המקום הזה בשבילי ולאחרים במצבינו
זה "המקום" לשפוך ולבכות, ויודעים שתמיד תהיה למישהו את המילה המתאימה, בחיי היום יום רק מי שעובר כמונו את הסיוט יכול להבין את שאנחנו מרגישים, לכן אני מרגישה בנח לשפוך, לבכות ולקבל את החיבוקים האלו פה. ועוד אוסיף שאנשים זרים לא כל כך אוהבים חברה של אנשים ששקועים במרה השחורה ופרצוף חמוץ, אז מתפקדים "הכל בסדר" כלפי חוץ במשך היום, ובלילה בדר"כ באים לפה להוציא, וגם לפעמים להתבדח ולחייך. דרך אגב כששואלים אותי מה שלומי אני אומרת בסדר, או עושה מן תנועה חיובית כזו בראש, הבנתי שגם אם אומר שלא, לא יבינו כל כך.[ולא רוצה רחמים]