הנח לרגע את כובעו של היוצר על ראשך
נראה לי שאתיקה זו שניסחת, מצדיקה את אי-העשייה, זה נרקיסיזם עד מוות. זה קנוס מתוח היטב, על מסגרת הניצבת בחלל ריק, הצופה הלא-קיים מתבונן בקנווס הריק ומדמה למצא שם אידאה שהאמן לא היתכוון אליה, כי לא היתכוון שהצופה הלא-קיים ייצפה בקנוס. אני חושב שהעשייה היא מהותית לאמנות. על אף שאני רואה גם את הנרקיסיזם באמנות, או שהוא לא מהותי, או שלפחות הוא מאוזן ע"י כח אחר שחסר לי בהגדרתך (שהיא מוצלחת).
