לידות בית ומרכזי לידה

[מאמיה]

לידות בית ומרכזי לידה

שלום לכולם, שמי מיה, אני חדשה בפורום. ילדתי שני בנים בלידות ללא אפידורל בבי"ח ופתאום נכנס בי ה"ג'וק" אולי ללדת לידת בית. עד כה אני בעצמי פחדתי מאוד מהסכנות העשויות לקרות בלידה וחוסר צוות רפואי וחדר ניתוח בשעת מצוקה. עכשיו התחלתי לשקול את הרעיון ללדת בבית הוריי שקרוב כ-5 דק' לשיבא. בעלי הטיל (כרגע) וטו מוחלט וציין בדיוק את כל הפחדים שלי. הייתי שמחה לקבל קצת יותר מידע לגבי סכנות והתמודדות איתן בלידת בית. כמו כן הציע לי מיילדת שאני מכירה לשקול מרכזי לידה. לטענתה במרכז לידה היתרון שיש תנאים מצוינים ללידה טבעית לפי בחירתי, פלוס העובדה שנמצאים בבית יולדות מה שירגיע את הבעל פלוס זה שאם הלידה ארוכה איש הצוות מתחלף וזוכים למיילדות עתירות נסיון שלא מתות מעייפות. אני רק בתחילת דרכי ההריונית (שבוע 4) כך שיש לי הרבה חודשים כדי לקבל את ההחלטה. אשמח להפניות לכל מקור מידע, מאמרים וספרים בעברית ובאנגלית. וכמובן פניתי אליכם להמלצות אישיות וחוות דעת אישיות.

 

[מאמיה]

אחרי קריאה קצרה

האם אחרי לידת בית חייבים לעבור עם התינוק לביה"ח? קראתי את ניפוץ המיתוסים של אילנה. התחושה שלי לגבי תמותת תינוקות או אמהות היא שבמקרי חירום התוצאה משהייה בבי"ח היא שיש סיכוי להצלת התינוק או האם בעוד שבבית זמן ההגעה עשוי להיות מכריע. שמעתי על תינוק שנולד בבי"ח עם מום בלב. הצינורות בלב היו מחוברים הפוך. ניתוח חירום הציל אותו. מה היה קורה אם התינוק הזה היה נולד בבית? נראה לי שלהגיד תמותת אמהות ותנוקות היא זהה לא ממש פותר את החששות.

 

[כרמית מ.]

לא חייבים לעבור עם התינוק לביה"ח

אפשר כמובן, אם רוצים (לא שאני רואה סיבה לעשות את זה, אם הכל בסדר). בבית קורים פחות "מקרי חירום". כשהם קורים - אם זה במהלך הלידה - יש מיילדת שיודעת לזהות את המקרים לפני שהם בשלב הקטסטרופה ולהעביר לבי"ח. כשמדובר על סיבוך מיידי - לפעמים היא יודעת לטפל בו. לפעמים לא - אבל גם בבי"ח לא תמיד מצליחים להציל - ושם הם לרוב מזהים את הבעיות רק כשהם באמת "מקרי חירום" (שלא לדבר על כך שחלק ניכר ממקרי החירום הם איטרוגניים, כלומר, כתוצאה מהטיפול בבי"ח). לגבי התינוק: אם המום היה ידוע מראש - לא היו מיילדים אותו בבית. בשביל מצבים רפואיים, צריך בי"ח. אם לא ידעו מראש - יתכן שהיה אפשר להבהיל אותו לבי"ח ברגע שמתברר שמשהו לא בסדר. יתכן שזה היה מציל אותו - ויתכן שלא. מצד שני - יש תינוקות אחרים, שאולי היו ניצלים ממוות או מנכות אילו היו נולדים בבית. זו המשמעות של "תמותת ותחלואת אמהות דומה". על כל תינוק שמת בגלל/למרות שהוא נולד בבית (נדמה לי שבארץ זה עוד לא קרה, אגב, אבל זה רק מזל), יש תינוק שמת בגלל/למרות שנולד בבי"ח (וכאלה אני דווקא מכירה, לצערי). לאחר הלידה, אם הכל תקין, (מומלץ שרופא ילדים יבדוק את התינוק תוך 72 שעות מהלידה - בבית, בקופ"ח או בבי"ח), אני ממש לא רואה סיבה לעבור לבי"ח. נכון - תמיד יתכן מצב חירום פתאומי. אבל זה יכול לקרות גם אחרי שבוע וגם אחרי חודש, שנה וכו'. רובנו לא בוחרים לחיות בבי"ח, למרות הסיכון הפוטנציאלי. ה"השגחה" בבי"ח, היא לא ממש יעילה: אחות אחת או שתיים על עשרות תינוקות (אם הם בתינוקיה ולא בביות). תינוק שצמוד לאמא שלו - יש יותר סיכוי שהיא תגלה/תרגיש אם משהו לא בסדר. גם המיילדת באה לביקור אחרי יומיים בערך, ויכולה לראות אם יש בעיות. גם כאן, רוב הבעיות הן לא עניין של שניות או דקות.

 

[debby12]

קודם כל ברוכה הבאה בצל קורתנו ../images/Emo140.gif

כיף לראות אותך - קחי כסא וקפה

זה פורום מצומצם יחסית (אין בו הרבה כותבות), ובפרט בסופי שבוע אז יכול להיות שבמהלך השישי-שבת לא תקבלי הרבה תגובות (לא להיעלב - זה לא אישי) עצם זה שילדת שני בנים בבית חולים בלידות ללא אפידורל - זה הישג מרשים בעיני (בחיי - לא בציניות). את הנושא של ההבדל בין לידת בית ללידה ב"מרכז לידה של בית חולים" בדיוק טחנו פה בשרשור עסיסי לפני כמה שבועות. אז אני מצרפת לך קישור - תקליקי ותראי כל מיני דעות שהובעו פה [אגב ה"מיילדת" שהמליצה לך דווקא על מרכז בבית חולים - אני מניחה שהיא מיילדת בית חולים בעצמה לא?]. גם הנושא של "אני רוצה לידת בית אבל בעלי לא מסכים" הוא מוטיב נפוץ. לצערי אני חייבת לעוף עכשיו אז לא יכולה לכתוב יותר. אבל לאט לאט נבנה לך שרשור לתפארת שיתן לך עוד פרטים. בתור התחלה - אם את רוצה המלצה על ספר בעברית: "ללדת בבית" של אילנה שמש. ספר אינפורמטיבי שילמד אותך המון

 

[מאמיה]

תודה על ההתייחסות - נשארתי מבולבלת

קודם כל תודה דבי וכרמית על התגובה המהירה לא ממש ציפיתי לקבל תגובות בסופ"ש. כרמית תודה על האינפורמציה ענית על השאלות שלי. דבי תודה על הקישור זה בדיוק מה שחיפשתי. נשארתי עם כמה מחשבות. קודם כל כבר ילדתי 2 לידות ללא התערבות רפואית ועם ביות מלא. אין לי חשש מההישארות בבי"ח או מהיציאה עם תינוק בן יומיים הביתה ברכב. וגם.... לא נראה לי חוויה קשה לילדים ולבעל לא להיות איתי יומיים - סה"כ גם הם צריכים חופש אחרי הלידה

אבל..... ללדת ממש בבית - וואו זו חוויה שלא חשבתי עליה. להכנס למיטה עם בעלי בלילה כשהתינוק/ת איתנו והילדים בחדר השני. הממממם נשמע ממש קסום. איך לא חשבתי על זה. הבעיה שזה מבטל לחלוטין את האופציה ללדת אצל ההורים שלי. אומנם יש ג'קוזי, אומנם קרוב לבי"ח, אבל אני לא אתעלק עליהם עם כלללל המשפחה לכמה ימים - נראה לי ממש מוגזם. אז נניח שהחלטתי ללדת בבית (עם הבעל עוד יש זמן להתמודד). אני גרה במודיעין ז"א הבית שלי מרוחק חצי שעה מכל בי"ח באיזור (בהנחה שאין תאונה). אם חלילה קורה איזה אסון בלידה - ביה"ח רחוק מדי. וגם מה עושים עם כל הבדיקות שהתינוק/ת יצטרך לעבור. האם אין חשיבות להבדק אצל רופא ילדים שראה מספיק תינוקות שרק נולדו? רופא הילדים שלי נפלא אבל לא נראה לי שהוא יודע מספיק על תינוק שרק נולד וגם לא על תינוק בן חודש. בהסתכלות על טובת התינוק/ת שייוולד - נניח שאין שום בעיות אם אני אדאג שלא יהיו התערבויות בביה"ח ואדאג לביות מלא, עדיפות הבית קשורה בכמה זמן חבל הטבור מחובר והאווירה בלידה. אם חלילה יש בעיות, בלידה בבית אני חייבת לעבור לבי"ח בבהילות נראה לי חוויה קשה גם על העובר שצריך להוולד וגם על הילדים שעלולים להיות בבית. וגם עם כל נסיונות ההרגעה שהמיילדת תזהה מצב חירום מבעוד מועד - מה אם היא לא?! בהסתכלות לאחור נשארתי יותר מבולבלת ממה שהייתי קודם. השאלות החשובות: 1) מה היתרונות עבור התינוק/ת בלידת בית 2) מה עם חיסונים ורופא ילדים שמכיר תינוקות בני יום 3) מה הסיכונים 4) מי מרוויח מלידת הבית התינוק/ת החדש/ה? האם? האב? הילדים? 5) איך משפיעה חוויה של לידת בית על ילדים בני 3 ומטה? אין חשש מטראומות כששומעים את אמא צורחת?????

 

[תבשיל קדרה]

אנסה לענות (תשובה חצי אישית)

1 - יתרונות - ראשית - לידת בית (שניה והלאה) מסוכנת פחות מלידת בית חולים. גם לתינוק. שנית - הילד יוצא מהרחם שלך אל הידיים שלך, ונשאר אתך במיטה/בבית. בלי טלטולים, בלי לעבור לידיים של רופאה-אחות-דקירות-רחיצה בלחץ וכו'. 2 - חיסונים אפשר גם בט"ח. אני לא רואה שום דחיפות לחסן בגיל יום. אפשר גם אחרי שיעברו כמה חודישם והילד יתחזק. רופא? ראשית, המילדת רואה את התינוק. שנית, גם רופא בקהילה יודע לבדוק תינוק בן כמה ימים. את יכולה לבקש המלצות מיולדות בית, או להזמין רופא שעובד בבי"ח. [כמו שדבי אמרה - אם משהו יהיה לא-לגמרי, את הראשונה שתראי.] 3 - סיכונים - לידה היא לידה. אני לא מפרטת (נראה לי התעסקות עם נבואות זעם), אבל קחי בחשבון שבבית החולים ישנם סיכונים שנגרמים ע"י השהות בבית החולים (בגלל ההתערבויות וחוסר היכולת לחכות בלי לעשות). זה מתקזז כך שפחות מסוכן בבית. 4 - מי מרוויח קשה למדוד רווח, וזה תלוי בנפשות הפועלות. מבחינתנו - העובדה שלא צריכה היה לצאת מהבית, לנסוע, להתארגן, לאפסן את הילדים איפשהו, להסיע חזרה, להתקשר, לדאוג - הקלה מאוד. 5 - הילדים שלי לא בטראומה

בסיפורי הלידה שקראתי, הילדים ידעו לווסת לעצמם את המינון המתאים (אמא יולדת, והילד הולך ומשחק במשהו אחר, או ממש נמצא שם ויונק תוך כדי). אצלינו - אמי הגיעה כדי להיות עם הילדים.

 

[mise]

בהקשר של "גם אני רוצה (..) בעלי לא"

יש את המאמר החביב עליי של שרהלה (לא מוצאת אותו במאמרי הפורום), מצ"ב קישור:

 

[mise]

ועוד אחד של שרהלה:

 

[מאמיה]

או.קיי אני צריכה מחקרים

כדי לשכנע את הבעל. יש לי בעל ריאלי, ראציונלי, כדי לשכנע אותו אני צריכה מחקרים שיוכיחו לו שלידת בית לא יותר מסוכנת. וזה כשלוקחים בחשבון אי-התערבות רפואית בלידות בית החולים שלי. עד עכשיו ממה שקראתי לידת בית ולידה בבי"ח יש בהן אותם סיכונים בגלל ההתערבויות. ובעלי אומר ובצדק - אבל לא היו אצלך התערבויות. בשביל זה הרופא שלי הוא מיילד בכיר בבי"ח כדי שתמיד אפשר לבקש ממנו שישתיק ת'לחץ ועד כה זה עבד.

 

[mise]

מצ"ב קישור להודעה של כרמית -

ושימי לב לחתימה החדשה של כרמית, מתוך אותו מאמר: ארגון הבריאות העולמי: בלידה שניה ומעלה התוצאות בלידת בית טובות משמעותית מאשר בבי"ח.

 

[תבשיל קדרה]

אני מציעה לכם להפגש עם מילדת

(עדיף זו שאת שוקלת ללדת איתה) יש בעלים שזה עזר להם להשתכנע. מותר לשאול אותך רגע שאלה (נוקבת)? למה בכלל חשבת על לידה בבית? מה קוסם לך בזה? ומצד שני - מה מפחיד/מדאיג אותך?

 

[מאמיה]

דכאון בזמן ההריון

חשבתי על לידה בבית כי ממילא אני מתכוונת ללדת בלי אפידורל ואני רוצה שהתינוק יישאר עליי בלי שיחתכו את חבל הטבור ואני רוצה שייתנו לי את הזמן שלי איתו בלי שינסו לגרש אותי מחדר הלידה ומניסיון העבר כשיש לחץ על חדר לידה מופעל לחץ גם על היולדת. מה שמפחיד אותי זה מצבי חירום לא מתוכננים כמו דימום למוות שלי או של התינוק וזה מחמיר לאור חששות של בן הזוג שמישהו מאיתנו ימות עד הילד הבא. העניין הוא כזה אני די החלטתי שזה מה שאני רוצה ולהפתעתי בן הזוג לא מוכן לשמוע על כך בכלל. זה ממממממש מלחיץ אותו עצם המחשבה. הוא לא מוכן לקרוא שום דבר וכשאני מספרת לו על דברים שקראתי הוא נסגר, דבר שלא מאפיין אותו בכלל. הוא כל כך לחוץ מהדיון הזה שנראה לי שהוא מצטער שנכנסנו להריון בכלל.

סיכמתי איתו שזה מה שאני רוצה אבל כיון שאני מכבדת את רצונו לא אעלה שוב את הנושא. אז עכשיו אני במבוי סתום. התחלתי לחשוב איך לדרוש את כל מה שאני רוצה בביה"ח. רציתי להתנדב בחדר לידה ועצרתי את התהליך מחוסר זמן. עכשיו נראה לי שאני חייבת להתנדב כדי שאם אגיע לשם ללדת יכירו אותי ויכבדו את רצונותיי. בקיצור, אני די בבאסה. אשמח לשמוע אם מרכזי לידה בבתי חולים באמת מכבדים את הרצונות שלי או שחבל על הזמן והכסף. ואם כן מה מומלץ.

 

[מאמיה]

החלטה לגבי לידה ובעל

אני מסכימה שאם אני אדע בודאות שזה מה שאני רוצה יהיה לי יותר קל לשכנע את הבעל. אני גם מסכימה שאם זו ההחלטה שאקבל הבעל יכבד את ההחלטה שלי גם אם לא אשכנע אותו. אבל.... מאוד חשוב לי לשכנע אותו. מאוד חשוב לי להפריח את החששות שלו. אני לא אקבל החלטה כזו בניגוד לדעתו. ההריון והלידה בעיניי הם של שנינו וכמו בכל דבר אחר בהורות צריך למצוא את שביל הזהב. המאמר בקישור קצת תקיף מדי לטעמי. אם אני לא רוצה לידת בית זכותי המלאה ואני לא זקוקה לבן זוג כדי להסתתר מאחורי התירוצים שלו. זה גם מאוד טבעי בעיניי להתלבט בסוגייה הזו אם מתאימה לי לידת בית או לא עד הרגע האחרון. מהמאמר משתמע "טוב את לא רצינית אין טעם בדיון". (אל תחשבו שתיפטרו ממני כל כך בקלות)

 

[mise]

איך שאני מבינה את המאמר

(נדמה לי שלזה שרהלה התכוונה), הוא מיועד דוקה לאלו שבאות ללידת בית מתוך טרנד/שנאה לבתי חולים/או כל סיבה אחרת שטחית ולא מתוך מחשבה ואחריות.

 

[swann]

הייתי במצבך לפני כמה חודשים

והתבטאתי בדיוק כמוך, גם לגבי לא לשכנע את הבעל וגם אני לא הייתי סגורה על זה. נתתי לו קצת לקרוא, קראתי בעצמי, המשכתי לקרוא עוד בפורום הזה ובאתרים אחרים. היינו בפגישה עם המיילדת. וכשאני הגעתי למסקנה שזה מה שאני רוצה (ולקח לי זמן), הוא אמר, בהפתעה גמורה מבחינתי - שאם זה מה שאני רוצה, הוא תומך אבל לאו דווקא מסכים בפה מלא ועדיין יעדיף את סביבת בית החולים. אבל קיבלתי את תמיכתו, ואני יודעת שזה מה שחשוב כשנגיע ללידה. לאט לאט זה מחלחל אצלו והוא מדבר על זה עם בני משפחה וההחלטה ללדת בבית היא עובדה וכבר לא בסימן שאלה. בקיצור, אני מציעה לך להמשיך לקרוא ולהתבשל. אני זוכרת שחיפשתי גם מספרים וסטטיסטיקות. תראי בקישורים ובמאמרי הפורום - יש מחקרים עם מספרים, וחובה חובה לקרוא את "דגים לא רואים את המים". זה עושה סדר בראש. תני לעצמך זמן. דברים שהרגשת שהשפיעו עלייך לכיוון - תני לו גם לקרוא. אם אחרי כל זה את לא סגורה על זה - אל תלדי בבית. את לא חייבת

לגבי המרחק מבית החולים - אני לא באותו מצב. אני מציעה שתדברי עם מיילדת, ותראי האם בסביבתך נשים יולדות בבית. אולי אמבולנס בהיכון מחוץ לבית שלך זה מספיק מהיר לבית החולים <גם עם פקקים>.

 

[פירולית]

יש גם את הסרט

שעשתה שירלי צ'צ'יק (אם אנני מתבלבת) הסרט מלווה זוגות מהרגע שהחליטו (או למעשה האשה החליטה באחד הזוגות) דרך הלווטים ועד ללידה בבית ורואים את השינוי שעבר הבעל מ"אני יודע איך פרות ממליטות" ועד הלידה בבית. אחד הדברים הטובים בלגור במודיעין זה שיש אצלנו באזור מילדות בית. יש 3 ממש באזור (מודיעין, רעות, מבוט מודיעין), וגם המרחק מבית חולים הוא לא גדול. אני גרה באזור וילדתי בבית (לידה מדהימה), כך שבמחינת "חוקי" מרחק את בסדר. אם תרצי עוד פרטים או סתם התייעצות, שלחי לי מסר. בכל מקרה, בהצלחה בכל דרך שתתאים לך (בעיקר) ולמשפחתך גם.

 

[טלימה]

מחקרים על לידות בית

אני יודעת שיש המון נושאים שהעלת והרבה שאלות. בתור מישהי שעוד לא ילדה ושבדומה לבעלך חשוב לה המידע והידע כדי לקבל החלטות, אני בוחרת להתייחס רק לשאלה שלך לגבי מחקרים. ספר טוב בעברית הוא "ללדת בבית" של אילנה שמש. ויש גם את "לידה פעילה". אלה ההמלצות העיקריות כי העיסוק בנושא בעברית עדין דל. עוד בעברית באינטרנט יש:

עבודת גמר בנושא לידות בית בישראל

הרצאה של אילנה שמש בנושא (שסוקרת מחקרים שונים בעולם)

את העמודים הרלוונטיים באתר של "באופן טבעי"

ותרגום של מחקר על לידות בית בארה"ב, שתירגמה ענת תל-אורן (נגמר לי המקום לצירוף של כותובות אינטרנט כקישור, אז הנה הכתובת: http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?CategoryID=113&ArticleID=339&SearchParam=%F2%F0%FA) זאת, בנוסף לאתרי הבית של אילנה שמש ושל ענת תל-אורן באנגלית באינטרנט זה כבר הרבה קל ובשביל זה אפשר להקיש לידות-בית בגוגל, google scholar, JAMA או ב-BMJ. באנגלית יש גם הרבה ספרים מעניינים ומעמיקים בנושא. הספר שאני אולי הייתי ממליצה עליו בראש כל אלה שנתקלתי בהם הוא ספרה של הנסי גואר: "The Thinking Woman's Guide to a Better Birth". (אני מצרפת קישור לספר באמאזון). השאלה המעניינת ביותר שגואר מעלה בספר הזה (וגם בהרצאות שלה) היא כיצד יכול להיות שיש לנו כל-כך הרבה מידע לגבי התועלת והבטיחות שמספקים דברים מסוימים (למשל- תחושת בייתיות ונוחות בלידה, המנעות מפקיעת המים בשלבים מוקדמים של הלידה ועוד...) והדבר אינו משתקף כלל בבטחון שאנו חשים לגבי אותם דברים או בפרוטוקולים של הלידות בבית-חולים. אני יודעת שבעיקר שלחתי אותך למקומות אחרים ולא כל-כך סיפקתי תשובות. האמת היא שבשבילי זו הדרך הטובה ביותר להגיע אל הדברים האלה ולהיות בטוחה שלא סתם מישהי אמרה לך באינטרנט שזה יותר בטוח מלידה בבית-חולים, או שהסיכונים של מצבי חירום מתקזזים עם הסיכונים של מפל ההתערבויות... אבל כדי להיות נחמדה

אני מצרפת גם מסמך וורד עם מחקרים שאילנה שמש ציטטה בהרצאתה.

 

[מאמיה]

תודה יקירתי, בדיוק מה שחיפשתי

 

[טלימה]

../images/Emo45.gif

תודה. אח"כ קראתי את הדיון שוב והתגובה שלי נראתה לי פתאום מנותקת. אני שמחה שזה מתאים.

 

[tmaz]

יש גם את מאמר הסקירה המצוין

דגים אינם יכולים לראות את המים מאת מרסדן וגנר מארגון הבריאות העולמי. מאוד מומלץ. נ.ב. הייתי בטוחה שכתבתי הודעה כזאת לפני שלושה ימים והיא נמחקה. הייתכן? אולי היא פשוט לא נקלטה.