לחץ באיזור העין שלישית

[אזרח בעולם הוירטואלי]

מענין מאוד

כמ.. שהתנסה במסעות אסרטלים
קודם כל--תבדוק עצמך מבחינה רפואית שהכל כשיר
כי לא צריך שום תחושה ושום כאב ההפך הוא הנכון
אחרי המסע האסטרלי מורגש אנרגיה מחודשת.

יש כמה סוגים של מסעות אסטרלים
יש מסע אחד-של ראייה מרחוק שבוא הרוח שלך עוזבת את הגוף ועוברת לראות עם מי אתה מדבר בטלפון ולא מפעיל מצלמה. התחושה הראשונה שמופעלת היא ראיית השמיעה ועדין הגוף הפיזי נמצא במקום שלך עד שנכנס למצב תרדמת זמנית הרוח שלך מתרחקת פיזית מהמקום שלה וזה יכול להגיע לאלפי קילומטרים

מסע אחר-הנחשב "טכניקת מונרו" אני אישית מכנה זאת טכניקת השומר
כי אחרי שיושבים על כיסא ועושים תרגיל ריכוז מרגישים עייפות ושוב נופלים לשינה ושוב מתעוררים..ממש כמו שומר בלילה. עד שנופלים ויוצאים מהגוף בסביבה הפיזית שלך וממש כמו בסרטים הבדיונים אפשר לעבור דרך קירות ואפילו לראות את הגוף שלך מבחוץ

מסע אסטרלי אחר-הוא לשבת מול אדם מסוים לעשות תרגילי ריכוז ופשוט להכנס לסרט קולנוע שבוא אתה רואה כמו סרט ואף שומע קולות ורואה תמונות מהעתיד של אותו אדם היושב מולך..אם תפתח את העיניים לפני "שתצא מהסרט" יש סיכוי שתאבד הכרה .

אני בטוח שיש עוד כמה סוגים של מסעות אסטרלים שזה כולל גם חלומות ועוד..אך עוד לא גילתי את זה.

בכל מקרה לא צריך להיות שם תחושה של אצבע.
אפשר לשאול איזה תרגילי ריכוז אתה עושה?

 

[kikona126]

מעניין מה שאתה אומר

אף פעם לא ניסיתי לסווג את סוגי המסעות שלי.
חוויתי עוד סוגים. אחד מהם התחיל כמסע אסטראלי ולאחר מכן כניראה שממש התרחקתי מהגוף וכבר הפכתי למשהו אחר.
&nbsp
לי היה קורה שבזמן ספורט הייתי רואה את ההישג שלי מהצד, פשוט הייתי מתבונת בעצמי עולה להנחתה.
&nbsp
דוגמא יפה למסע אסטראלי אפשר למצוא בפסיכולוגיה, הרבה אנשים (במיוחד ילדים) שעוברים אונס מספרים שבזמן האונס הם לא בגוף שלהם אלא צופים מהצד, ממש רואים את כל מה שקורה ואפילו את עצמם מהצד, בפסיכולוגיה אם אני זוכרת נכון קוראים לזה ניתוק, ומסבירים את זה בכל מיני תיאוריות מגוונות, לפי איך שזה ניראה ומתואר זוהי זריקה של גוף אסטראלי כדי לא להתערבב עם רגשות הכאב.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

ספורט -דופק הלב

בהחלט יש קשר למצב הפיזי של האדם במיוחד אם לפני זה הדופק הלב שלו עלה כתוצאה מאמץ פיזי ,לא חייב להיות ממש ספורט ,כמו עליה במדרגות של כמה קומות ולפני זה הליכה מהירה לבנין..

לגבי אנשים שעוברים טראומות כמו אונסים שהזכרת הם פשוט מתנתקים מעצמן כמה שאפשר אך זה לא מסע אסטרלי זה מצב פיסכולוגי .

תמיד יש אנשים שלא יאמינו וילכו להסברים פיסכולוגים
כמו שיש אנשים שלא יאמינו שיש רוחות רפאים בעולם ויש אנשים שרואים אותם מול העיניים שלהם.תמיד אנשים ילכו לכיוון הדתי או פיסכולוגי

הזכרת לי מאמץ פיזי שעשית בספורט-לפני כמה שנים טובות..רצתי ברחוב וכל פעם שהייתי לקראת הסוף הייתי מודד מרחק רב ומסתכל בשעון ומנסה לשבור את השיא שלי עד לנקודה בה בחרתי יום אחד פשוט המחשבה שהייתי חייב לעשות את זה ובעת הריצה המהירה בכלל עלו לי מחשבות אחרות...הרגשתי שאין שליטה על הגוף והגוף פשוט טס במהירות מטורפת לקראת הסוף לא יכלתי לעצור בנקודה והמשכתי עוד קצת ולבסוף הלכתי הלוך חזור כי הרגשתי כאב חזק בצד ימין אך משחרר והרגשתי פול אנרגיה. אני חושב שגם זה סוג של מסע אסטרלי אך מודע .

כבר נכתבו כתבות על אימא שהיתה יכולה להרים מכונית כדי להציל את בנה הקטן והאימא הזאת לא ממש מרימה משקולות..המחשבה שלנו יכולה להוביל לדברים שבחיים לא חשבנו שנצליח לעשות.