כואבת ובוכה.
עצוב היה לי לקרוא את כל שעברת, חווית, כאבת. לדעתי, כל שעלייך לעשות הוא לדבר עם איש מקצוע, לשתף אותו ברצון שלך לספר לבתך, לפני שאת מדברת איתה! אל לך להפיל עליה את הידיעה שאמא שלה נאנסה בביתב שלה, בזמן שהיא הייתה למטה. יש לך מושג לאיזו טראומה, פחדים וחרדות את מכניסה אותה? בביתה שלה?, בזמן שהיא הייתה בבית...... אל תנקי את מצפונך בזה שאת כאילו מגינה על עצמך ומסבירה לה שהרבצת כי עברת טראומה., זו לא סיבה, היא בטח לא שק האימונים שלך! ואותה זה בטח לא ישכנע. לדעתי איש מקצוע הוא היחיד שימזער את הנזק בהפתעה שבחשיפה. אל תטעי שוב, לפחות את זה את חייבת לה. את חייבת לה את הביטחון שלה, ל ע ו ל מ י ם !!! ברגע שתדברי איתה בעצמך, בלי כוונה רעה מצידך, את תמוטטי את עולמה. הזהרי לך! היא זקוקה לך כאמא מתפקדת תמיד, גם כשדברים מתחוללים בתוכך. אני שמחה שאת בטיפול. תמיד זכרי: לא את הזמנת אותו לביתך, ולא את אשמה! ואילו יכולת, ואילו זה היה תלוי בך, בטוח היית בוחרת אחרת!!! היא תבין אותך, תבכה איתך, אבל יהיה שם איש נטראלי, שלא מעורב ריגשית, והוא ורק הוא יוכל להיות שם בהכי מקצועי, בעדינות שיוכל לרכך ולא במעט את כל מה שיקרה לאחר הכנות שבה תפתחי לבתך. אני מאחלת לך שהשקט יחזור לתוכך, שהסערה המתחוללת בבפנים שלך תרגע וכמה שיותר מהר. קבלי
ענק. וגם מחזקת את ידך.