כשאני חושב על זה, אין כמעט שיר שלה שאני לא אוהב
נכון שהיא עשתה מלא חרא בזמן האחרון והרבה דברים שלא ראויים להערכה, אבל לא קרה לי שדילגתי על שיר שלה בגלל שלא אהבתי אותו, אולי בגלל שלא היה בא לי עליו באותו רגע, אולי.
הרבה שירים שלה, בעיקר מהתקופה האחרונה, הם שירים שאני מרגיש שהם צריכים "גדול עלי". Beautiful למשל זה שיר שממש לא התחברתי אליו בהתחלה, והיום אני נהנה להאזין לו בכל הזדמנות. גם Obsessed שהוא שיר מטומטם בכל קנה מידה, היום מתקבל אצלי בזרועות פתוחות יותר. נכון, לא לרווחה ממש, אבל פתוחות מספיק.
הרפרטואר שלה ענק וקשה לבחור רק שלושה מתוך קריירה שמתפרשת על פני רבע מאה. אני מתעלם מהסינגלים שלה שכבשו את המקומות הראשונים ובכלל מסינגלים שהצעידה ובוחר דווקא בשירים הפחות מוכרים אולי, אבל כאלה שהם בהחלט ראויים להערכה רבה, אולי להערכה רבה יותר אפילו מאלה שכבשו את פסגות המצעדים בעולם.
השלושה שלי:
Betcha Gon' Know - אחד השירים הכי הכי הכי טובים שלה אי פעם, גם מבחינת המלודיה וגם מבחינת הליריקס. שיר שהוא סיפור מתחילתו ועד סופו, שכשאתה מאזין לו אתה יכול בקלות לדמיין את האירועים שמתוארים בו, להתחבר אליו בכל הרבדים, עם מלודיה שבלונית להחריד, אבל כזו שהיא לא פחות מהברקה.
The Wind - אחחחח! מאריה הג'אזית, הבלוזית. תעשי לנו אלבום שלם כזה, פליז! שיר שבו המאזין נחשף בצורה הטובה ביותר לוירטואוזיות הקולית הפנומנלית שלה.
Melt Away - אחת מבלדות הר'נ'ב הכי טובות שלה ובכלל, מבין כל אלה שהאזנתי להן אני. כתבתי פעם, ממש מזמן, ש"בזכות" השיר הזה השכנים בבניין שהתגוררתי בו בילדותי התוודעו למאריה, אבל בגללו גם שנאו אותה שנאת מוות. השיר הזה היה מתנגן אצלי במערכת בלופ אינסופי בעוצמות שקורעות את עור התוף (טוב נו, הגזמתי. זו הייתה מערכת טייפ דאבל קאסט
, אז אולי טיפה נסחפתי עם העוצמה).
יאללה, מאריה. מחכים לך!