למה אנחנו עושים מילואים?
אני משרת כצנחן המילואים, בסוף החודש אני אמור לצאת ל 30 יום ברמאללה...(אני אוסף ד"שים לערפאת..אתם מוזמנים לשלוח חחחחח) אישתי שתחייה שאלה אותי...למה אני יוצא למילואים...? חברים שלי שואלים למה אני "עדיין" במילואים... ? החלטתי לשאול את עצמי למה באמת אני יוצא למילואים? לשים את כל הבעד והנגד על כפות המאזניים לראות לאיזה כיוון תיפול השאלה שלי, באיזו עוצמה, ומה יהיה המשקל הסופי... חיפשתי מאזניים רחבות (שוק הפשפישים אצל זבולון הפטיש (כך קוראים לו...לא נראה לי שהוא עושה מילואים חחחח) התחלתי להעמיס את טיעוני הנגד: שופופו... 1 .כל יציאה למילואים אני תוהה אם אחזור למקום העבודה שלי, היום קשה למעבידים "להשלים עם זה" שאנחנו יוצאים למילואים (כאילו זה מבחירה וכאילו אנחנו הולכים לנופש באיי הבהמה...) אז מה יותר פשוט מלפטר אותנו ולמצוא משתמט שכל השנה יהיה בעבודה? 2 .שכנים, מכרים, משפחה מסתכלים עליי בחצי חיוך מלווה במילה המפורסמת "פרייאר" – מה אתה עושה עדיין מילואים? מה אתה צריך את זה??? הכי מפחיד שלא תמיד אני מוצא את התשובות לענות להם... 3 .אנחנו ניפגעים כלכלית, למה? כי מחשבים לנו את השכר היומי במילואים לפי שלושה חודשים אחרונים חלקי 90 יום, כאילו בחיי היום יום אנחנו עובדים שישי שבת. כאילו במילואים אנחנו עובדים רק 8 שעות וזהו...סטודנטים ומובטלים בכלל מקבלים שכר מינימום במקום השכר הממוצע במשק (אנחנו בתנועת בלת"ם מקדמים חוק בנושא...תחזיקו את האצבעות של כל הרגליים חחחחח) 4. אנחנו ניפגעים משפחתית, לא קל לעזוב ולהשאיר את העול על הגב של האישה, מטופלת בשני ילדים קטנים, שמתגעגעים (כמוני...) עד היום אני זוכר את הטלפונים הבוכיים של האישה כמה דקות לפני שיצאתי במבצע חומת מגן לבצע מעצרים בג'נין אומרת שהיא לא יכולה יותר...שנמאס לה.. 5 .בתור סטודנט אני אצטרך להפסיד חומר רב, להתחנן למרצה שיתחשב, ללמוד כיפליים על חשבון זמני, להשלים, לרוץ...כי קראו לי להגן על המדינה, הלימודים יכולים לחכות...הבעייה שהם לא מחכים, המרצה ממשיך, האוניברסיטה ממשיכה כאילו לא אכפת לה... 6. כואב לי שרק מעטים מאיתנו נושאים בנטל (3% עושים מילואים מעל 10 ימים...(5% לפני נתוני צה"ל) מאמינים? ) ואני לא מדבר רק על החרדים, אני מדבר על מאות אלפי החילוניים שעזבו את המילואים, מי דרך קב"ן...מי דרך סעיפים רפואיים, מי דרך עריקה, ניפקדות, סרבניים וסתם כאלה שפשוט לא בא להם...איפוא הביטוי כל העם צבא? 7 .אנחנו יכולים למות!!! להיפצע!!! בכל זאת לא מדובר בטיול בצופים...המדינה לא דואגת לאפודים קרמיים, אם אני אפצע אני אצטרך להילחם כמו דון קישוט בטחנות הרוח הבירוקרטיות על מנת לקבל את אחוזי הנכות המגיעים לי (הכושי עשה את שלו...הכושי יכול ללכת...)אם אמות אקבל דקה של פריים טיים בחדשות, כמה משפטים בעיתון, כמה טלפונים מנחמים ואחר כך נאדה, כי היה פיגוע, כי עוד מתים התווספו לרשימה הבילתי ניגמרת. מי שיישאר עם האסון אילו המשפחה שלי, ילדיי שיהיה להם אבא גיבור וירטואלי, ואישה שתתאבל אבל תחפש את הדרוש השלמה, בעל חי... אילו הנקודות העיקריות, המפריעות לי, צורמות לי..יש עוד..אבל אלה העיקריות. בלב כבד התחלתי לשים את טיעוני הבעד, סקפטי אם יש סיכוי להזיז את המאזניים לצד השני או לפחות לאזן... טיעוני הבעד 1 .יש לנו רק מדינה אחת, מוקפת אוייבים שרוצים לזרוק אותנו הימה, אם אני אעזוב מי יעשה את העבודה? מי יגן עליכם? הרי כשהתגייסתי נישבעתי שכל עוד זה תלוי בי השואה לא תחזור!!! 2 .לא התגייסתי בשביל הכנפיים והכומתה האדומה אלה בגלל הציונות שפיעמה בי, הערכים שהוטמעו בי, הידיעה שאנחנו עם שחי על חירבו מאונס ולא מרצון... 3 .ביחידה שלך יש רעות ואחווה, אחד בשביל כולם כולם בשביל אחד, רעות כזו קשה למצוא בחיים הרגילים. עכשיו תגידו לי אתם...האם כף המאזניים נטתה? ולאיזה כיוון?