רוקמת האשליה
New member
למה אני עצובה???
זהו, אנחנו כבר בסוף שלב הגישור. אתמול ישבנו וניסחנו את פרטי ההסכם העיקריים. עשינו זאת בצורה ממש יפה, ללא חיכוכים וריבים, וזה באמת מקל על כל העניין, כי לא הייתי מסוגלת לעמוד בגירושים מכוערים. בסופו של דבר אמר לי: את רואה איזו מתנת יומולדת קיבלת ממני השנה (חוגגת היום יומולדת) - את החופש שלך! אז למה אני פתאום עצובה , כאשר קבלתי כזאת מתנת יומולדת? למה פתאום חושבת מה יהיה עם הילדים? למה בעצם אני פוגעת בהם וגוזלת מהם את אביהם , רק מתוך מחשבה על עצמי ועל הזכות שלי לחיות את חיי בדרך אחרת, ופחות טעונה? למה פתאום חודרות למוחי מחשבות על הלהיות לבד??? על הקשיים שבאחזקת הבית וגידול הילדים לבדי??? האם עלי לסגת??? לשנות דעתי? לא להפרד ממנו? ? פתאום לא יודעת מה לעשות???
זהו, אנחנו כבר בסוף שלב הגישור. אתמול ישבנו וניסחנו את פרטי ההסכם העיקריים. עשינו זאת בצורה ממש יפה, ללא חיכוכים וריבים, וזה באמת מקל על כל העניין, כי לא הייתי מסוגלת לעמוד בגירושים מכוערים. בסופו של דבר אמר לי: את רואה איזו מתנת יומולדת קיבלת ממני השנה (חוגגת היום יומולדת) - את החופש שלך! אז למה אני פתאום עצובה , כאשר קבלתי כזאת מתנת יומולדת? למה פתאום חושבת מה יהיה עם הילדים? למה בעצם אני פוגעת בהם וגוזלת מהם את אביהם , רק מתוך מחשבה על עצמי ועל הזכות שלי לחיות את חיי בדרך אחרת, ופחות טעונה? למה פתאום חודרות למוחי מחשבות על הלהיות לבד??? על הקשיים שבאחזקת הבית וגידול הילדים לבדי??? האם עלי לסגת??? לשנות דעתי? לא להפרד ממנו? ? פתאום לא יודעת מה לעשות???