טוב אני עונה על השאלה שם לגבי השלום
כתבת הודעה שהיום 25 שנים לשלום ישראל עם מצרים, ומה דעתנו על השלום.. הנה תגובתי משם, העתקתי לפה: האמת אני לא מאמינה שמישהו מכל המוסלמים בעולם רוצה שלום עם יהודים הפרדוקס הוא שמבחינת הדת הם אחיינו ישמעאל היה הבן של אברהם אבל משום מה עם חלוף רבבות השנים הם שכחו זאת ולמדו רק שנאת אחים מהי, הם אכזריים, ואפילו ברברים אז נכון אנחנו לא טלית שכולה תכלת, אבל מה שברור שחוסר השפיות הגיע בראש ובראשונה בגללם, שנים על גבי שנים שאנו סובלים מהם אם הם כל כך רצו את האדמות של המדינה הזו למה לא הקימו פה מדינה לפניינו?!! הלא הם יכלו בדיוק כמו שאנו עשינו, אנחנו אשמים שהיה לנו מזל גדול ובשנת 78 הוקמה מדינתנו?!, כל החיים בגלל זה נועדנו לסבול??!! לא יודעת היום כאמא לשלושה ילדים אני לא רואה כל עתיד במדינה הזו ואני פעם לא יכולתי לחשוב על בריחה מפה כדבר נורמאלי מה אם כולם יברחו מה ישאר פה??? והיום אני אומרת ממש בלי חשש, אני מפחדת לגור פה, אני מפחדת למות פה מפיגוע או ממלחמה, ואני לא רוצה ששלושת המלאכים שלי שנתתי להם חיים ימותו פה גם בגלל זה, מצטערת בגלל שאני יהודייה או ילדי יהודים אני לא מוכנה למות!! או שילדיי ימותו!! סבתא שלי ז"ל אמא של אמא שלי ז"ל הייתה ניצולת שואה וגם סבי ז"ל לסבתא שלי היו עשרה אחים מתוכם 7 הושמדו במחנות +אבא שלה וכל הדודים שלה היא עלתה לארץ הכירה את סבא שלי ז"ל שגם משפחתו מלבד אחות אחת שנשארה גם הושמדה על ידיי הנאצים ימח שמם! ומה זה נתן הם ילדו את אמא שלי שילדה אותי שילדה עוד שלושה ילדים בכדי שימותו על איזה אוטובוס שיתפוץ או קניון שיתפוץ?!! בשביל זה הם עלו לפה??!!זה היה החלום שלהם שנמות ככה לחינם?!! קשה לי עם זה מאוד, יחד עם זה שאבא שלי הוא צבר שהוריו והורי הורי הוריו נולדו פה, ואני עומדת לעזוב להונגריה וילדי לבטח יתחתנו ויולידו את ילדייהם שם ואני הולכת לסגור פה את שרשרת המשפחה שלי כמו שאחותי עשתה, זה כואב מאוד כי זה לא היה החלום של הסבא והסבתא רבא שלנו, אבל אני מפחדת לחיות פה זו ארץ אוכלת יושבייה! הן מבחינה בטחונית והן מבחינה כלכלית. אז אני בעוד חודש בדיוק אומרת שלום למדינה שלי ששרתי בה שנתיים וחצי בצבא, שנולדתי בה, שהלב שלי באיזה שהוא מקום נשבר עקב העזיבה, אבל לצערי כולי סמוכה ובטוחה שלום לא יהיה פה לעולם! עד שאחרון היהודים ימות פה הם לא יניחו לנו, לצערי בזה אני מאמינה! תכעסו עלי אבל ככה אני מרגישה, עצוב עצוב, כי עוד המון כמוני חושבים כך ועוזבים פה את הארץ, ואתם האמיצים שנשארים פה או מבחינה אידאולוגית או שפשוט אין ביכולתכם לעזוב, אני מצדיעה לכם, ומתפללת שתמצאו פה את השקט. אמן!!