למה אי אפשר פשוט למחוק חלקים מהמוח?!

[Ambious]

למה אי אפשר פשוט למחוק חלקים מהמוח?!

טוב הבנתי שאי אפשר לשנות את העבר ולמנוע מדברים מסוימים להתרחש, אבל למה אי אפשר למחוק את הזכרון של הדברים האלה?! למה אני צריך כל פעם ברגעים הכי לא קשורים בעולם להזכר פתאום בדברים שהכי פוגעים בי והכי מערערים אותי? וכמובן שאי אפשר לא לחשוב על זה, כי הרצון לא לחשוב על זה גורם לך לחשוב על זה כל הזמן! או כמו שהפתגם אומר - כשאומרים לך לא לחשוב על ה-

, כל מה שאתה תחשוב עליו זה ה-

(האיקון הזה גאוני) אפשר להשתגע ככה! מילא שלדים בארון, אבל אם כבר שלדים אז שישראו מתים ויעזבו אותי בשקט, למה לרדוף אותי?!

 

[אמיתי טויטי]

העבר לא נועד כדי שתחזור אליו

אלא כדי שתלמד ממנו. אם לא היה העבר, היית חוזר על אותן טעויות עוד פעם ועוד פעם.

 

[lollapalooza]

לפעמים גם אני רוצה

שיהיה אפשר למחוק חלק מהדברים. אבל אם הדברים האלה עדיין מציקים לך, אולי זה אומר שעוד יש לך מה לפתור, שעוד צריך לחשוב עליהם ולהבין מה הם רוצים ממך. כמו שכתבתי בשרשור פה מעל, אני מעדיפה "לחפור" בדברים האלה ולהוציא מהם תועלת, בעיקר לגבי העתיד ומה יקרה הלאה, וככה הם פשוט הופכים להגיוניים ואולי ידידותיים יותר לזכרון.

 

[lollapalooza]

ועכשיו הוא למטה ../images/Emo3.gif../images/Emo163.gif

 

[יעל ניסן]

קודם כל...

אפשר למחוק, רק שאין ממש שליטה על מה בדיוק נמחק, כי אין דרך לדעת איך ואיפה בדיוק המוח שלך החליט לאחסן איזה זיכרון... כך שלא לוקחים סיכון. ומה שאתה מתאר מתאים להגדרה של "מחשבה טורדנית" - כזו שפולשת לך למודעות בלי טריגר ולפעמים אפילו בלי אסוציאציה. אני מציעה לך לקרוא קצת על מחשבות טורדניות ולברר אם מדובר בזה.

 

[יעל ניסן]

הבהרה

לא, אני לא חושבת ש'טכנולוגיית המחיקה' בסרט היא אמיתית - זו סתם הייתה אסוציאציה. וגם -- מצאתי משהו על מחשבות טורדניות כאן: http://www.articles.co.il/article/''ככה%20כך%20ולא%20אחרת...'':%20על%20הפרעות%20כפייתיות

 

[יעל ניסן]

אוףף

יצא הפוך

 

[אמיתי טויטי]

דווקא לא מזמן פורסם

שמצאו שיטה למחוק קטעים מהזיכרון. (לא זוכר יותר מזה

)

 

[יעל ניסן]

מה שאני יודעת

שפורסם לא מזמן היה בזכות ההדחקה. פורסם שבניגוד למה שהפסיכולוגיה אומרת לנו מאז ימי פרויד העליזים והתגלית שלו שקיים "תת מודע" - אנשים שמצליחים להדחיק היטב אירועים קשים הם אנשים הרבה יותר תפקודיים ומצליחים מאלה שלא מצליחים להדחיק. במילים אחרות, אם לא מציק לך, אל תחטט.

 

[lollapalooza]

זה סרט כ"כ יפה ../images/Emo99.gif.

 

[Ambious]

כן אבל ראית מה קרה לו בסרט ../images/Emo3.gif

 

[lollapalooza]

וזה רע?

 

[noosh]

כן?

או לא. לא החלטתי עדיין, כל פעם שאינ חושבת או רואה את הסרט הזה, אני מבינה אותו בצורה אחרת.

 

[פרובוקטור]

תאמיני לי שאת לא רוצה למחוק

דברים ממה שהמח שלך זוכר. פשוט תאמיני לי.

 

[lollapalooza]

כשזה בשליטה, זה אחרת.

 

[פרובוקטור]

לא זה לא.

(ע"ע שמש נצחית בראש צלול, למרות שאני שונא אותו)

 

[lollapalooza]

אתה שונא אותו?!?! ../images/Emo2.gif

תמיד טענתי שאתה איש מוזר. ולדעתי זה כן אחרת. אם יש לי זכרון שאני מעדיפה לשכוח, זה לא בהכרח דבר רע, ואני לגמרי מבינה את המצב שבו יש משהו שכ"כ כואב לך להזכר בו, שהיית מעדיף שלא יתקיים.

 

[lollapalooza]

מה זה הניסוח הזה ../images/Emo122.gif

(אני באמצע שיעור, לא מרוכזת) היית מעדיף שיימחק*.

 

[דנטל]

כשתחשוב עליהם מספיק לעומק

ותקח אליך את מה שצריך לקחת מהחלקים האלה, הם יעזבו אותך בשקט.

 

[יעל ניסן]

עוד משהו בעניין הזיכרון

ונדמה לי שאחד המסרים בסרט אמר זאת (וגם את ההיפך! אני מסכימה עם מי שכתב שאפשר להבין את הסרט הזה בכל מיני דרכים) הזכרונות שלך הם מי שאתה. בעבודה אני רואה אנשים שנפגעו בראשם בתאונות דרים ושאר מרעין בישין. יש אנשים עם הפרעות קשות בזיכרון במובן זה שהוא לא פועל כמו פעם והם לא מצליחים לאחסן ולשלוף ממנו כמו שצריך; ויש אנשים שחלקים שלמים של החיים שלהם - במיוחד סביב התאונה - נמחקו. החוויה שלהם זה שיש איזה נתק בתחושת הרצף שלהם. חור שחור. לפעמים משלימים איתו ולפעמים לא (תלוי בבן האדם).