הקישוקשים של השמאל על העדר אסטרטגיה ב"יום שאחרי" זה המשך הקונספציה שהיתה פה לפני המילחמה.
בכל סבב מילחמה בעזה כל הפרשנים בטלוויזיה נשאלו על "היום שאחרי" איפה "נקודת היציאה" "פתרון מדיני" שאלות שהפעילו לחץ על הדרג המדיני לסיים המילחמה מוקדם מהמתבקש שמיד אחרי זה האויב הפיק לקחים וחזר להתעצמות הצבאית במלוא המרץ.
הרי ברור שמה שהשמאל טוען ב "אין אסטרטגיה" - זה שאין תוכנית ל"פתרון מדיני" , השמאל בכוח מנסה לכפות על המציאות את החלומות שלו על איזה אבו מאזן שירסן במקומינו את הטרור בעזה. השמאל לא מוכן להשלים עם העובדה שאולי לא יהיה בדיוק "יום שאחרי" וצה"ל ישראל בעזה ובלבנון לשנים רבות .
בכל ההיסטוריה של מלחמות ישראל לא היה בדיוק "יום שאחרי" במובן שהערבים הניחו את נשקם והשלימו עם קיומינו. אפילו ה"שלום" עם מיצריים מתברר כאסון גדול שנוכחנו לדעת שהם טיפחו מפלצת טרור דמוגרפית ברצועה צרה בתוך הנגב (עזה ) וחימשו אותה בכמויות עצומות של אמל"ח ואנחנו נפלנו במלכודת הזאת שכאילו אנחנו עושים מצור על עזה ונדרשנו לדאוג ל"הומניטרי" שם.