לכל אלה שהתקבלו - קודם כל מזל טוב

lernery

New member
ומי רוצה לכוון אל ה-70 כשציון המעבר

הוא 75 and still going up, וציון מעבר משנה לשנה הוא 70? ואחרי שביטלו את ועדות החריגים ל70 עד 75 ועכשיו זה בין 74.5 ל-75? בכל מקרה... כאן נכנס הקטע של ההדסה, אז *לא כתבתי שאני מדבר על עצמי* יופי טופי, עכשיו תרדפי אותי עד סוף החיים שלי על זה? תחשבי שאני מרצה שכתב שאלה ושכח לכתוב גם למה הוא מתכוון..
 

Trollet

New member
שאלה..

במה באמת צריכים להתחשב כשרוצים לבחור (אולי אני אופטימית מדי) בין שתי אוניברסיטאות באופן כללי? ובפרט..את"א וי-ם.. זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת על ההבדל..אבל זה באמת משמעותי? אודה לכם אם מישהו יסביר ויפרט על הנושא..מה יש במקביל למה.. כמה מאיתנו יהיו צריכים לעשות את ההחלטה הזאת.. תודה :)
 

moranille

New member
תשובה

שלום לך, לפני שנה אני עמדתי בפני ההתלבטות של איפה אני רוצה לבלות את שבע השנים הבאות. הבחירה שלי הייתה ללמוד בתל אביב, כאשר ההתלבטות הרצינית היתה בין תל אביב לירושלים. הוקצו לי כבר מעונות בירושלים והכל היה מסודר מבחינתי להתחלת לימודים בירושלים. השיקול העיקרי שלי היה נוחות. אני גרה במרכז, יש לי כאן עבודה, כל מה שמוכר ונוח לי נמצא ממש כאן מתחת לאף. מה שמשך אותי מלכתחילה להדסה היה בעיקר השם והיוקרה- כשמסביבי היו תגובות של "התקבלת להדסה ואת לא רוצה ללמוד שם?!". אף אחד מהשיקולים האחרים שהנחו אותי ללמוד רפואה במקום זה או אחר לא היה פקטור חיובי לכיוון הדסה, בין אם זה מקום מגורים- הרי אין מה להשוות את הבית לחדר במעונות. בין אם מדובר בעיר- לגור בירושלים עבור מי שלא גר שם, זו לאו דוקא חוויה חיובית. העיר, לדעתי, לא נעימה- הן מבחינת אווירה, מזג אוויר, הסתובבות באוטובוסים מפקולטה לפקולטה.רק המחשבה על הנסיעות הביתה בכל סופ"ש. הצטייר לי כמו בסיס סגור משום מה, כי הסלנג שאני שמעתי מחברים נשמע כמו "לא, אני סוגר שבת יש לי מבחן".. הרעיון העיקרי היה שלא מדובר בחווית מעונות של שנה שנתיים ונגמר התואר. מדובר על תקופה מאוד ארוכה. שבתקופה באורך זה הרבה דברים יכולים להשתנות. שיקול מאוד חשוב הוא נושא התמיכה- את (או אתה?) לא מתארת לעצמך כמה זה חשוב. למשל שכשאתה מגיע הביתה יש מי שיגיש ארוחת צהרים חמה, וידאג לך. או כשאתה לחוץ לפני בחינה ידאג לשים לך חפיסת שוקולד על השולחן. או כשאתה חולה- וכן זה קורה, יש מי שידאג לכוס תה חם ולדאוג לך שתקח תרופות, לקבוע לך תור לרופא..זה אמנם נשמע קטנוני וטפשי, אבל אלו הדברים הקטנים שעושים את ההבדל. אני חושבת שרק במהלך הצבא, התחלתי להעריך את הדברים הקטנים האלו ואת המושג בית. שיקול נוסף חשוב ביותר הוא שיקול כלכלי-לגור במעונות או בדירה, לא מסתיים בלשלם שכר דירה אלא המון דברים מסביב. והכי חשוב- את באה ללמוד רפואה,את תקבלי השכלה רפואית טובה בכל פקולטה לרפואה בארץ, ללא כל ספק. בכל פקולטה את תתמודדי עם אותם המקצועות- המעניינים יותר והמאוסים יותר (אני במשבר ביוכימיה) .אם תהיי רופאה טובה או לא, לדעתי זה תלוי בכמה את סופגת נכון את הכלים והידע שקיבלת.כמה השקעת, וכן גם כישרון טבעי ואינטואיציה לא יזיקו. את יכולה להיות רופאה טובה באותה מידה גם אם את בוגרת תל אביב, באר שבע או כל מקום אחר. שלא תחשבי שלימודי רפואה זה קל יותר כי את לומדת בתל אביב. הלימודים קשים. אני יודעת ששנה א' בתל אביב עמוסה יותר מבירושלים. בנוגע לנושא המחקר- אם את חושבת על זה בעתיד, זה קיים גם בתל אביב. מעודדים לעשות זאת גם בתל אביב. אני לא יודעת מבחינת כמה באמת מעודדים את זה בהשוואה לירושלים, אבל מי שרוצה להמשיך ל-PHD בהחלט יעודד לעשות זאת. המסקנה מהמגילה- תעשי מה שנוח לך. אם נוח לך ללמוד בתל אביב, וההדגשה היא על המילה נוח. אם נוח לך תלכי ללמוד בתל אביב. ואף פעם אל תביטי לאחור ותחשבי "מה היה אם.." מבחינתי ההחלטה ללמוד בתל אביב היתה הנכונה ביותר, טוב לי מכל הבחינות. אני יכולה להעיד שהעובדה שטוב לי מכל הבחינות מקלה גם על הלימודים עצמם, על חיי החברה (שאגב הם ממש ממש סבבה בתל אביב, ועל זה היו שרשורים בעבר). בכל אופן, לך ולכל המתלבטים מאחלת לכם התלבטות קלה, ושכל אחד מכם יעשה את ההחלטה הנכונה עבורו, וזו אכן תהיה ההחלטה הטובה ביותר. המון בהצלחה מורן.
 

Regina Phalange

New member
../images/Emo45.gif

כל זה נכון בהנחה שאת גרה במרכז, לא אוהבת שינויים ויש לך משפחה תקינה ונורמלית. אם המצב אחר- לדעתי שינוי יהיה מרענן (גם, מניסיון)
 

Trollet

New member
המגילה עשתה את שלה ../images/Emo140.gif

תודה על התשובה המפורטט והכנה.. זה מה שרציתי לשמוע בדיוק גם אם חסרה המילה אידיאליזם.. :) אני חושבת די ברצינות על את"א..עדיין לא קיבלתי תשובה מי-ם ואם לא ירצו אותי אגיד שאני לא רציתי אותם קודם :) ממש התלבטתי בקשר לעניין ועכשיו בהחלט הוקל עלי..יש דברים קטנים אבל מאוד מעודדים.. ושוב,תודה רבה!
 
כל הכבוד על התשובה המפורטת ../images/Emo45.gif

עלה לטאגליינס
 

moranille

New member
איזה כיף לשמוע

נקודת האור בתוך החושך הביוכימי. אני שמחה אם הצלחתי לעזור ולו במעט. אתם תמיד מוזמנים לשאול שאלות! בהצלחה
 

natalysh

New member
יודעת כמו איך זה נשמע לי?

"אוי אוי אוי, אני צריכה ללמוד על דברים כייפיים כמו ביולוגיה של התא ואנזימים ולא לשנן אלפי ג'וקים ופרזיטים או תרופות".
תאמיני לי שאת תתגעגעי לחומר הזה :)
 

moranille

New member
ביולוגיה של התא ואנזימים

זה באמת כיפי. אבל השנה הוחלפה לנו מרצה בנושא של שרשרת הנשימה, ביוסינתזה של חומצות אמינו ומעגל האוראה (כל מה שלימדה עדה רפאלי). בתור אחת שהצליחה לכתוב כל מילה של המרצים, אותה לא הצלחתי לסכם בכלל. הכל מבווווללללגגןןןן וחסר סדר, חסר היגיון כלום! וזו הרגשה שלוקח שעות כדי לעבור כמה שקפים ולהבין אותם בעצמך. זה פשוט מרגיז...
 

lernery

New member
אבל באמת אין לי חיים, ולא כל מילה

שאני אומר משמעותה חוק טבע..
 

dafmic

New member
../images/Emo70.gif כמובן שלא כל מילה שאתה אומר

היא חוק טבע (ואני שומרת לעצמי את הזכות לצטט אותך בהזדמנויות אחרות
) בכל אופן, חבל על הויכוח. לכולם: יוסי הביע את דעתו האישית. זכותו. הוא בטוח לא יהיה הראשון שאמר את דעתו האישית בלי להדגיש שזו דעתו האישית. ליוסי: אנא, בפעם הבאה כשאתה אומר דברים שהם דעתך האישית, הצג אותם כך שאפשר יהיה להבין זאת בלי להתפלפל, ובלי לעבור מגוון מבחני הדסה כדי להתרגל לחפש את הפינות הקטנות והאפלות. אפשר פשוט לכתוב "לדעתי". למועמדים המתלבטים: לדעתי האישית (המבוססת על כל מה שאני רואה סביבי, אבל בהחלט לא עשיתי מדגם מייצג) - הכל תלוי בלמה אתם קוראים "ציונים טובים". *אפשר להשיג ממוצע של 85-90 בשנה א' בירושלים (שלא לדבר על 75 שזה הממוצע שצריך בשביל לעבור תואר!), תוך כדי עבודה וחיים חברתיים פעילים. לא צריך להיות גאונים בשביל זה, רק לדעת לנצל את הזמן ביעילות. * אפשר גם להוציא ממוצע מעל 90 עם כל הנ"ל, רק קצת יותר קשה. * כנראה שבשביל להוציא ממוצע 98, למשל, צריך הרבה כישרון ו/או ויתור על חיים נורמליים. * אפשר גם להשקיע את נשמתך, ולא להוציא ציונים גבוהים כ"כ (מן הסתם גם לא נמוכים, אבל לא מצטיינים), סתם כי לא נכנסת לראש של המבחנים, כי לא למדת ללמוד נכון או מסיבה אחרת. זהו? עכשו אפשר כבר לסגור את הויכוח הזה?
 

lernery

New member
לנצל את הזמן ביעילות

זה קשה... בכל אופן לא הבעתי את *דעתי* אלא הבעתי את *רשמיי האישיים*.. אין מה להביע כאן דעה, רואים שלחלק יש חיים פעילים אבל מן הסתם הם צריכים לפצות על זה (בציונים נמוכים יותר, בשעות שינה מעטות יותר, או בניצול של הזמן - למשל, לא לשחק במשחקי הפלאש של וואלה במקום ללמוד, לדוגמה, או בכישרון מולד טבעי למבחני הדסה\פיסיקה\זיכרון על).
 

dafmic

New member
גם לי זה קשה... ../images/Emo13.gif

אבל יש מספיק אנשים מסביב שיש להם את זה. נ.ב. הכל נגמר בסוף, גם פיסיקה...
 

Regina Phalange

New member
את מבטיחה? ../images/Emo10.gif

אגב, התגובה שלך מקסימה, אולי נמנה אותך למשכינת שלום רשמית?
 

dafmic

New member
תודה מתוקה!

אני לא יכולה להיות משכינת שלום רשמית, הפתיל שלי קצר מדי, ולמרות המאמצים המאוד מאוד גדולים שלי לשלוט בו, הוא עדיין מרים לפעמים את ראשו המכוער...
אני מוכנה לעשות כמיטב יכולתי בתור "לא רשמית"... לגבי פיסיקה, אני לא יכולה להבטיח כלום, אין לי דיבור ישיר עם אף אחד למעלה... (ואפרופו, מכירה את הבדיחה עם הכירורגים? נראה לי שאפשר לשנות את זה ל: מה ההבדל בין אלוהים לדיקן הפקולטה לרפואה? אלוהים לא חושב שהוא הדיקן) יהיה טוב, עוד תראי
 
למעלה