רשימה אחת (הסברים בפנים).
למען האמת, שתי הרשימות מורכבות מאלבומים טובים. כן, טובים. אז מה הבעיה? שוב, הבנאליות. ואני לא רוצה להיות חזיר ולדרוש אוונגארד מטורף (אותו בטח תספק ציף "אני יודעת משו שאתם לא יודעים על מוזיקה, חבורת פוחזים" ציף.) אבל, בכל זאת, הרשימה הראשונה נגעה בי יותר (פפפאאאגג)... לא יודע, אולי זו המוזיקה הישראלית, אולי זו ההברקה עם ששת, ואולי זו העובדה הפשוטה שאני תמיד מצביע לרשימה הראשונה, הרגל מוזר שלקחתי עימי עוד מהליגה הקודמת ("ליגת השירים", אותה פארסה מביכה שהתרחשה פה לא מזמן). יום מוזיקלי וטעים לכם. וביי.