לילה..

[sad]

לילה.. ../images/Emo29.gif

 

[sad]

ל- TEAR,

קראתי עכשיו שיחה שהיתה לך עם מיכל לפני כמה לילות מיכל שאלה אותך מתי יום הולדתו של יואב, וכשצצתי לראות, חייכתי חיוך עצוב תאריך מוכר מוכר עוד לא פגשתי אף אחד שנולד איתי באותו היום.. ועכשיו כן בעוד 10 ימים אחגוג אני יום הולדת ואדליק נר אחד ליואב

 

[tear]

תודה יקרה... ../images/Emo24.gif ../images/Emo39.gif

 

[פביאן קורנלסקי*]

ידידתי, איך את חשה?

 

[אחת מהצד]

לילה טוב ושבת שלום ../images/Emo39.gif

 

[פביאן קורנלסקי*]

שלום גם לך, שמחה לפגוש בך

זוכרת?

 

[אחת מהצד]

הממ... בוודאי

את בלתי נשכחת

 

[פביאן קורנלסקי*]

בלתי נשכחת, בלתי נשכחת -

אבל אני בעצמי שוכחת. שכחתי את הסיסמה שלי והוספתי לעצמי כוכבית כמו בזק. למה לא אמרת לי תתחדשי?

 

[tear]

את לא חושבת שמיצית כבר?!

חשבתי שהבנת שאת לא רצויה פה, זה לא המקום...

 

[אחת מהצד]

אה!

זה לא ´ראה הערה למטה´? פשוט חפשתי את הערה ולא מצאתי.. ו..כן הולמת אותך הכוכבית. מרזה אפילו מה מחזיר אותך אלינו פביאן?

 

[פביאן קורנלסקי*]

חיפשתי ובאמת ראיתי את ההערה למטה

מישהיא רשמה לי הערה וגירשה אותי. מאוד התרשמתי מאישיותך בשיחה הקודמת, ובהזדמנות אני אספר לך מה החזיר אותי לפה

 

[אחת מהצד]

אי אפשר לגרש אנשים מכאן

ואני אשמח אם תמצאי את ההזדמנות.. בתנאי כמובן שלא רצית לדבר על צנוניות..

 

[פביאן קורנלסקי*]

בהזדמנות אני אמצא את ההזדמנות

ואני אספר לך (יש איזו דרך לחסום את ההודעה שלי בפני זו שגירשה אותי? אני חוששת שהיא כן תיכנס לקרוא למרות שאני לא רצוייה)

 

[tear]

אחת מהצד את עדיין פה?

 

[אחת מהצד]

כן. אני פה. לילה טוב לך tear

 

[tear]

לילה גם לך, מה שלומך?

אולי הגבתי לפביאן בחומרה משהו, רק שלא שכחתי איך הצליחה להרגיז פה מספר אנשים, וברגע זה החלטתי שפשוט לא אגיב ואולי היא תלך לה...

 

[אחת מהצד]

אני תודה לאל

יותר אסל מאשר באסל היום... ובאשר להיא.. לא ברור לכל אחד הדרך שלו להוציא את המועקה אולי אה... נו.. נראה.. ומה שלומך את? איך עובר עליך סוף השבוע הזה?

 

[tear]

סופי שבוע...

מועקה די גדולה, מדגיש כל כך את החסר והריק, איננו עורכים יותר ארחות כאלו של יום שישי, קשה מידי לשבת לשולחן כשכסא אחד ריק וכן הקושי המסויים לראות איך כל החברים של בני מגיעים לחופשות סוף שבוע מהצבא, כל דבר רק מדגיש את איך היה צריך להיות ואיך כבר לא יהיה... ויום הולדת בעוד 10 ימים, והגעגועים האין סופיים ...

 

[אחת מהצד]

לא קל יקרה

ואולי כדאי דווקא כן לערוך את ארוחות יום שישי. למרות.. ולהזיז את הכסא הריק הרי לא צריך אותו כתזכורת למה שממילא יושב על הלב. שהחיים ימשכו. יחד ולצד האין. יתחיל מאולץ. אחר כך יהיה לחזור להרגל.. זאת אומרת.. חשבתי אולי כדאי..

 

[tear]

אנחנו משתדלים

למען ביתי לתפקד ולהיות לה הורים נורמליים, אך יש דברים שהם קשים מידי להפרד מהם ולכן הם מקשים יותר, אולי בעתיד איך שהוא נצליח קצת יותר, אולי ואם נצליח לעכל מעט את החסר והריק הזה, זה לא פשוט בכלל... בינתיים החיים אמנם ממשיכים אך אצלי הם די נעצרו, וכבר אמרתי פעם שהאוטומט עובד...