לימודי פיזיקה בגיל 33

שתי הערות:

1. "הניוון של המוח קשור חד משמעית לכמה אתה מאתגר את עצמך" - רוב הסיכויים שזה לא לגמרי נכון. על אף שגם אני תומכת בכך של"תרגיל" יש רכיב משמעותי, זה נושא למחקר, ולדעתי רוב הסיכויים שכבר ההידרדרות בקלט החושי (לא בגיל 30, אבל כן בגיל 40...) משפיעה לרעה על היכולות של המוח, מעבר לכל אפקט של הגיל על המוח כשלעצמו (כשגם עניינים ביולוגיים חוץ-מוחיים פרופר כמו זרימת דם, וכו', יכולים להשפיע). אבל זה לגמרי לא אומר שהוא לא מסוגל ללמוד דברים חדשים או להצליח ביותר במחקר וכו' - הזריזות וכו' הם לא הדברים היחידים שחשובים - חשוב, למשל, מה כבר נמצא במוח שלו ואילו קישורים הוא מסוגל ליצור שצעיר אולי לא היה מסוגל ליצור כי אין לו מוח עד כדי כך עשיר בידע ובתובנות.
לאחרונה קראתי שמישהו כתב שזה לא נכון שצעירים זריזים יותר לשלוף דברים מהזכרון, אלא שפשוט למבוגרים יש מאגר הרבה יותר גדול לחפש בתוכו, ולכן לוקח להם יותר זמן
.
האם לדעתך אבא שלך היה יכול להתחיל עכשיו קריירה מצליחה בפיסיקה?

2. לגבי תואר ראשון - לא מדובר בקולג' אמריקני, אלא בתואר ראשון בישראל. בישראל, במיוחד בתחום כמו פיסיקה, המצב שונה מאוד ממה שתיארת - ואם השאיפה שלו היא להצטיין בתואר ראשון, הוא יתחרה נגד אנשים רציניים לא פחות ממנו. נכון שכשהוא ינסה להירשם לדוקטורט בארה"ב הוא יתחרה באותם בני 20 משם, אבל ועדות הקבלה לאו דווקא תהיינה מודעות למה בדיוק קורה בישראל, ולא תדענה להשוות את איכות התואר שלו (שהציונים בו יהיו, אולי, נמוכים יחסית לאלה של בני 20, כי הם חגגו, אבל גם התואר שלהם היה קל יותר) לאיכות התואר שלהם.
 
הדיון פה התעסק יותר מדי ביכולות המוחיות שלי.

לי יש אמונה בעצמי. הדאגה שלי היא נטו מהפרמטר של הגיל, לא מהבחינה של ההשפעה שלו על הביצועים אלא מהבחינה של הפרש הפאזה ביני לבין אחרים ואיך אחרים מתייחסים לזה.
 
אבל אף אחד לא ייתן לך לשבת במשרד עורכי דין,

שלא לדבר על כך שעורכי דין גרועים יש בשפע.
הדוגמא שלך משעשעת אותי, כי זה באמת המסלול שאמא שלי עשתה. בגיל מבוגר, אחרי שהיא גמרה לגדל את הילדים שלה, היא עשתה תואר ראשון, והחלה לעבוד כעורכת דין (בייעוץ שלי היא עשתה טרום-התמחות במהלך התואר כדי להבטיח את מקומה בשוק העבודה, אחר כך התמחות באותו מקום, אחר כך עבדה באותו מקום, ולאחרונה השתדרגה ועברה מקום עבודה. היא לא פותחת משרד משלה, אמנם, ומהבחינה הזאת הקריירה שלה משגשגת פחות מזאת של צעירים, אבל היא מצאה מקום שמתאים לה במקצוע. גם שופטת היא לא תהיה בגלל ההתחלה המאוחרת, ונראה לי שזה דווקא חבל לה. אבל, שוב, תואר ראשון הכניס אותה לגמרי לתוך הקריירה הזאת. והוא היה נחוץ לפחות במובן שבלעדיו היא לא הייתה יכולה להיכנס. הנחיצות של הידע והכלים שרכשה בלימודי משפטים לתפקודה כעורכת דין - בין אם היא גבוהה ובין אם היא נמוכה - לא אומרת דבר וחצי דב לגבי הנחיצות של הידע והכלים שרוכשים בתואר בפיסיקה עבור מי שרוצה לעבוד בפיסיקה).
 

אור302

New member
צריך להבין שתואר ראשון הוא ראשון משתי בחינות:

1. הראשון ברצף של תארים בתחום
2. ראשון עבור הלומד שלא למד לימודים אקדמיים בעבר
&nbsp
היות שאתה מגיע עם תואר, סעיף 2 לא חל עליך. לכן בהחלט סביר שאם תלך למזכירות של המחלקה לפיזיקה ותברר, יסדרו לך מסלול של "חוג לאחר תואר" שזה בעצם השלמה לתואר ראשון בפיזיקה ממה שכבר יש לך. אפשר שזה יהיה יותר קצר. אפשר גם שייתנו לך להמשיך לתואר שני לאחר השלמות. וזה לא שאתה תהיה חלש בתואר שני כי אין לך רקע. ההשלמות יהיו הרקע שלך. אל תדאג, איש לא יניח לך לבזות את היוקרה של תואר בפיזיקה. יוודאו שיש לך הכלים להמשיך. אפשר שהשלמות גם ייקחו לך שנתיים או יותר. אבל אל תינעל על "תואר ראשון." לא משנה איך קוראים לזה.
 

3rd CYR

New member
2 נק' חשובות שלא הועלו (כמדומני)

1)בארה"ב (שלא כמו בישראל) בהרבה תחומים לא חייב שיהיה לך בכלל תואר ראשון באותו תחום בו תמשיך לתואר מתקדם. ישנן בחינות SUBJECT GRE. אם הכוונה היא לנסוע לחו"ל ללימודים גבוהים הרי יתכן אין סיבה לעשות תואר ראשון מלא בארץ. אפשר בהחלט לעשות השלמות (מן החוץ, שלא לתואר) לקבלת הכילים החסרים, להבחן בGRE ולהמשיך ללימודים גבוהים על סמך הבחינה ולימודיך הקודמים. מן הסתם, כדאי לבדוק שבאמת בתוכניות שהיו מעניינות אותך זה המצב. אולי חלק מהמוסדות דורשים תואר ראשון מלא בתחום הספציפי, אבל זה לא בהכרח חובה.

2) המינוח "עישתי תארים" מדליק נורת אזהרה. אני מקווה שאין לך תואר טרמינלי (כגון דוקטורט, רפואה וכד') כיוון שאלה פוסלים אותך מלקבל מלגת דוקטורט בכל מקום שאני מכירה.

אגב, בדוקטורט, אחד מחברי הועדה שלי -- עמוק לשנות השלושים שלו - עזב הכל (הוא כבר היה TENURED) והלך ללמוד לימודי פרה-מד, שנה אחרי כן הוא נרשם לבית ספר לרפואה. הגשים חלום ישן שלא יכל להגשימו בנעוריו, ועכשיו כשכלכלית אשתו יכולה להחזיק את המשפחה הוא הלך ועשה את זה. עכשיו הוא בטח כבר סיים את הלימודים וההתמחות, ואתפלא אם הוא לא הסתדר בשוק העבודה.
 

shopkins

New member
תגובה

אני די חף מידע רלוונטי. כמובן שאפשר לומר דה פקטו "תשלים בעצמך חומר של תואר ואז תיקח את ה GRE", אבל אני לא רואה בכך טעם. אגב, לרוב השאלות ב GRE מקיפות יותר נושאים מאשר בדרך כלל נתקלים בהם בתואר, אם כי ברמת קושי נמוכה.
 

ANZ1

New member
אני אחזור ואחדד

אם היום, אחרי שיש לך כמה תארים בתחומים קרובים, אתה לא רואה דרך להשלים כמה נושאים לבד, כשגם ככה את רוב החומר של תואר ראשון כבר למדת כנראה בתארים אחרים, אז אתה לא הולך בדרך הנכונה, מי שרוצה להיות פיזיקאי, דוקטור, לא מחכה שילמדו אותו דברים, אם אתה לא מסוגל ללמוד לבד כמה נושאים, או להרשם לכמה קורסים ספיציפים, ואתה כל כך אבוד בדרך, אתה לא תהיה אף פעם פיזיקאי או דוקטור, כל מהות תואר שלישי זה להבין לבד, ללמוד לבד , לחקור, ולהגיע לתוצאות לבד.
כל מה שאתה אמור ללמוד בתואר ראשון, זה בעיקר איך ללמוד.
 
אם כך, שוב אשאל - יש לך תואר ראשון בפיסיקה?

כי נראה שמה שאתה אומר נכון לגבי חלק גדול מהתארים הראשונים, אבל לאו דווקא לגבי תואר ראשון בפיסיקה, שיוצאים ממנו (לפחות בישראל) עם הרבה יותר מאשר עם ידע איך ללמוד. נכון שחלק גדול אפשר ללמוד לבד מספרים, וחלק אחר (מעבדה מתקדמת, למשל) ממש לא. אבל ללמוד איך ללמוד זה ממש לא הדבר העיקרי שיוצאים איתו מתואר בפיסיקה. ותכלס, אני בכלל לא רואה שרכשתי כלים מיוחדים בללמוד איך ללמוד מהתואר - די ידעתי איך ללמוד גם קודם. מה שכן רכשתי הוא ידע וכלים בפיסיקה (ובמתמטיקה - התואר שלי הוא כפול), והדברים הנלווים לכך.
דווקא איבדתי, למשל, חלק מהיכולת ללמוד איך ללמוד למבחן בתארים בפיסיקה ובמתמטיקה. ולראייה כמעט נכשלתי במבחן הראשון במדעי המוח כי למדתי למבחן של הבנה (כמו בפיסיקה ובמתמטיקה) ולא של ידע של הפרטים הקטנים (כמו, מסתבר, שנדרש בביולוגיה, לצד ההבנה... - לשמחתי היו שני חלקים במבחן, אחד של ידע ואחד של הבנה, והחלק השני הציל אותי...). כך שנאלצתי ללמוד מחדש איך לומדים למבחנים שאינם בפיסיקה ובמתמטיקה...
 

shopkins

New member
ל ANZ1

אני ממשיך בקו שחייבתלהגיב כתבה לך. מה שכתבת, זה משהו שנכון לומר לבוגר תואר ראשון בפיזיקה שמתחיל תואר מתקדם, הוא אכן יצטרך ללמוד בעצמו ולהרחיב את הידע וכו'. אבל מאידך זה לא אומר שכל מה שהולך בתואר ראשון בפיזיקה זה רק איזה משחק מחשבה תיאורטי שאין בינו להמשך שום קשר, או שמקסימום משלימים ממנו חלקים על הדרך בקטנה. אני כרגע במצב שאני לא יודע לפתור בגרות בפיזיקה, נראה לך הגיוני שאני ארשם לדוקטורט? גם אם אני לומד הכי טוב בעולם, איפה בדיוק אני אדחף זה? נראה סביר שבדוקטורט אני אתחיל ללמוד חומר של שנה ראשונה? מי שמתחיל דוקטורט צריך לדעת ללמוד לבד חומר מתקדם, לא להתחיל ללמוד לבד תואר ראשון. אולי הפוך זה הולך, אולי מי שלמד פיזיקה יכול להשלים איזה חומר בביולוגיה כדי להתמקצע בביופיזיקה, הפוך אני לא רואה איך זה הולך, לא רואה איך ביולוג נהיה פיזיקאי תיאורטיקן ככה מהשלמות.
 

shopkins

New member
תשובה

כי לפני שנים כן ידעתי, והרבה מעבר לזה, והצלחתי מאוד, אך בגלל שלא המשכתי בלימודים של פיזיקה ולא עסקתי בתחומים שנגעו בידע הזה, זה הלך ודהה והתפייד.
 
אז מה הבעייה לרענן את הידיעות שלך?

זה לא מאוד ברור. יכול להיות שגם אני, לו נבחנתי ברגע הזה, לא הייתי מקבלת ציון גבוה בבגרות בפיסיקה - אבל לא נראה לי שהיה לי קשה לרענן את הזכרון וכן לקבל ציון גבוה.
באמת כדאי להיכנס לצורת מחשבה שקצת יותר מכוונת ללמידה עצמית (ובוודאי שכשמדובר בחומר שבכלל ידעת פעם).
 

shopkins

New member
תשובה

כי אני מאמין שיש הבדל בין מי ששמר על עיסוק רציף בתחום והתפתח, לבין מי שהידע הזה נמחק אצלו לגמרי מחוסר שימוש. ובנוסף, כי אלה רק הקורסים של השנה הראשונה, ויש הרבה קורסים מתקדמים אחריהם. זה פשוט הרבה מעבר לרענון.

אני מרגיש שהדיון הזה חורג מהעיקר ואני בסוף יוצא בלי מסקנה. אני אחזור על השאלה המרכזית מבחינתי - אם אני עושה תואר ראשון ומצטיין, אני אוכל אחר כך להתקבל לדוקטורט, בארץ או בחו"ל? אם אני נהיה דוקטור, יש מצב לפוסט או למשרה בתעשייה?
 
יש לך כבר דוקטורט במשהו אחר?

תכלס, לדעתי התשובה לכל השאלות (אבל דוקטורט קודם יפגע בה) היא כן - אם תעשה תואר ראשון בהצטיינות, תוכל להתקבל לדוקטורט, ואחר כך לפוסט. לגבי משרה בתעשייה, כאמור, הרושם שלי הוא שכן - אבל בזה אני לא בטוחה, כי אני כבר מזמן רחוקה מהתעשייה.
הנקודה היחידה שכולם מנסים להגיד היא שיכול להיות שלעשות תואר ראשון יהיה פשוט בזבוז של זמן יקר, שגם יקטין את הסיכוי להמשיך הלאה (כי אתה לא הולך ונהיה יותר צעיר...) - ויכול להיות שהשלמות מרוכזות (שיכולות להיות מורכבות בדיוק מאותם קורסים לתואר - אבל רק אלה של פיסיקה, ולא הקורסים הרבים שמעבר) יתנו לך את כל מה שצריך, אבל יותר מהר - ואז תוכל לעשות בארץ תואר שני - שרק יקל עליך להתקבל לדוקטורט בחו"ל לעומת תואר ראשון בלבד (כי בחו"ל רוצים ניסיון מחקרי, ובארץ מקבלים אותו בעיקר מתואר שני).
 

shopkins

New member
תשובה

לא, אין לי דוקטורט. אני לא חושב שיש טעם לעשות את ההשלמות האלה לבד, מדובר בהמון קורסים, ואז גם ככה זה ייקח הרבה זמן. גם אין כל כך הרבה קורסים שהם חוץ מפיזיקה, גם המתמטיקות זה חשוב. ומעבר לכל זה, יש את העניין שאני חושב שכדאי שיהיה לי את הקרדיט שעשיתי את התואר הראשון הזה. בכל מקרה אני בעמדת נחיתות בגלל הגיל שלי, אם כבר אז לפחות שאני אעשה את התואר הזה, כדי שאני לא אהיה בעמדת נחיתות שגם את זה אין לי.
 
כרצונך.

אם אתה הולך על תואר ראשון בארץ, אז אולי שווה לברר אם אפשר להתנדב (או מה שלא עושים בארץ) במעבדה של מישהו (או לא מעבדה אם זה תיאורטי) - כדי שתוכל להשתמש בניסיון המחקרי כדי להמשיך ישירות לדוקטורט בחו"ל בלי תואר שני פה. גם כדאי ליצור קשר טוב עם כ-3 מרצים, כי תצטרך המלצות (כששוב, אם עושים תואר שני אחת לפחות מגיעה מהמנחה).
אגב, רואים דווקא בעין יפה, בדרך כלל, ניסיון קודם בתחומים אחרים - לפחות בצפון אמריקה זה נחשב משהו חיובי.
 
למעלה