לילה טוב ../images/Emo10.gif
היי לכולם מצטערת על השעה אבל ממזמן הפסקתי לישון בלילות אני בת 35 ואם חד הורית ל 3 בנים בני 9-13-14 גרושה המון שנים לצורך העניין... לפני 6 שנים הכרתי בחור גרוש ללא ילדים בן 45 ואהבה פרחה לה... ניהלנו מערכת יחסים די מסובכת יש לציין הוא מהמרכז אני מהצפון ונפגשים כול סופשבוע יחד בשנה האחרונה לחצתי עליו שכבר אני מותשת מהמערכת הזאת למרות האהבה הגדולה שיש ואני הצבתי לו עובדה..או אני עם כול החבילה יחד בבית משותף וזוג לכול דבר או כול אחד לדרכו. ואכן לפני 3 חודשים עברנו להתגורר יחדיו בבית גדול באיזור המרכז המעבר היה קשה לכולנו ההסתגלות של הבנים, המשמעת הקפדנית של הבן זוג והמצב הכלכלי שלא היה בשמים. אני חייבת לציין גם שגרנו בצפון היה חסר הרבה לבנים ורציתי לתת להם בית חם ויציבות הבן הקטן שלי התארגן כבר עם בית ספר והגדולים שלי עדין בבית, הם זקוקים לכיתה קטנה בגלל בעיית קשב וריכוז וליקוי למידה, ועדין לא נמצאה להם מסגרת מתאימה לכן כבר מעל חודשים הם בבית. ואז התחילו הבעיות עם הבן זוג, כמו שאמרתי המשמעת הקפדנית גרמה לגדול שלי במיוחד להתמרמר, לפני שבועיים הכול עלה על שרטון, הגדול שלי יצא מכול הכיוונים התחיל לקלל לזעוק ואף לבעוט בדלתות, הבכי שלו והמילים שיצאו מפיו צרמו לי נורא, לא הכרתי את הילד ככה מעולם הבנתי שהילד מתוסכל נורא ואני לא הייתי בשבילו..הוא הרגיש שהוא בכלא לעומת החופש שהענקתי לו בבית הפרטי שלנו בצפון.. שלחתי את הבן להרגע כמה ימים אצל אביו, אבל הוא חזר ממורמר יותר, בן זוגי לחיים החליט שהוא לא מוכן אפילו לסלוח לילד ודרש שנחזור לצפון בחזרה. אנחנו לא מכתב ולא בול שאפשר לשלוח מתי שרוצים וזה לא עובד ככה, ואני מאוד עקשנית ולא הסכמתי לחזור, אני גם לא יכולה להעביר את הילדים כול שניה בית ספר או להעתיק את מקום המגורים שלהם כול הזמן ולפי מצבי רוח של בן זוגי.. מאז אנחנו לא מדברים הבן הגדול חזר לאבא שלו וגם האמצעי נסע לבקר, נשארתי כאן עם הבן הקטן בגלל הבית ספר גם ככה קשה לו . ניסיםהבן זוג שלי החליט לבטל חוזה ונשאר לי חודשיים להיות כאן. הוא לא מוכן שבמשך החודשיים האלה הילד יחזור לכאן אלא אם ניסים מוצא לו דירת חדר בשבילו ועוזב את הבית, ואם הילד יחזור אני יודעת שיהיה כאן מלחמת עולם. הבן ביקש אלף סליחות מניסים והוא לא מוכן לסלוח עד כדי כך שהבן שלי אמר לו " רק אם אני אתאבד אתה תסלח לי" וניסים היה קר ולב מאבן, ואילו אני שבועים לא אוכלת לא ישנה ורק בוכה. נקלעתי למצב שני לא יכולה לחזור לצפון כי אין שם כלום יותר ואני לא יכולה להשאר כאן בבית שבניתי יחד איתו במו ידינו קנינו הכול חדש מיטות לילדים סלון פינת אוכל תנור מכונת כביסה . עברתי לישון בחדר של הבן הגדול ואני לא מוכנה לדבר עם ניסים יותר. ששכרנו את הדירה ההסכם היה שאני משלמת שכירות בס"כ 3000 לחודש מהמזונות שאני מקבלת ואילו ניסים מכלכל את הבית. אני עובדת עיצות ואני הגעתי לסף איבוד הדעת... שלשום ניסיתי לשים סוף לחיים שלי מתסכול, מה שכתבתי כאן זה רק הקצה למלחמה שהולך ביני לבין ניסים.. והילדים שהפסיקו לחייך כבר אין דמעות לרדת, השארתי הכול מאחור ואני ממש לבד כאן במרכז לא מכירה אף אחד אין לי משפחה אין לי חברים כאן כלום, ממש להתמודד לבד ואין את מי לשתף.. מצאתי עבודה במעון ילדים עכשיו היות ואני מקבלת את המזונות 2500 מביטוח לאומי אני לא יודעת אם מותר לי בכלל לעבוד.. את הדירה בצפון שהיתה לי מסרתי אותה בחזרה לעמידר בקיצור באלגן שלם , , , ואני לא יודעת מה לעשות ( רויטל
היי לכולם מצטערת על השעה אבל ממזמן הפסקתי לישון בלילות אני בת 35 ואם חד הורית ל 3 בנים בני 9-13-14 גרושה המון שנים לצורך העניין... לפני 6 שנים הכרתי בחור גרוש ללא ילדים בן 45 ואהבה פרחה לה... ניהלנו מערכת יחסים די מסובכת יש לציין הוא מהמרכז אני מהצפון ונפגשים כול סופשבוע יחד בשנה האחרונה לחצתי עליו שכבר אני מותשת מהמערכת הזאת למרות האהבה הגדולה שיש ואני הצבתי לו עובדה..או אני עם כול החבילה יחד בבית משותף וזוג לכול דבר או כול אחד לדרכו. ואכן לפני 3 חודשים עברנו להתגורר יחדיו בבית גדול באיזור המרכז המעבר היה קשה לכולנו ההסתגלות של הבנים, המשמעת הקפדנית של הבן זוג והמצב הכלכלי שלא היה בשמים. אני חייבת לציין גם שגרנו בצפון היה חסר הרבה לבנים ורציתי לתת להם בית חם ויציבות הבן הקטן שלי התארגן כבר עם בית ספר והגדולים שלי עדין בבית, הם זקוקים לכיתה קטנה בגלל בעיית קשב וריכוז וליקוי למידה, ועדין לא נמצאה להם מסגרת מתאימה לכן כבר מעל חודשים הם בבית. ואז התחילו הבעיות עם הבן זוג, כמו שאמרתי המשמעת הקפדנית גרמה לגדול שלי במיוחד להתמרמר, לפני שבועיים הכול עלה על שרטון, הגדול שלי יצא מכול הכיוונים התחיל לקלל לזעוק ואף לבעוט בדלתות, הבכי שלו והמילים שיצאו מפיו צרמו לי נורא, לא הכרתי את הילד ככה מעולם הבנתי שהילד מתוסכל נורא ואני לא הייתי בשבילו..הוא הרגיש שהוא בכלא לעומת החופש שהענקתי לו בבית הפרטי שלנו בצפון.. שלחתי את הבן להרגע כמה ימים אצל אביו, אבל הוא חזר ממורמר יותר, בן זוגי לחיים החליט שהוא לא מוכן אפילו לסלוח לילד ודרש שנחזור לצפון בחזרה. אנחנו לא מכתב ולא בול שאפשר לשלוח מתי שרוצים וזה לא עובד ככה, ואני מאוד עקשנית ולא הסכמתי לחזור, אני גם לא יכולה להעביר את הילדים כול שניה בית ספר או להעתיק את מקום המגורים שלהם כול הזמן ולפי מצבי רוח של בן זוגי.. מאז אנחנו לא מדברים הבן הגדול חזר לאבא שלו וגם האמצעי נסע לבקר, נשארתי כאן עם הבן הקטן בגלל הבית ספר גם ככה קשה לו . ניסיםהבן זוג שלי החליט לבטל חוזה ונשאר לי חודשיים להיות כאן. הוא לא מוכן שבמשך החודשיים האלה הילד יחזור לכאן אלא אם ניסים מוצא לו דירת חדר בשבילו ועוזב את הבית, ואם הילד יחזור אני יודעת שיהיה כאן מלחמת עולם. הבן ביקש אלף סליחות מניסים והוא לא מוכן לסלוח עד כדי כך שהבן שלי אמר לו " רק אם אני אתאבד אתה תסלח לי" וניסים היה קר ולב מאבן, ואילו אני שבועים לא אוכלת לא ישנה ורק בוכה. נקלעתי למצב שני לא יכולה לחזור לצפון כי אין שם כלום יותר ואני לא יכולה להשאר כאן בבית שבניתי יחד איתו במו ידינו קנינו הכול חדש מיטות לילדים סלון פינת אוכל תנור מכונת כביסה . עברתי לישון בחדר של הבן הגדול ואני לא מוכנה לדבר עם ניסים יותר. ששכרנו את הדירה ההסכם היה שאני משלמת שכירות בס"כ 3000 לחודש מהמזונות שאני מקבלת ואילו ניסים מכלכל את הבית. אני עובדת עיצות ואני הגעתי לסף איבוד הדעת... שלשום ניסיתי לשים סוף לחיים שלי מתסכול, מה שכתבתי כאן זה רק הקצה למלחמה שהולך ביני לבין ניסים.. והילדים שהפסיקו לחייך כבר אין דמעות לרדת, השארתי הכול מאחור ואני ממש לבד כאן במרכז לא מכירה אף אחד אין לי משפחה אין לי חברים כאן כלום, ממש להתמודד לבד ואין את מי לשתף.. מצאתי עבודה במעון ילדים עכשיו היות ואני מקבלת את המזונות 2500 מביטוח לאומי אני לא יודעת אם מותר לי בכלל לעבוד.. את הדירה בצפון שהיתה לי מסרתי אותה בחזרה לעמידר בקיצור באלגן שלם , , , ואני לא יודעת מה לעשות ( רויטל