לידה טבעית בבית חולים

[טלימה]

../images/Emo6.gif

בנות... את כל זה אני יודעת, אבל פשוט היה לי dead-end, לא הגעתי לשרשור הזה מכל הודעה שהיא באותו שרשור. אולי הבוקר זה יעבוד, לפעמים הוא ככה, ה-

 

[debby12]

מצטרפת לדיעה שיש הבדל גדול

אבל דווקא מאספקט טיפה שונה. מה שכתבו לך פה היה יותר בכיוון של "לא הייתי מצליחה להירגע שם כמו בבית". מהיכרותי הוירטואלית-בלבד איתך זו דווקא נראית לי נקודה פחות רלוונטית לגביך - כי התרשמתי שאת דווקא מרגישה רגועה יותר בסביבה של בית חולים [וזה לגיטימי - רוב הנשים מרגישות כך]. קודם כל הייתי רוצה להוסיף עוד דרגת ביניים. יש לידה בבית חולים, יש לידה בבית ויש לידה חוץ-אשפוזית - שהיא בדרגת ביניים בעיני (כמו למשל בצימר לידה של אילנה נניח, או בחו"ל במרכז לידה שאין לו שום קשר לא גיאוגרפי ולא מינהלתי לבית חולים). ה"מרכז הטבעי" בתה"ש, עם כל הכבוד לו - שייך לדרגה של לידה בבית חולים. מה זה אומר בעצם? זה אומר שביה"ח תה"ש הוא ה*בוס* הוא קובע את הכללים ואת שבויה לחלוטין בפרוטוקולים שלו [ואם אני לא טועה אגב, תה"ש ידוע כאחד מבתי החולים בעלי הפרוטוקולים ההתערבותיים ביותר במרכז - כך לפחות היה כשביררתי בסוף 2003]. אין לי מושג מה הפרוטוקולים שם - אבל אני מנחשת "על עיוור" למשל שאם כבר ירדו לך המים - לא ירשו לך להיכנס שם לאמבטיה/ג'קוזי. אני לא יודעת אם זה חשוב לך - אבל זו סתם דוגמא. יתרה מזו - אפילו אם תשאלי עכשיו אם זה אפשרי ויגידו לך "כן בטח" - יכול להיות שברגע האמת (אחרי שהשלת מעליך אלפי שקלים בשביל התענוג) הם ישנו את דעתם סתם כי המיילדת באותו רגע תחליט שזה "מסוכן". לזה התכוונתי שאת "בידיים שלהם" תוסיפי לזה שעם עולה בליבם ספק-ספיקא הכי קטן שאת לא בסיכון נמוך-מים-המלח (נגיד - ימדדו לך לחץ דם והוא יהיה קצת גבוה מההתרגשות הטבעית שבלידה ראשונה), הרי הם יעיפו אותך מיד לחדר הלידה הרגילים שלהם ויקיץ הקץ על המרכז הטבעי. מה שחשוב לי להדגיש גם פה זה שהם יחליטו על זה. לך לא תהיה מילה בנושא. אבל נניח וצלחנו את כל זה והיתה לך לידה טבעית נפלאה במרכז הטבעי של תה"ש (אגב - מדהים כמה דיסוננטי נשמע לי השילוב של "מרכז טבעי" ו"תה"ש") - עכשיו הגענו לקטע האשפוזי הרגיל. הם יחטפו את התינוק לשקילה (דחוף - הוא הרי הולך להתפוצץ...). בשיקול דעתם המלא הם יחליטו איך מתי ולכמה זמן להפריד אותו ממך (למשל כי הוא יאבד טמפרטורה וייזקק לחימום אחרי שהם בטמטומם ישטפו אותו דבר שגורם לו לאבד טמפרטורה. ו"אסור שהוא יתחמם על הגוף שלך - עדיף כמובן מנורת חימום בתינוקיה"). הם גם עשויים להחליט לדחוף לו תמ"ל שעשוי לדפוק לכם את ההנקה. שוב - יש לך את היכולת להתנגד - אבל שני דברים: 1. אף אחת לא רוצה ללדת באווירה של מלחמה (אפילו אני הפסיכית...); ו....2. קשה לך להעריך נכון את המצב שתהיי בו. אני יודעת כי הייתי שם. אחרי לידה את פגיעה, כאובה, ההורמונים משתוללים לך בגוף, אם זו לידה ראשונה את עשויה להיות חסרת בטחון - איכשהו האסרטיביות דוהה (אפילו אני איבדתי את רוב האסרטיביות שלי ביום-יומיים אחרי הלידה). אז כשתבוא רופא/ה לצעוק עליך שחייבים לתת תמ"ל כי אחרת את "מסכנת את התינוק שלך" - סביר להניח שתקשיבי, ויכול להיות שאחר כך תתחרטי. בקיצור - יצאה לי מגילת אסתר. אבל הסיכום לדעתי הוא שההבדל הוא בכך שאת "בידיים שלהם" וחייבת לפעול לפי "הכללים שהם מכתיבים לך". זה יכול לצאת עדיין חוויה טובה עבורך בסוף, ואני מאחלת לך שכך יהיה. אבל חשוב לדעתי להפנים מראש שזה מה שאת הולכת עליו. אה - ועוד שאלה לגבי ההבדל -- הם מאפשרים לך לבחור את המיילדת? להכיר אותה מראש?

 

[כרמית מ.]

ההבדל בין "לידה טבעית" בבי"ח

ללידת בית הוא כמו ההבדל בין טלפון צעצוע מפלסטיק לילדים, לטלפון אמיתי. אולי נראה דומה (אם לא מסתכלים מספיק טוב), אבל רק מאחד מהם אפשר להתקשר באמת... יש נשים שמצליחות ללדת לידות טבעיות באמת בבי"ח - שילוב של ידע, יכולות יצירת בועה, והרבה מזל. (וב"טבעי" אני לא מתכוונת רק לבלי זירוזים ומשככי כאבים כימיים). כתבו כאן כבר על אספקט כוס התה (מקשרת את ההודעה המקורית, לא זו שהועתקה לכאן). העובדה שאני בטריטוריה שלי, ש*אני* בעלת הבית, ולא האורחת - היא הבדל עצום. בנוסף - במרבית ה"חדרים הטבעיים" בבתי החולים (ובתה"ש בפרט), יש הרבה רושם, ומעט מאד דמיון ללידת בית. הנהלים אמנם יותר חופשיים מאשר בחדרים האחרים, אבל עדיין ידרשו מוניטור (נדמה לי 20 דקות בכל שעה. המון.), המיילדת לא מוכרת מראש (חשיבות עצומה!) ונדמה לי שגם מתחלפת בסוף המשמרת. שלא לדבר על הסיכוי שבסוף לא יתנו לך ללדת בחדר הטבעי, כי "המוניטור לא יפה". וזה עוד לפני שדיברנו על עצם הצורך להתארגן לנסיעה אל בית החולים - וגם בחזרה, עם תינוק קטנטן. על נהלי מחלקת יולדות (בררר) ועל לישון ולהתקלח במקום כזה, במקום אצלך בבית, במיטה שלך (מה שנקרא: אל תצפי למנוחה). כשהתחלתי את מסעי לקראת לידה טובה, הצטערתי שאין בארץ מרכזי לידה (אז לא היו גם ה"מזויפים" שיש היום), חשבתי שזה פתרון אידאלי. בהמשך, גיליתי שמה שהכי נכון עבורי, זו לידת בית - גם אילו היה סמוך אלי מרכז לידה מושלם. כמובן - שכל אחת זכאית לבחור לעצמה את מה שהיא מעדיפה. אבל חשוב לדעת שהמרחק בין לידה כזו ללידת בית הוא עצום, כמעט לא בר השוואה (ומי שמשווה, זה בד"כ מישהו שלא נכח בלידת בית, אלא רק קרא עליה).

 

[valeta]

או קיי, מקבלת את מה שאתן אומרות

מה אני אגיד לכן-הלוואי שהיה לי האומץ ללידת בית. אני כשלעצמי מרגישה שכן התקדמתי המון מאז ההודעה הראשונה שלי בפורום. אני כבר "מעיזה" לקרוא ולהתלהב מתיאורי לידות ולא עסוקה רק בקושי ובפחד. אני פשוט מנסה לסדר לעצמי את התנאים הכי טבעיים במסגרת המגבלה של בית חולים, ואולי אני קצת משלה את עצמי שזה דומה "לדבר האמיתי". בכל אופן תודה על התגובות. את בעלי, אגב, אני מכינה כל הזמן לקרב/מלחמה שאולי צפויים לנו עם הצוות, בתקווה שלא.

 

[swann]

"הדבר האמיתי" מאוד אינדיבידואלי

ומשתנה מאישה לאישה. כמו שאני רואה את זה, ככל שקראתי יותר בתקופה האחרונה - הבנתי מהו בשבילי הדבר האמיתי (עוד לא מנסיון). כלומר - מה אני הייתי רוצה בלי פשרות. הגישה שלי השתנתה עם הזמן כי לידת בית ממש לא באה בחשבון אם היית מדברת איתי לפני שנה למשל. קראתי, נמשכתי והמסקנה שלי היא מסויימת. כל אחת מגיעה למסקנות שלה למה שהכי מתאים לה. לא לכולן מתאים בבית, גם אם הרעיון נשמע מושך וירגישו בטוחות יותר בבית חולים. העיקר שתדעי איפה תרגישי הכי שלמה עם ההחלטה שלך, לא משנה איפה זה. ותודה שפתחת את השרשור, שוב למדתי כמה דברים מהמשתתפות בעלות הנסיון כאן.

 

[אורניקי]

לפעמים צריך לחוות לידת בי"ח אחת כדי

להגיד אחר כך NO MORE ובהמשך לאספקט כוס התה: ילדתי ב1 בלילה. כשעברתי מהסלון (שם ילדתי) למיטתי הנקיה והריחנית, ביקשתי מכל מי שער לבוא ולתת לי נשיקת מזל טוב. אח"כ כולם נרדמו, אני לא. בבוקר קמתי, ובדרכי למקלחת הכנסתי את הבגדים והתחתונים שלי למכונה והפעלתי. כל כך פשוט. כמה מסובך היה בבי"ח להסביר לבעלי: תביא לי מהמגרה השלישית את החזיה השחורה ותכניס למכונה את הבגדים שבהם הגעתי לבי"ח כשירדו המים וכו'... ולסמוך עליו שיזכור זאת כשיגיע לבית ההומה ולצרכים המרובים של כולם. לקום בבוקר כשכולם מסביבי, ובעיקר לראות את בעלי ואת כולם, ולא לנסות "להתקרב" בשלט רחוק דרך שיחות טלפון ארוכות שמנסות להביע את מה שלא ניתן במילים. (אגב, למי ששאלה, הגדולה שלי בת21 , אני בת 42, לא חלמתי מעולם על משפחה גדולה, סערות החיים הביאו תובנות חדשות...וזרמתי עם החיים)

 

[סטיוויה]

אפילו אם יורשה לי לחדד את דברייך

לפעמים אותה אישה עצמה רוצה לידת בי'ח וכמה שנים אחר כך היא כבר במקום עם עצמה שבו היא רוצה את הבית.

 

[אורניקי]

בהחלט, בלי שום ספק.

אנחנו מתפתחים ,מתבשלים, מסתכלים על דברים אחרת, וגם מקבלים בטחון בעצמנו לצורך קבלת החלטות ולקיחת אחריות. וכשהחלטנו ללדת אצל אילנה, עדיין היה כביכול ברור מעל לכל ספק, שבבית *שלנו* אין מצב ללדת בבית, עם כל הילדים וכו'. והנה, פתאום שנתיים אחרי זה התחיל להיות מציאותי, ונראה מתאים ונהדר...

 

[swann]

את יכולה לקשר/לצרף את סיפור לידת

הבית? זכור לי שקישרת לכאן את הלידה בצימר לא מזמן.

 

[אורניקי]

הוספתי אותה לאתר שלי

אז אפשר למצוא אותה שם

 

[swann]

אז כנראה שלא הבנתי

את הסיפור הזה קראתי (בקישור ששמת כבר, שהיה דווקא מפורום אומנות הלידה). מאז היתה עוד לידה בבית שלך? - אם כן, את הסיפור הזה הייתי רוצה מאוד לקרוא.

 

[כרמית מ.]

מסכימה

כשהשוויתי ל"דבר האמיתי" התכוונתי רק שלקרוא ללידה בחדרים בבתי חולים "לידת בית בבי"ח", כמו שהם מנסים לשווק - זה חיקוי עלוב למדי. מי שלידה בבי"ח מתאימה לה, ולא משנה באיזה חדר - יופי לה, וזה הדבר האמיתי עבורה (באותו זמן). חשוב בעיני לבצע בחירה מודעת, מתוך הבנה אמיתית של האפשרויות. מעבר לכך - כל אחת ובחירותיה. גם אם מישהי בוחרת ללדת עם אפידורל, לאחר הבנת המשמעויות, החסרונות והיתרונות - זו לידה אמיתית שיכולה גם להיות מצוינת - עבורה.

 

[debby12]

אל תצטערי בכלל ../images/Emo24.gif

להיפך. לידת בית זה בכלל לא מתאים לכל אחת (ואם מסתכלים על הבחירות שנשים עושות - אפילו יותר מתאים לומר שזה כנראה לא מתאים לרוב הנשים) אני דווקא מוצאת את הודעתך מאוד משמחת - עצם זה שהבאת את עצמך למצב שבו תגיעי ללידה מתוך ידע ובטחון בעצמך ובגופך במקום לבוא ממקום של פחד-משתק זה נפלא בעיני. כבר העצמת את עצמך (עוד לפני שהחלו הצירים

) -- "שווה" - לא? אני מאחלת לך חויית לידה טובה ומעצימה

 

[סוס של נייר]

../images/Emo45.gif מה שהיא אמרה

זו הלידה שלך, בחרי מה שנכון עבורך

 

[tmaz]

תבורכי על התהליך שאת מחוללת בעצמך

נשמע מדהים. "לא עסוקה רק בקושי ובפחד" - את יודעת כמה אנשים מייחלים להגיע למצב הזה? ויש כאלה שאפילו לא מתארים לעצמם שהוא אפשרי. זה שינוי איטי ומעמיק. קחי את הזמן שלו ואל תעזי להתנצל בפנינו

מה שכן: למה דווקא תל השומר? לא שיש לי ניסיון בלידות - אבל כן קראתי די הרבה תיאורים וחוות דעת על בתי חולים, ותל השומר יצא הכי פארש מכולם. (כתבתי לך את זה יחד עם עוד כמה פרטים והרהורים בסוף השרשור הקודם שפתחת, על לידה מעצימה). ועוד שאלה, מה שבאמת רציתי לשאול: למה התכוונת ב"הדבר האמיתי"? מה זה הדבר האמיתי מבחינתך? לאיזה איכויות של הלידה את מתכוונת? שיהיה לך המון בהצלחה

 

[ayala26]

אני ילדתי שלשום בכזה מקום

בהולנד ואחרי הלידה חבר שלי אמר, ואת רצית לצעוק ככה בית והוא צודק כי איפה שאנחנו גרים היתה לי שם יותר פרטיות

 

[כרמית מ.]

מה הבעיה לצעוק בבית?

קודם כל, לרוב בפועל לא שומעים (אפילו בקיבוץ, עם "קירות מנייר"), וגם אם כן - זה לא שאני יולדת כל יום. אפילו אם זה 13 פעמים תוך 21 שנים... (וזו הרי לא ממש דוגמה ממוצעת) זה עדיין נותן לי את הזכות אפילו להפריע לשכנים (לא בכוונה, אבל בלי נסיונות מיוחדים להיות בשקט, מעבר לנניח סגירת חלון אם זה שעות המנוחה). זה לא רעש. זו לידה.

 

[סטיוויה]

אני צעקתי כהוגן בבית

ואנחנו גרים במקום מאד שקט במדבר,בבתי קרקע קרובים. השכנה עם הקיר המשותף לא היתה בבית באותה שעה(צעקתי בערך חצי שעה). השכנה ליד שמעה ויום אחרי הלידה שמעתי אותה מתלוננת על הרעש. טוב,אבל היא בהמה בכל מקרה,היתה מוצאת על מה להתלונן. עבורי זה היה תרגיל מצויין בלא להתייחס למה שמסביב ולהתמקד בעצמי.

 

[valeta]

מבחינתי לידה שהיא "הדבר האמיתי"

(כרגע לפחות) זו לידה שבה יש לי לגיטמציה לחוש ולבטא את כל מה שעובר עליי, בלי לשאול את עצמי באותו הרגע איך אחרים קולטים את זה או מה הם חושבים עליי. בגלל זה קשה לי לחשוב על חדר סטנדרטי בבית חולים, על רופא שמידי פעם נכנס לחדר או על סטז'רים שמבקשים להציץ (גם אם הם פנו אליי קודם בנימוס), או על החשש ששומעים אותי (מודה-אני ארגיש נורא לא בנוח לנוע ולהשמיע קולות כי אני אחשוב על מה שנמצא מעבר לדלת-מהיכרות עם עצמי הדרך לאפידורל תהיה מאוד קצרה אז). האינטימיות והיכולת להשתחרר מעכבות ומבושה-זה מה שאני מאחלת לעצמי. בחרתי במרכז לידה טבעית בתה"ש כי בשלב הנוכחי שבו אני נמצאת זה נראה לי האיזון הרצוי לי בין הצורך שלי בלידת בית חולים, לבין הרצון למקסימום פרטיות. בכל זאת, מהתרשמותי, מדובר במשהו שונה מחדר לידה רגיל. אפילו העיצוב של החדר (מעין צימר מאובזר "וביתי")השרה עליי רוגע. הבטיחו לי שרופאים לא נכנסים לשם ושנהיה רק אני, בן זוגי והמיילדת. לגבי יכולת ההתאפקות שלהם-נחיה ונראה. הבטיחו שלא על כל "פיפס" הם מריצים לחדר הרגיל. היו שם עד היום כ-70 לידות. מתוכן-5 הועברו לחדר לידה רגיל בעקבות בקשות היולדת לאפידורל, ואחת-לניתוח. זו דווקא סטטיסטיקה מעודדת.

 

[tamarama]

ילדתי בחדר טבעי בבית חולים

אוי יצא לי מאוד ארוך, סליחה... טרם ילדתי בבית אבל אני יכולה (תרתי משמע) לעשות תואר בתיאוריה של לידות הבית

. המשותף היחיד הוא אי השימוש בתרופות, וגם זה רק אם את מאד מכוונת לחדר הטבעי ונופלת על מיילדת עם אוריינטציה טבעית. מעבר לזה, נוחיות אין (לקום באמצע הצירים או ירידת המים, להתלבש, לקחת תיק, להכנס לאוטו, לעבור קבלה טפסים בדיקות ושיאשרו לך שמותר לך ללדת) פרטיות ממש אין. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא לא להשאר לאשפוז שלם אלא להשתחרר הכי מהר שאת יכולה. הייתה לי לידה יפה ומעצימה, אבל ממרחק הזמן שעבר אני מבינה שבבית הרבה דברים לא היו קורים. היתה מיילדת נהדרת ו"זורמת" אבל מה לעשות היא מיהרה הביתה ולא ראיתי אותה שניה אחרי שיצא התינוק, השילייה יצאה כבר בנוכחות אחות שאיני מכירה, איני יודעת אם היא אחות מיילדת, שלחצה לי על הבטן למרות התנגדותי הנמרצת (באינסטינקט, לא בכוננה, נתתי לה כאפה כי היא סירבה להפסיק והכאיבה לי...). האשפוז היה איום ונורא, נאבקתי על כל הנקה וכל מקלחת, מצבים מגוחכים בהם עליך לקבל אישור להחזיק על הידיים את בנך.(אמרו לי "כי אין ביטוח אם תפלי והוא יפול איתך", או משהו כזה...) יש איסור על מי המלויים שאיתך, מגבילים את הזמן שמותר לך לשהות במים או בחדר הטבעי, כל מיני "קטנות" כאלה שהופכות חוויה טובה לחוויה שבה את ילדה קטנה שמנסה לרצות את "הגדולים" ולהיות בסדר עם כולם, שלא יכעסו... אני רוצה לספר, שבזמנו היה לי מאוד חשוב וברור שהלידה תהיה טבעית ככל האפשר אבל לידה בבית היתה בגדר רעיון יפה שהרגיש לי מאוד נכון אבל לא בר-יישום מבחינתי, מהמקום בו הייתי. רק הרעיון של ללדת לידה טבעית היה אז מאבק מהפכני שגרר תגובות סוערות מהסביבה... היום כשאני מכירה עשרות יולדות בית ואף נשים שיולדות ללא עזרה, והם לא נראות לי משוגעות, אני מבינה שעברתי תהליך שהייתי צריכה להבשיל לתוכו, דרך החוויה הטבעית-אך-ביתחולימית, לידיעה ברורה שהלידה הבאה אין לה מקום בבית חולים. ואם את במקום הזה, חשוב שתלמדי ככל הניתן על הפיזיולוגי של הלידה ועל מה את יכולה לעשות ולא לעשות בבית החולים (דרך אגב תה"ש נחשב מקום התערבותי להחריד). ואת יכולה לעשות לידה נפלאה בתוך בית החולים, אם לא תפחדי ותהיי מלומדת ותדאגי שמי שילווה אותך יהיה מלומד גם הוא.

!!