ההוכחה נופלת כבר בהנחה הראשונה
ההוכחה נופלת כבר במסקנה הראשונה שלה, אשר טוענת אין יש מאיין ולכן היה תמיד, גם אם נצא מן ההנחה שאין יש מאין עדין לא מוכרחת ההנחה לכן היה תמיד משום שההנחה היתה תמיד משתמשת במושג שהוא ממידות הזמן תמיד נמדד רק ביחס לזמן, ואולם לפני בריאת מימדים אלה יכול להיות שיש משהו מעבר שבורא אותם אבל אינו מכיל מימד זמן כל ועיקר, כי הזמן הוא חלק מהבריאה עצמה ולא שייך לדבר עליו לפני הבריאה עצמה, זהו הכשלון הראשון בטענה, גם אם תבוא ותטען כי יש שם משהו מעבר לממדים שאנחנו מכירים ולכן אנחנו צריכים להניח שזו דווקא ישות ולא מימדים אחרים שכחלק מפעולתם נוצרו המימדים שלנו, עדיין אתה חייב בנימוק לכך, אני לא אומר שזו העמדת המצב היחידה, להפיך אני רואה העמדת מצב בה משתלבים הדברים, אבל על מנת להכריח את המסקנה אותה אתה מבקש עליך להמשיך ולהתאמץ עוד קצת
ההוכחה נופלת כבר במסקנה הראשונה שלה, אשר טוענת אין יש מאיין ולכן היה תמיד, גם אם נצא מן ההנחה שאין יש מאין עדין לא מוכרחת ההנחה לכן היה תמיד משום שההנחה היתה תמיד משתמשת במושג שהוא ממידות הזמן תמיד נמדד רק ביחס לזמן, ואולם לפני בריאת מימדים אלה יכול להיות שיש משהו מעבר שבורא אותם אבל אינו מכיל מימד זמן כל ועיקר, כי הזמן הוא חלק מהבריאה עצמה ולא שייך לדבר עליו לפני הבריאה עצמה, זהו הכשלון הראשון בטענה, גם אם תבוא ותטען כי יש שם משהו מעבר לממדים שאנחנו מכירים ולכן אנחנו צריכים להניח שזו דווקא ישות ולא מימדים אחרים שכחלק מפעולתם נוצרו המימדים שלנו, עדיין אתה חייב בנימוק לכך, אני לא אומר שזו העמדת המצב היחידה, להפיך אני רואה העמדת מצב בה משתלבים הדברים, אבל על מנת להכריח את המסקנה אותה אתה מבקש עליך להמשיך ולהתאמץ עוד קצת