לכבוד לי יחשב לספר לכם כי....

אלמרה

New member
לכבוד לי יחשב לספר לכם כי....

היום בגליון "את" מתפרסמת כתבה בנושא האינטרנט ובה סיפורם של מנהלי פורומים ב"תפוז". עבדכם התראיין והכתבה נמצאת סרוקה באתר של פורום שני אותו אני מנהל. שם פשוט יש לי אפשרות לאחסן תמונות סרוקות. אני מתכבד להציג בפניכם, גולשים יקרים ונכבדים של הפורום היקר הזה, את הכתבה בקישור כאן.
 

אש אש

New member
אייייייייייייי אההההההההההה../images/Emo24.gif

וואי וואי ואיזה יפה אתה בתמונה
אז מתי עושים מיפגש? חחחחחחח יאללה אולי באמת פעם אחת לפני החורף?
אש.
 
על הטעות שבמפגש

עכשיו כשאני ממש "ותיקה"
בעולם הפורומים. אני לא סופרת אבל יש לי איזה חופן חודשים בהרפתקאה, למדתי כלל אחד "אין נפגשים עם אנשי הפורום". בכל אחד מהפורומים שהאנשים בו קיימו מפגש הם הצטערו. אפשר לקרוא על כך בחשבון הנפש של השנה החדשה. יש משהו קסום בעלום ברגע שיורד המסך מהמסכה האינטרנטית החיים בפורום מתעממים. לי היתה תחושת בטן בכיוון הזה, אבל היום אחרי שקראתי כל מיני דעות והתנסויות אני מציעה לך אש אש לערוך על האש באינטרנט, על פני מסיבת טרום חורף בעולם האמיתי. זו רק הצעה כמובן, כל רעיון שלך יתקבל בברכה
 

s h o o s h a

New member
מפגשים

ולכן, בלי קשר להיות זה או אחר מפורסם מפגש פורום עלול להיות ... בלשון מאד עדינה ... רע לבאי הבית. אבל הוא עשוי להיות גם...חביב למדי. בדיוק כפי שאת הפורום עושים האנשים שכותבים אותו, כך גם במפגש. אם והיה ויתקיים מפגש ואנשים מבוגרים ישכילו לשמור על כללי התנהגות נאותים שנכונים גם לפורום וירטואלי וגם לפורום חי ונושם, הרי שהנושא ראוי שיידון ויוחלט בענינו. האם אנו כמבוגרים מסוגלים לא להיסחף לאינטריגות של אחרי מפגש? האם אנו כמבוגרים מסוגלים לשמור את שדורש שמירה, לעצמנו, בלי לחלוק עם עמך ישראל? כותבת ותוהה תוך כדי כתיבה ותוך כדי שאני נזכרת בסיפורים מפורומים אחרים ומוכרחה להודות שזה נשמע לי כמעט בלתי אפשרי. אבל, הרי אין לקחת את היוצא מהכלל ולהשליכו על הכלל. מה, לא??? ובכל מקרה, כרגע, לו היה שואל מישהו אותי אם אגיע למפגש פורום, תשובתי, בלי להתפתל ובניגוד גמור לכל מה שכתבתי לעיל היתה לא. אז אולי עדיף שנתבגר עוד מעט. וכאשר יימצא לנו בית אבות מכובד שיקלוט את כולנו נוכל להעביר יחד חוויות במרכז הגן הנינוח ומלא וורדים לשיחה בטלה של גימלאי הפורום. לא לכעוס, זו רק דעתי בוקר טוב
 

אלמרה

New member
אני נאלץ להסכים שצריך יותר "בשלות"

למפגש חברי שיותיר את המשתתפים בו - חברים. הייתי להוט בתחילת הדרך (הפורום הזה להזכירכם חברים יקרים אפילו לא בן ששה חודשים!!!) לפגוש ולהפגיש אבל הסתבר לי כי עוד ארוכה הדרך... לפחות דרכי שלי למפגשים היתה זרועה מוקשים רבים וכולם בלי הותיר אחד לרפואה - התפוצצו לי בפנים. ואני? רק תוהה. בונה דמויות ססגוניות לכל גולש ויודע שאני ממש רחוק מלזהות אתכם במקרה בסופר או ברחוב. אני לפחות עשיתי, חשיפה פומבית, כך שאתם כבר ראיתם עם מי יש לכם עסק. לפיכך, עם כל הרצון והכיפים האפשריים אני לפחות ממתין עוד זמן מה בו יהיה לנו כאן מקום נעים לבלות, אבל לא בית אבות שושה!!! אני החלטתי שלבית האבות אגיע רק אחרי שאממש אל כל הפנטאזיות שלי בכדי שהסיפורים שלי לחברה יהיו הכי פיקאנטיים... וטרם הספיקותי...
 

אש אש

New member
אוי לא../images/Emo12.gifאני בשלה............/images/Emo8.gif

גם אתה אוהי מבושל
 
המלאך מאודה במי מלח

אחרי כ"כ הרבה מפגשי פורומים ומפגשי יחידים מהפורום... לכשיהיה לי זמן (היום בערב אולי....כן, המחשב תוקן לאחר תלאות וייסורים רבים...), אגיב בצורה מורחבת יותר. גמר חתימה (מה שזה לא יהיה) המלאך נ.ב החברים של המלאך נמצאים בגמילה (לפי מחלקת הרווחה) והספסל נתפס ע"י חבר חדש (קומרד בוריס) זהו לעכשיו
 

שילה1

New member
ברוך רופא מחשבו של המלאך....

וברוך שובך. שמע-במקומך הייתי מלחילה לכתוב:"קורותיו של ספסל מיוחד,.מתעדת כל יום מי מה מו,ובסוף אולי... פותחת בלוג,או אוספת לספר. חייםמעניינים יש לך,הודות לספסל ההוא...
 
מוותר על חיים מעניינים כאלה...

מחשבות של ניסור הספסל על מנת לנטרלו עלו במוחי... החדש, החבר בוריס, מאוד לא משעשע. שותה ועושה רעש. שוב התקשרתי ללשכת הרווחה - קבענו ליום ראשון הבא. וזהו נתוץ ינותץ הספסל לאלתר ובקשר לפגישות פורומים אפשריות... צריך הרבה זהירות והמון גישושים ובירורים לפני... למה? את התוצאה (מה שלא תהיה) אי אפשר להחזיר אחורה השינוי הוא לתמיד, בנוסף, אופי הפורום עצמו יכול להשתנות - האינטראקציה בין אלה שנפגשו לאלה שלא עלולה ליצור שתי קבוצות שונות ובתוך כך לאבד את הייחודיות של המדיה הזו שנקראת פורום. ובלי קשר...לפעמים גם חברויות אמת וקשרים אישיים עלולים להיווצר. שזה לא רע, לא? :)
 

אש אש

New member
מניסיוני שלי../images/Emo98.gif

לפני 4 שנים הייתי בשני מיפגשיי פורומים שונים היה וואווו עד היום שומרת על קשר עם אותם אנשים. אני לא מאחוריי מסך,כדי שלא יראו אותי אני לא פה,כי פה יותר קל לי להיחשף,להוציא היות ולא מכירים אותי. יש הרבה סיבות שאני מבינה, מכבדת מדוע אנשים פה ומדוע לא ירצו לחשוף עצמם. לי אישית אין כל בעייה,אם יהיה מיפגש,או לא? אני נישארת פה!!!
 
לא מדובר בכלל על חשיפה

לאינטרנט יש כוח, ממש כמו לחיים האמיתיים. אנשים נפגשים באינטרנט כי הם מצאו חברים לעט, חברים ליצירת תובנה קבוצתית, לצאת מהבדידות, להרגיש שהם קרובים, לכי תדעי הם נמצאים באינטרנט דרך האצבעות נקודה. המפגש של העולם האמיתי הוא מפגש של כל המכלול, לא רק האצבעות והמחשבות. איך האדם אוכל, איך הוא שותה, איך הוא מתבונן, איך הוא חי. מישהו אחר. שונה בתכלית השינוי מהאדם האינטרנטי שהוא רק מחשבות ומקלדת. הבלבול הזה גורע, מצר צעדים ומגביל מחשבות. כוחם של העולמות בלבדיותם. החיבור בינהם מביא לאכזבה. הבעיה היא לא שלך או שלי או של שושה או של אלמרה. הבעיה היא של מקום ומימד.
 

oehhe

New member
מפגשים

אני יודע שמסתובבות ברשת דעות שליליות על מפגשים, דעות שבוודאי מתבססות על נסיון. חלילה לי לשלול נסיונם של אחרים, אך אני מרגיש זכאי להשפיך כאן אור על נסיוני שלי: לאורך עשור השתתפתי בכמה מפגשים של כמה סוגים של פורומים ואפילו מפגשים של קבוצות שנפגשו רק בצ'אט. כל המפגשים שאני נכחתי בהם ושכללו גם נסיעות לקצווי ארץ, כולן סוכמו כמוצלחים, זאת על ידי ועל ידי כל המשתתפים שאני תיקשרתי איתם. אולי זה לא מחקר סטטיסטי אמיתי, אבל רציתי להביע את דעתי. oehhe שיהיה לכם צום קל גם היום
 
מאחר ונפגשנו בפורום של משפחות

מורכבות וגו' (פגישה אינטרנטית כמובן) אני מפנה אותך לשם, למה שכתבה שחר של יום חדש, על הקושי בכתיבה לפורום בעקבות המפגשים. כשלעצמי לא נכחתי מעולם במפגש של פורום, נכחתי בפגישה מצומצמת עם שלושה אנשים שפגשתי בפורום אחד. שנים מהם אני ממשיכה לפגוש רק בעולם האמיתי ( אנחנו בפורומים שונים)יוצא איפוא שהנסיון הפרטי שלי הוא חסר משמעות בעליל אבל אני משתדלת לצום
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
מבקש לחלוק על דעתה של

ידידתי המלומדת. לא ברור לי מהיכן נלקחה הקביעה שבכל אחד מהפורומים שהאנשים בו קיימו מפגש הם הצטערו ובעיקר הניסוח הכל כך חד משמעי. במשך 7 - 8 השנים האחרונות השתתפתי בעשרות מפגשים של צ'טים ופורומים ורוב רובם היה מוצלח ביותר. יתר על כן לא זכור לי אף מפגש שהצטערנו עליו באופן מיוחד אם כי אין להוציא מכלל אפשרות שהיו פה ושם יחידים שלא נהנו (בדיוק כמו בסרט, הצגה או יציאה למסעדה). פורום צלילה בתפוז בו יש לי הכבוד לשמש כמנהל ערך עד כה כשבעה מפגשים בתדירות של אחד לחצי שנה עד שנה וכולם הוגדרו על ידי רוב המשתתפים כמוצלחים מאד. ממפגש למפגש עולה כמות המשתתפים ולמפגש האחרון שנערך לפני כשלושה שבועות הגיעו מעל ל60 חברים ואנו מתכונים לקיים את המפגשים הבאים בתדירות גבוהה יותר. אישית נראה לי שאכזבה (כל אכזבה בכל נושא) נובעת בעיקר מציפיות שאינן ממומשות והסיבה היא לרוב רף ציפיות גבוה מידי שאינו מבוסס על נתוני אמת. אשמח לשמוע על סמך מה גיבשת את דעתך.
 
בקשתך התקבלה

נראה לי הוד רוממותך שהצלחתי לעצבן אותך באמצעות הניסוח שהתקבל כחד משמעי באוזניך או לעיניך בלבד. לא היתה לי כוונה לייצג עמדה חד משמעית, אלא דעתי, ומבחינתי בלבד היא חד משמעית ואיננה גורפת כלל. יש הבדל בין פורום צלילה לבין הפורום שבו אנו נוטלים חלק בעצם כתיבתנו. שכן הגבר בעולם המודרני הוא סוג של ניסוח לא יותר. אפשר היה לקרוא לפורום בהמון שמות אחרים והתכנים היו תופסים. אין לי מושג איזה בעיות מתקיימות ברומה של נפשו של הצולל. בפורומים דוגמת זה, אנשים שוטחים בעיות אישיות שיש להם נגיעה בציפור נפשם או שלפחות נוצרת תחושה כזו בליבו של הקורא. ולכן ככל שאתה יורד פנימה מבחינת איכות הקושיות שאתה מקשה, כך הופכת השיחה לאינטימית יותר, וכאן שורש הבעיה של המעבר בין העולמות. אין טעם בהבאת מובאות מתוך שלל הסוגיות הפרטיות אינטימיות שהועלו בפורום, אבל נראה לי סולימאן שאתה יורד לסוף דעתי, עד הסוף. ויש המון פורומים כאלה. לעומתם יש המון פורומים עם עניין צר לחלוטין, כמו פורום ג'אז, או צלילה וכאלה, שלמרות שלא ביקרתי בהם ממש, אפשר לגמרי להמשיך את השיחה האינטרנטית בשיחה בעל פה, שהיא אפילו מפרה ומעשירה בידיעות. אין בכלל ספק שציפיה עלולה לגרום לאכזבה. אכזבה לא נוצרת מעצמה. רף הציפיות נוצר מעוצמת החשיפה האישית, ולנתוני האמת אין שום קשר, כי אין סרגל שיכול למדוד את עומק הצלילה של החשיפה. לטעמי האישי, ומהמעט שקראתי בפורומים אמופריים (נכנה את אלה שהם רחבים עד מאד מבחינת העניין של המשתתפים) שהמפגשים הם אלה שחיבלו באותנטיות מזויפת ככל שתהיה בעולם האמיתי, טבעית לגמרי בעולם האינטרנטי בו מתנהגות הדמויות המומצאות על ידי מחבריהן. אשמח להבהיר את הדורש הרחבה
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
תשובה לאש"א ולאלמרה

א. כשלא מעצבנים אותי אני בד"כ לא מגיב ובטח שלא ביותר משורה וחצי. ב. ציינתי בפירוש שאני מדבר על נסיון של מספר שנים שמתבסס על עשרות רבות של מפגשים שרוב רובם היו של צ'אטים כלומר של חברה וירטואלית בלי שום מכנה משותף מקצועי העונים בהחלט להגדרה של קבוצות אמורפייות. ג. הדוגמה של אלמרה לגבי אותו פורום שכן אינה סותרת ואינה מחזקת את התזה הזו. הנסיון של אלמרה לא נבע ממפגש פרונטלי בלתי מוצלח עם חברי הפורום אלא ממוד ההתנגשות הבלתי נמנעת אליה הוביל את עצמו בסיוע פעיל של כמה מחברי הפורום (כולל של כותב שורות אלה
). השתלשלות האירועים אז יכולה לשמש כבסיס למאמר לא קטן על איך להשתלב בחברה וירטואלית חדשה. ד. מנסיוני כמעט בכל מפגש ראשון של פורום או צ'אט רוב החבורה מוצא את עצמו לאחריו הרבה יותר מגובש וכמובן שהחבורה הופכת לקצת פחות וירטואלית וקצת יותר אמיתית. מטבע הדברים נוצרים גם קשרים אישיים הדוקים יותר בין חלק מהמשתתפים. עצם המפגש האמיתי מנטרל לא פעם מתיחויות בין אנשים מאחר והרבה יותר קל לדמות וירטואלית לתקוף דמות דומה אחרת מאשר בין דמויות אמיתיות. יש לציין כי הנקודה האחרונה שהעליתי לא קיימת בפורום זה בעיקר בזכות הניהול של אלמרה אבל בולטת מאד בפורומים אחרים כולל פורומים בעלי מכנה משותף מקצועי. ה. מקובל עלי לחלוטין שמפגשים כנ"ל פחות מתאימים לפורום תמיכה בסובלים מטחורים או בבעיות זקפה אבל מסיבות אובייקטיביות ולא מהסיבות שנמנו בהודעות אליהן הגבתי.
 

אש אש

New member
לא הבנתי,למה../images/Emo68.gif

פורום של סובלים מבעיות טחורים או זיקפה אינם יוכלו לעשות מיפגש
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
לא זוכר שאמרתי "לא יכולים"

ציינתי רק שלדעתי זה פחות מתאים. במחשבה שניה אנשים משני הפורומים יכולים להפגש יחד ללא חשש "ואילי ביפהם יפהם" (אלמרה, תרגם להם).
 
למעלה