לילדי

מצב
הנושא נעול.

כבויה

New member
לילדי

לילדי
: לילדי תינוק מקסים שלי,הבטחתי לך בפעם הראשונה שהחזקתי אותך בזרועותיי שלא נפרד לעולם. אבל אתה יודע לא תמיד הבטחות אפשר לקיים, אפילו שהגדולים אומרים.כי הלב שלי רוצה אותך, אבל יש אחרים שמכתיבים את הכללים, ולא יכולתי לעשות כלום. כל פעם שאני רואה עגלה, אני מחפשת אותך,מנסה לדמיין אייך אתה גדל ומה אתה כבר יודע לעשות ,כשלקחו אותך ממני, הרגשתי אייך רציתי לקחת אותך ולברוח משם,ואני הגנתי עלייך והם בלי לחשוב פעמיים לקחו אותך ממני , אני יודעת שאתה מחפש את הפנים שלי, ואת הריח שהתרגלת אליו ,ואת המראות ששהתרגלת אלייהם, החדר שלך שמחכה לך מיותם. תינוק מקסים שלי,מאז שלקחו אותך ממני, אני לא יכולה להרגע,הקרע בלב והגעגוע הם גדולים מאוד. כשהגעת אליי לא האמנתי שהחדר שהכנתי לך שנים, מלא בקיומך, עקבתי אחרי כל פעימה שלך במשגוח, בחיוך המקסים שלך תוך כדי חלימה, בהתמתחות שלך על המיטה, הבוקר טוב שלך אליי, בחיוך בלי שיניים, הפרצופים המתוקים שלך, כל שלב ושלב של גדילה. גם אם לא יצאת לי מהרחם ,הרגשתי אמא שלך מהפעם הראשונה, כל כך דומה לי כאילו נוצרת ברחמי. מסתכלת בתמונות שצילמתי אותך ומסרבת להאמין.מריחה את הריח של הבדין בבגדים הקטנים שלך, הריח הכל כך מיוחד ששמור לך תינוק יקר שלי,אהבתי אייך היית צפון במנשא נושם נשימות רכות ושלוות,אהבתי כל רגע איתך,הכל קרה מרגע לרגע באותו יום רק השעות השתנו והפכו את הכל. ברגע אחד לקחו אותך ממני,לא יכולה לשקוט ,לא יכולה להמשיך,כל הבית זה אתה הצעצועים שנגעת בהם,הציוד, כיסא האוכל,התחלת את שלב הטעימות שנלקחת ממני. כשהיית כאן הבית היה על גלגלים, מאז שנלקחת, הבית שקט, שום מלמול, צחוק, הברה ,בכי. נתתי לך עולם שלם, רציתי ללמד אותך עוד הרבה דברים, לחוות איתך רגעים להעניק לך, עשית אותי מאושרת שנכנסת לחיי, אתה הראשון שהעניק לי את התואר אמא מתגעגעת לחבק אותך, להחזיק אותך,הרגעים בכיסא הנדנדה שהרדמתי אותך אחרי ארוחה של חלב, אוחז בשרשרת שלי , ונרדם בטוח ורגוע. מתגעגעת לשכשוכים של רגלייך הקטנות באמבטיה שהתחלת לשבת,מתגעגעת למבט הסקרו והבוחן שלך מלא פליאה על העולם הזה. מתגעגעת לכל רגע שלנו ביחד. הכאב תינוק יקר שלי הוא ענק, החלל שהשארת שום דבר לא יכול למלא אותו. מחבקת אותך אליי קרוב, ילד שלי רחוק. ואין נחמה
 
שומע אותך אצל סאיאס ../images/Emo7.gif

לילדי
: לילדי תינוק מקסים שלי,הבטחתי לך בפעם הראשונה שהחזקתי אותך בזרועותיי שלא נפרד לעולם. אבל אתה יודע לא תמיד הבטחות אפשר לקיים, אפילו שהגדולים אומרים.כי הלב שלי רוצה אותך, אבל יש אחרים שמכתיבים את הכללים, ולא יכולתי לעשות כלום. כל פעם שאני רואה עגלה, אני מחפשת אותך,מנסה לדמיין אייך אתה גדל ומה אתה כבר יודע לעשות ,כשלקחו אותך ממני, הרגשתי אייך רציתי לקחת אותך ולברוח משם,ואני הגנתי עלייך והם בלי לחשוב פעמיים לקחו אותך ממני , אני יודעת שאתה מחפש את הפנים שלי, ואת הריח שהתרגלת אליו ,ואת המראות ששהתרגלת אלייהם, החדר שלך שמחכה לך מיותם. תינוק מקסים שלי,מאז שלקחו אותך ממני, אני לא יכולה להרגע,הקרע בלב והגעגוע הם גדולים מאוד. כשהגעת אליי לא האמנתי שהחדר שהכנתי לך שנים, מלא בקיומך, עקבתי אחרי כל פעימה שלך במשגוח, בחיוך המקסים שלך תוך כדי חלימה, בהתמתחות שלך על המיטה, הבוקר טוב שלך אליי, בחיוך בלי שיניים, הפרצופים המתוקים שלך, כל שלב ושלב של גדילה. גם אם לא יצאת לי מהרחם ,הרגשתי אמא שלך מהפעם הראשונה, כל כך דומה לי כאילו נוצרת ברחמי. מסתכלת בתמונות שצילמתי אותך ומסרבת להאמין.מריחה את הריח של הבדין בבגדים הקטנים שלך, הריח הכל כך מיוחד ששמור לך תינוק יקר שלי,אהבתי אייך היית צפון במנשא נושם נשימות רכות ושלוות,אהבתי כל רגע איתך,הכל קרה מרגע לרגע באותו יום רק השעות השתנו והפכו את הכל. ברגע אחד לקחו אותך ממני,לא יכולה לשקוט ,לא יכולה להמשיך,כל הבית זה אתה הצעצועים שנגעת בהם,הציוד, כיסא האוכל,התחלת את שלב הטעימות שנלקחת ממני. כשהיית כאן הבית היה על גלגלים, מאז שנלקחת, הבית שקט, שום מלמול, צחוק, הברה ,בכי. נתתי לך עולם שלם, רציתי ללמד אותך עוד הרבה דברים, לחוות איתך רגעים להעניק לך, עשית אותי מאושרת שנכנסת לחיי, אתה הראשון שהעניק לי את התואר אמא מתגעגעת לחבק אותך, להחזיק אותך,הרגעים בכיסא הנדנדה שהרדמתי אותך אחרי ארוחה של חלב, אוחז בשרשרת שלי , ונרדם בטוח ורגוע. מתגעגעת לשכשוכים של רגלייך הקטנות באמבטיה שהתחלת לשבת,מתגעגעת למבט הסקרו והבוחן שלך מלא פליאה על העולם הזה. מתגעגעת לכל רגע שלנו ביחד. הכאב תינוק יקר שלי הוא ענק, החלל שהשארת שום דבר לא יכול למלא אותו. מחבקת אותך אליי קרוב, ילד שלי רחוק. ואין נחמה
שומע אותך אצל סאיאס
 
תגובה

לילדי
: לילדי תינוק מקסים שלי,הבטחתי לך בפעם הראשונה שהחזקתי אותך בזרועותיי שלא נפרד לעולם. אבל אתה יודע לא תמיד הבטחות אפשר לקיים, אפילו שהגדולים אומרים.כי הלב שלי רוצה אותך, אבל יש אחרים שמכתיבים את הכללים, ולא יכולתי לעשות כלום. כל פעם שאני רואה עגלה, אני מחפשת אותך,מנסה לדמיין אייך אתה גדל ומה אתה כבר יודע לעשות ,כשלקחו אותך ממני, הרגשתי אייך רציתי לקחת אותך ולברוח משם,ואני הגנתי עלייך והם בלי לחשוב פעמיים לקחו אותך ממני , אני יודעת שאתה מחפש את הפנים שלי, ואת הריח שהתרגלת אליו ,ואת המראות ששהתרגלת אלייהם, החדר שלך שמחכה לך מיותם. תינוק מקסים שלי,מאז שלקחו אותך ממני, אני לא יכולה להרגע,הקרע בלב והגעגוע הם גדולים מאוד. כשהגעת אליי לא האמנתי שהחדר שהכנתי לך שנים, מלא בקיומך, עקבתי אחרי כל פעימה שלך במשגוח, בחיוך המקסים שלך תוך כדי חלימה, בהתמתחות שלך על המיטה, הבוקר טוב שלך אליי, בחיוך בלי שיניים, הפרצופים המתוקים שלך, כל שלב ושלב של גדילה. גם אם לא יצאת לי מהרחם ,הרגשתי אמא שלך מהפעם הראשונה, כל כך דומה לי כאילו נוצרת ברחמי. מסתכלת בתמונות שצילמתי אותך ומסרבת להאמין.מריחה את הריח של הבדין בבגדים הקטנים שלך, הריח הכל כך מיוחד ששמור לך תינוק יקר שלי,אהבתי אייך היית צפון במנשא נושם נשימות רכות ושלוות,אהבתי כל רגע איתך,הכל קרה מרגע לרגע באותו יום רק השעות השתנו והפכו את הכל. ברגע אחד לקחו אותך ממני,לא יכולה לשקוט ,לא יכולה להמשיך,כל הבית זה אתה הצעצועים שנגעת בהם,הציוד, כיסא האוכל,התחלת את שלב הטעימות שנלקחת ממני. כשהיית כאן הבית היה על גלגלים, מאז שנלקחת, הבית שקט, שום מלמול, צחוק, הברה ,בכי. נתתי לך עולם שלם, רציתי ללמד אותך עוד הרבה דברים, לחוות איתך רגעים להעניק לך, עשית אותי מאושרת שנכנסת לחיי, אתה הראשון שהעניק לי את התואר אמא מתגעגעת לחבק אותך, להחזיק אותך,הרגעים בכיסא הנדנדה שהרדמתי אותך אחרי ארוחה של חלב, אוחז בשרשרת שלי , ונרדם בטוח ורגוע. מתגעגעת לשכשוכים של רגלייך הקטנות באמבטיה שהתחלת לשבת,מתגעגעת למבט הסקרו והבוחן שלך מלא פליאה על העולם הזה. מתגעגעת לכל רגע שלנו ביחד. הכאב תינוק יקר שלי הוא ענק, החלל שהשארת שום דבר לא יכול למלא אותו. מחבקת אותך אליי קרוב, ילד שלי רחוק. ואין נחמה
תגובה
את מוכנה להסביר מה קרה? אני מבין שהוא לא הילד הביולוגי.
 

כבויה

New member
הסיפור הוא ארוך,

תגובה
את מוכנה להסביר מה קרה? אני מבין שהוא לא הילד הביולוגי.
הסיפור הוא ארוך,
וכואב, ויש בו הרבה מהלכים. הייתי מעוניינת לספר לך אותו, אבל במייל, או בצורה אישית. כי אני חושבת שצריך לתת לזה מקום. ותודה שנתת לי את המקום הזה
 
אם תרשי לי הערה קטנה אחת

הסיפור הוא ארוך,
וכואב, ויש בו הרבה מהלכים. הייתי מעוניינת לספר לך אותו, אבל במייל, או בצורה אישית. כי אני חושבת שצריך לתת לזה מקום. ותודה שנתת לי את המקום הזה
אם תרשי לי הערה קטנה אחת
לשם כך ישנה תיבת המסרים האישיים, בה את יכולה להעביר ולקבל הודעות בצורה פרטית לא גלויה, ממש כמו אי-מייל מקווה שבקשותייך יתגשמו יניב
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה