לי יש שאלה לדיון!

[bagal]

לא החלקת על שום דבר ../images/Emo70.gif

את צריכה לעשות מה שה

שלך אומר. לא מה שהסביבה אומרת... מי קובע את העתיד שלך אם לא את.... אם את מרגישה צורך אז תתייעצי בעתיד (כשזה יהיה רלוונטי) עם בעלך היקר...ותראי שתגיעו ביחד להחלטה הכי נכונה..אני בטוחה...

 

[שביב שני]

דנה, ממש התרגשתי לקרוא

טוב שיש עוד מורים כמוך!

 

[אניגודין]

שלום ../images/Emo24.gif

גם אני רציתי להיות גננת ועד היום אני מדי פעם מהרהרת בזה. השנה כמעט למדתי תיאטרון בובות (יצירת בובות והפעלה) כשהשנה הראשונה מוקדשת לעבודה עם ילדים

בסוף לא למדתי כי השעות מוקדמות מדיי והיו מפריעות לעבודה שלי. אבל אולי בשנה הבאה .. אני יכולה להפגיש אותך עם גננת חמודה במיוחד אם את מעוניינת (חברה של חבר של הבעל) ואולי תצטרפי יום אחד לאיזה גן, ותראי איך העבודה נראית לך ???

 

[fila]

בדומה לגלגלגלית........../images/Emo13.gif

היה לי חלום להיות פסיכולוגית ועשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה.....ואז מצאתי עבודה ברכש וביבוא ומאז אני תקועה כאן...(אולי לא לעוד הרבה זמן

), עכשיו יש לי מן חשק להיות סוכנת נסיעות, נראה לי דיי מרתק..... אבל בגדול אני כ"כ תשושה מהעבודה שלי כבר שאני זקוקה לחופש ארוך!!!!! וזה החלום שלי עכשיו - חופש!

 

[תוכי]

טוב אני......

עובדת בהנה"ח לומדת הנה"ח ולמדתי בתיכון הנה"ח ובצבא הייתי שלמת

 

[fila]

הדר

חברה שלי למדה גננות וחינוך לגיל הרך והיא מאוד נהנית מהעבודה שלה ומאוד מסופקת מסוג העבודה, היא מאוד אוהבת ילדים ואין בעולם משהו שמרגש אותה יותר מאלו שבאים אליה ומחבקים אותה..... הבעיה היחידה היא שבגלל שכל היום היא עם ילדים קטנטנים הגברים היחידים שהיא פוגשת זה את האבות שלהם

והיא עדיין רווקה

אבל לך יש כבר את רוברט

אז מה השאלה?

 

[Ronnie*]

הדר, אל תקשיבי להם...

אם את יודעת מה את רוצה, זה נפלא! (זה כבר הרבה יותר ממני...

). וכמו שהציעו פה, נראה לי רעיון טוב לנסות לעבוד כסייעת או משהו - כך תוכיחי לעצמך שזה משהו שאת באמת אוהבת. אני עשיתי עם עצמי בדיקה כזו - אחרי התואר הראשון בפסיכולוגיה, התנדבתי עוד שנה מלבד לימודי השדה שעשיתי כבר בתואר (עבדתי עם ילדים אוטיסטים) כדי לבדוק אם אני רוצה להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד - והוכחתי לעצמי שאני לא רוצה (האמת, חשדתי מראש שכך יהיה ). נראה לי שלהתנסות זה תמיד טוב.

 

[daldan]

לכי עם ההרגשה שלך

אני עבדתי די הרבה שנים עם ילדים בגיל הרך (אני במקור קיבוצניקית וגם עבדתי בזה בתקופת הלימודים) אמנם היום אני עוסקת בתחום אחר לחלוטין, אבל העבודה עם ילדים נותנת אושר גדול. זו עבודה לא קלה מהרבה בחינות: * דרושה המון המון סבלנות. * יכולת גבוהה להעניק חום ואהבה * כמובן- הידע הדרוש * כוחות נפשיים גדולים לעמוד במצבים לא פשוטים(שאת תופתעי מעצמך כמה יש לך אותם) ועוד. אבל, וזה אבל גדול אם את אוהבת את זה את תהני מזה. נכון שלפעמים זה אולי נראה שגרתי, אבל זה תלוי רק בך. אז אני אומרת לכי עם ההרגשה שלך, זה העתיד שלך, ואת תהיי המחליטה.

 

[switch]

וואי...זה ממש נושא שאני

חושבת עליו הרבה בזמן האחרון. אני עובדת במקום שמבחינתי הוא זמני. ואני רוצה להתחיל תואר שני וזו בדיוק הבעיה. שאין לי מושג מה אני רוצה ללמוד. זה ממש נושא רגיש אצלי עכשיו כי אני ממש מרגישה שאני מחפשת את עצמי ואני כבר לא ילדה. אני כבר הייתי צריכה למצוא את עצמי ממזמן...

ממש כיף לך שמצאת מה את רוצה חעשות עם עצמך. הלוואי עלי

 

[גלגלגלגלית]

גם אני רוצה לעשות תואר שני ב...

ב... ב... ב... ?!?!?!? לא יודעת!!!

 

[ayush]

גם אני.... תואר שני ב...ב...ב...

 

[POOH*]

אצלי כן. גם החלום/ יעוד וגם מה שלמד

אז אני עובדת בגנים בקיבוץ. למדתי תואר ראשון בחינוך וברור לי שהעתיד שלי הוא בחינוך. ההתלבטות היחידה היא מה בדיוק בחינוך? כלומר לאן להמשיך? תואר שני? תעודת גננת ומורה ל- א´, ב´? עוד לא החלטתי... אבל בטוח זה הכיוון.... וד"א גם האביר שלי אותו דבר. ברור לו שהוא במחשבים מגיל די צעיר. כרגע הוא מתחיל שנה אחרונה של תואר ראשון במדעי המחשב, עובד כמתכנת וחושב כבר על תואר שני.. POOH

 

[daldan]

אצלי ....

אני למדתי כלכלה ועובדת בזה, בעתיד הקרוב אני מתכננת ללמוד תואר שני במנהל עסקים. אבל יש לי התלבטויות לגבי הרלוונטיות של התואר הזה (בסופו של דבר זה תואר די כללי) לגבי העבודה שלי היום אני מתייחסת כשלב בדרך להגשמת השאיפות שלי, אבל מן הסתם הדרך לא קצרה ולא קלה. ההתלטות הגדולה שלי היא לגבי העיתוי, האם להתחיל עכשיו תואר שני (מנהל עסקים בחיפה מתחיל במאי) כשברור לי שאנחנו רוצים ילד עכשיו. ואיך אני מתכוונת לשלב קריירה עם משפחה (אולי ברגע שיהיו לנו ילדים כל הרצונות שלי ישתנו, מי יודע?)

 

[מאי26]

אני חושבת שכבר סיפרתי פעם

בשרשור דומה, שלמדתי משפטים והיום אני סניגורית צבאית שמגינה על חיילים שנשפטים בבתי דין צבאיים, וסך הכל מרוצה ממה שאני עושה. יש לי לפעמים מחשבות כפירה ואני לא בטוחה שאני רוצה להשאר בצבא ובמקצוע, אבל לאור העובדה שאני נהנית למדי בעבודה, וגם עם מה שהולך היום בשוק העבודה בכלל ואצל עורכי דין בפרט, אין לי ממש מוטיבציה לעזוב, מה גם שאין משהו אחר שממש בא לי לעשות - אין לי איזה חלום לא מוגשם בתחום המקצועי.. חוץ מזה אחד מהדברים הנחמדים בלעבוד בשוק הציבורי הוא שלא מקפחים אותי בשכר לעומת גברים ואני לא צריכה לריב על זה עם הבוסים שלי - בהקשר למה שפילה סיפרה פה. לא שאין מריבות על דברים אחרים...

. ולגבייך הדר, אני חושבת שאת עוד צעירה, ואם את יודעת שאת רוצה ללכת לכיוון אחר את צריכה לעשות את זה,ולא להתחרט כל חייך על זה שלא הגשמת את זה. חוץ מזה, אם לא תהיי מרוצה בכיוון החדש תוכלי לחזור להיות סוכנת נסיעות, זה לא דבר בלתי הפיך.

 

[אניגודין]

ויש גם פורום גננות בתפוז,

מס´ 370 פה

 

[Hadar p]

אתן צודקות! כנראה שאם זה מה שאני

רוצה לעשות (וסופסוף אני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות...

) אז אני צריכה כנראה ללכת על זה וללמוד הוראת גני ילדים וא´ ב´..... גם שאלתי בפורום גננות ונראה שהן מאד מסופקות מהעבודה.....

אך בצער רב כבר את שנת הלימודים הזו אני לא אצליח לפתוח כי היא נפתח ב- 14 לחודש והייתי צריכה לעבור מבחן סף

ז"א חלק מפרוצדורת הקבלה היא מבחן סף (כי לא עשיתי פסיכומטרי- שוב בגלל כאלו שאמרו לי ששום דבר הוא לא משקף וחבל להתאמץ.....ואני בחרתי לא להתאמץ

....) בקיצור נראה לי שמה שאני יכולה לעשות עכשיו הוא לנסות להיות סייעת בגן ילדים + מועדונית ולראות אם זה באמת מדבר אליי ואז להרשם כבר לשנה הבאה אבל עם החלטה מוצקה ובטוחה..... כל שבסופו של דבר...הכל לטובה

ובקשר לאהבה הגדולה שלי....בישול! כנראה שאני אקח כמה קורסים בשביל הכיף....ובנתיים רוברט יהנה.....

תודה לכוווווולם!

 

[dorlim]

יופי של החלטות ../images/Emo45.gif