנו רגילים ולא לחשוד בכל פעם שמא המשקה יגרום כאבי בטן. מי צודק?

 

[Shmuelr013]

אין צודק וטועה, יש בחירה חופשית.

כל אדם בוחר לו את מידת המעורבות שלו. עד כמה הוא רוצה לשוטט ולהתערבב עם החוץ ועד כמה הוא מעדיף נוחות ומיזוג אויר. אני חושב שהכל מתחיל מבחירה של מטרה. גם אם אני רוצה לחקור את הסביבה לחוות את החיים בחוץ ללא מחיצות, לדבר צריכה להיות מטרה. אחרת מתוך הנסיבות, מתוך השוטטות, אסחף לכל מיני ארועים ומצבים לא פשוטים שאולי אני לא רוצה לחוות. החזון. המטרה. מובילים לעשיה. מובילים לפעולה. כך אנו מנהלים את חיינו מתוך מודעות ומתוך בחירה.