כל כך מבינה אותך,
איך ברגעים הכי לא צפויים זה קופץ לראש וגורם לקיבה להתהפך. ויש הרבה דברים שהייתי רוצה למחוק ולא לחזור אליהם, אבל מצד שני, אלו בעיקר הדברים שהפכו אותי למי שאני עכשיו, דברים ששינו אותי בכל מיני אופנים, ואני רואה את השינוי הזה כמשהו טוב-התמודדות, הסתגלות וקצת להבין את המקום שלי. ברור שזה השאיר כמה דברים מכאיבים, אבל אחרי הכל, למדתי מהדברים האלה וכשאני נזכרת בהם, זו כמו נורת אזהרה שמונעת ממני הרבה מצבים שיגרמו לי יותר סבל מאשר הזכרון הזה. ככל שאני עונה לעצמי על יותר שאלות, זה כבר פחות מטריד אותי, ונרגע. אבל גם אם תחזיר את זה לאחורי המוח, זה תמיד יחזור, כמו ההודעות האלה של הווינדוז והאנטיוירוס. כדי שלא תשכח שיש דברים שאתה צריך לטפל בהם ולפתור, וכדי שיזכירו לך קצת מי אתהומה הביא אותך להיות הבנאדם הזה. מצטערת על החפירה...
)