למה אנחנו עושים דברים שאנחנו יודעים למפרע

[poseidon111]

למה אנחנו עושים דברים שאנחנו יודעים למפרע

שנצטער עליהם אחר כך?
התשובה המידית היא "האגו שלנו".
אך האם הוא היחיד שניתן להאשימו?

מה עם קשר זוגי שאינך שלם איתו? שאת\ה יודע שאין סיכוי שיחזיק מעמד? האם בשם הצורך או ההיזדקקות ניתן להצדיקה?
מה עם התנהגות פרועה שאנו יודעים שאינה תקינה?
מה עם שקרים? מה עם הצגת דמות שאינה ממש אנחנו, לשם סיפוק רגעי?

אני בטוח שלכל אחד יש דוגמא משלו, ועדיין נשאלת השאלה, מדוע?

 

[דאגרוטיפ]

בוקר טוב, מותק.

כן, פוס. זה ככל הנראה עונה על צורך כלשהו אצלנו.
אפשר גם להקצין לרגע, ואם מדובר בהתנהגות חריגה מהרגיל
אז ייתכן ואפשר לנעוץ זאת בדחף קמאי. הזנה של יצר ההרס העצמי.
מעין דחף להתקרב ולשחק עם המוות.

אם אני חושבת על זה אני יכולה לשער רק מנסיוני בתקופות שונות בחיי.
אז רק על עצמי אוכל לספר, ואם אתה זוכר היטב אני נוהגת לומר
שאני נעה בין יצר החיים, הלוא הוא ארוס לבין יצר המוות, תנטוס.
מטלטלת במטוטלת הזו. ואם להתפסכלג לרגע בגרוש,
פרוייד טען שבכולנו קיים דחף בלתי נשלט המתבטא במעשים מעין
אלו שתארת שכל מהותם צורך ורצון להגיע לאיזון. (בכולנו קיים במינון זה או אחר)
או מדוייק יותר יהיה לומר לחזור לרחם, למקום הדומם שבו כל צרכינו סופקו במלואם.

 

[poseidon111]

את טובה...

אדם טוב, כן?

 

[דאגרוטיפ]

אתה חושב?

גרציה זו מחמאה שאינה דבר של מה בכך, עבורי לפחות.

 

[Aronsona]

נדמה לי שישנן שתי תשובות

ולעתים הן כנראה משלימות זו את זו.
הראשונה עוסקת בעובדה שאנחנו נותנים, גם אם לא נודה בכך, לעתים לרגש לנצח את השכל.
והשניה היא שאנחנו קצת מהמרים, מי יותר ומי פחות.

 

[Captain Jean luc]

רק רגע

זה גם מזכיר לי איזה חוב מדיון עבר.
המדע תכף מגיע להסביר

 

[poseidon111]

אז אם כך אדם שלא פועל כצפוי הוא מחשב

מקולקל?
מחשב על?

 

[Captain Jean luc]

מחשב שקיבל קצת "מכות" בחייו

המאוור כבר לא משהו,
פה מתחמם לו איזה רכיב או שניים...

http://www.youtube.com/watch?v=ZkwrIZQDt50

 

[רינתי77]

אבל זאת בדיוק הנקודה.

לפי המאמר לא ייתכן מצב בו האדם לא
פועל כצפוי, כיוון שהכל דטרמיניסטי, כלומר תלוי סיבה
ותוצאה ובהינתן נסיבות מסוג אחד יש אפשרות רק לפעולה
מסויימת אחת.

 

[Captain Jean luc]

האדם פועל כצפוי "שלו"

מוחו שלו ייחודי.
וכתוב שם
neurons and molecules in your brain are the product of both your genes and your environment,
ובסביבה הוא כולל גם אנשים בקרבתנו כל אלא בהכרח משפיעים על הזכרונות שלנו.
ומה הם זכרונות ?
מבנים ושינויים כימקלים במוח להגדרתו.
מכאן אני מניח שלכל אדם יש מכונת מצבים שונה בהנתן קלט מסוים יצא פלט יחודי לו.
אם כך הוא כן צפוי רק לא לנו.

 

[רינתי77]

זאת הטענה שלי, שהוא צפוי.

לא טענתי שאנחנו יכולים לצפות ואולי אפילו לא הוא עצמו,
כיוון שאין אדם מודע לכל המנגנונים הפועלים בתוכו.

 

[Captain Jean luc]

כשמסבירים לי לאט בסוף אני מבין

 

[Doctor Goblin]

נראה לי שהחוב הזה הוא בשבילי

 

[יחפהבפארק]

מסוג השאלות שלי אין עליהן תשובות

עשיתי המון דברים שהצטערתי עליהם בדיעבד אבל הייתי חוזרת עליהם שוב ושוב...
יש לי קשר זוגי שאני לא שלימה איתו אבל הוא מחזיק מעמד מיליון שנה והייתי קושרת אותו שוב ושוב...
היתה לי התנהגות פרועה שהייתי חוזרת עליה שוב ושוב...
שקרים זה משהו שמעולם לא היו מנת חלקי אלא אם כן מדובר בשקרים לבנים.
הצגתי לא פעם ולא פעמיים דמות שאינה אני, אבל זה לא היה לשם סיפוק רגעי אלא כדי לבחון התנהגות של בני אדם. למדתי שכשאני כותבת שיר בלשון זכר, אנשים מפרגנים יותר מאשר כשאני כותבת את אותו השיר בלשון נקבה. כנ"ל בטוקבקים.

לגבי קשר זוגי, כתבתי פעם:

חוט זהב

אתה ואני קשורים בחוט זהב
מפרפרים בין אתמול לעכשיו
נאבקים בקשרים
קורעים את הבשר
והחוט משאיר חריצים
כמו יד זכרון לעבר

לכן, כמו חוט זהב, או קשר גורדי, ישנם קשרים שלא ניתנים להתרה אלא אם כן אחד משני הקשורים הולך לעולמו. זה בכלל לא משנה אם אתה שלם איתו או לא שלם איתו. אני בכלל לא חושבת שקיים איזה שהוא קשר שאפשר להיות שלם איתו. אין דבר כזה.

 

[poseidon111]

השאלה היא מה ההגדרה שלך ל"שלם אתו" ולהפך.

 

[יחפהבפארק]

אז ככה

קשר שאני לא שלימה איתו הוא קשר שדורש ממני וויתורים על דברים שבא לי עליהם. דברים שאין באפשרותי להשיג. מעמיד אותי בסוג של פשרה. אבל הוא מחזיק מעמד כי רב המשותף והבסיס הוא רחב, ליברלי, פלוריאליסטי, ויש הבנה לצרכים שלנו.
בוא נגיד ככה:
אני חיה עם אדם מאוד קשה, עקש, ומבחינה כלכלית תמיד טועה וכל חיי הייתי צריכה לתקן את השטויות שלו ואת מה ששבר.
מצאתי את עצמי אוכלת מרורים מבחינה כלכלית, אך יחד עם זאת לא שבר אותי מבחינה רוחנית או נפשית. תמיד נתן לי את הספייס שאני צריכה ותמיד גילה הבנה גדולה ורחבה לצרכיי הרוחניים, הגופניים והנפשיים.
עכשיו, אם הוא היה גם עשיר כלכלית, הרי הקשר היה מושלם. אבל אם הייתי צריכה לבחור לחיות עם אדם עשיר כלכלית, אבל עני רוחנית, לא הייתי מחזיקה מעמד ומתגרשת מיד עם הסכם מזונות מושלם.
אז גידלתי שלושה ילדים נהדרים ומקסימים בבית צנוע ודל מבחינת משאבים כלכליים, אבל עם המון אהבה ואנרגיות וכמובן נתינה רוחנית. מרחב מחשבה, ספייס, סבלנות וסובלנות. זה מחזיק, כי בשלב מסויים בחיים, זה מה שנשאר.

 

[poseidon111]

אם הבעיה העיקרית היא חוסר הצלחתו הכלכלית

מול היתרונות שציינת, את במצב טוב מאוד.
אוהבת אותו?
אוהב אותך?
זה מה שחשוב.

 

[יחפהבפארק]

אכן, זה מה שנשאר בסופו של דבר

 

[somewoman]

לא בטוחה

שמדובר באגו..
תלוי מה אנחנו עושים..

אני יכולה לומר שאצלי הרבה דברים נעשו מתוך אמוציות, אדרנלין, סקרנות, שאיכשהו הם השלכה של האופי שלי סוג של "זו אני, לטוב ולרע"..

להצטער? כן, יש דברים שבדיעבד הייתי עושה אחרת, מצד שני כל מה שעשיתי גורם למי שאני להיות היום אני...

 

[דיבבלעס]

כי העולם הזה בנוי מכאוס

ובטח הכאוס הזה יש סדר...


http://www.youtube.com/watch?v=2LTFZKwejkM